ספר התקנות - ירושלים, תר"ב - כולל דף ההסכמות הנדיר - חתימה והגהות בכתב-יד

ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות. מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל בק.
שני שערים, השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ. השער השני מופיע בדף [5] לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים, בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל בק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.
ספר זה כולל שני חלקים: הראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר. החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים זכות בלעדיוּת על הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל בק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים [יש טפסים שלא נדפסה בהם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים - לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר, היתה כפי הנראה לחיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים, את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל בק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו. הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. בכדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על עניני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" - הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
בשער הראשון חתימת בעלים בכתב-יד מזרחי: "ז"ש חפנ"י" [=זה שלי ח--- פ--- נרי יאיר]. מספר הגהות בכתב יד מזרחי (בעיקר על דיני ומנהגי כתיבת גיטין). בדף סז/2 הגהה מכותב אחר, החתומה "ש"ץ".
[16], יג-עב, [4] דף. ספירת דפים משובשת. 14.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. נזקי עש (חלקם משוקמים במילוי נייר מקצועי). כתמים. כריכה ישנה.
ש' הלוי, מס' 3 (למעשה זהו הספר העברי השני שנדפס בירושלים, כי רשומה מספר 2 בספרהּ של ש' הלוי, היא רשומה על כרוז ולא כותר ספר).