Mr. Yaakov Adler's private collection publishes and distributes art multiples, created by carefully chosen artists. In this sale you will find works by the greatest artists in Israel and abroad, The multicolor serigraphs, etchings and lithographs are all hand-signed and numbered by their creators, some of them are even hand-colored.. All the works came from the United States.
Lithographs of the important Spanish artist Salvador Dali
Lithography of the important Spanish artist Juan Miro EL MARMA
Lithographs by artist David Shneur, some of which are hand-painted.
Silk prints by artist David Sharir.
Silk prints by artist Shraga Will.
Lithographs of the American sculptor Alexander Calder.
Lithographs by the American artist William Pappes are all hand-painted.
Lithographs of the American artist Henry Fonda.
A serigraphs of the American artist Sandra Bowden.
Silk prints by the Chinese artist Ho Chi Chung.
Engravings by Australian artist Michel Kemp.
A lithograph by the Dutch artist Carl Appel
Lithographs by Ruth Schloss.
Lithographs by Yosl Bergner, all but one hand painted.
Lithograph of the French-Hungarian artist Victor Vaserelli.
A lithograph of the French painter SONIA DELAUNAY
Engravings by American artist Pierre Spalikovich.
Silk prints by the American artist Jane Basint.
A selection of works by Shlomo Katz, Shlomo Katz is a very famous painter in America and his work is considered a national treasure.
In this sale there will be carpets with the works of Shlomo Katz made by hand, and some of them are presented in the Israeli Supreme Court.
And many other artists, you are invited to get an impression yourself and bid on what you loved.
Additional pictures of the items can be requested at 050-9441515
Offers can not be canceled,
Shipments by courier, or regular mail delivery.
|
LOTTO 132:
ראובן רובין, דוד מלך ירושלים, ליטוגרפיה חתומה וממוספרת, 72X56. ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893 – 13 ...
dettagli...
|
|
|
Venduto per: $260
Prezzo iniziale:
$
200
Prezzo stimato :
$1 200 - $1 500
Commissione per la casa d'aste: 20%
Altri dettagli
IVA: 17%
Solo su commissione
|
ראובן רובין, דוד מלך ירושלים, ליטוגרפיה חתומה וממוספרת, 72X56.
ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893 – 13 באוקטובר 1974) היה מגדולי הציירים הישראליים; התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה. ביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל. על יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973.
ראובן רובין נולד בגאלאץ שברומניה, בשם ראובן זליקוביץ'; אביו היה חזן. בשנת 1912 הגיע לארץ ישראל ולמד שנה אחת בבצלאל. רובין לא אהב את התפיסה השלטת בבצלאל, ולכן עבר ב-1913 לפריז, שבה למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנים 1914-1919 שהה בעיירה פלטיצ'ן שבצפון מולדובה ברומניה, וכן ביקר באיטליה ב-1915.
ב-1919 הגיע לצ'רנוביץ (בירת בוקובינה) שם שהה עד 1920, ואז נסע לארצות הברית. בתקופת זו, פרסם מספר יצירות שיריות ביידיש, בין היתר בכתב העת Libertatea (רומנית: החירות); אך שיאו של המסע היה תערוכת יחיד בניו יורק בשנת 1922.
בשנת 1923 חזר רובין לארץ ישראל חדור בתפיסה אמנותית ייחודית ובעל ידע בטכניקות של ציור שהכיר באמריקה. הוא היה מהבולטים באמני אסכולת ארץ ישראל שמרדו באסכולה ה'גלותית', לשיטתם, שנלמדה לכאורה בבצלאל. בשנת 1924 היה רובין לצייר היהודי הארצישראלי הראשון, אשר הציג בתערוכת יחיד את ציוריו במגדל דוד שבירושלים. שם התערוכה היה "הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים".
בעקבות סירובו של הנציב העליון הרברט סמואל להשתתף בפתיחת התערוכה, בגלל הסתייגותו מהסגנון האמנותי שלו, היה רובין ממקימי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, והוא נבחר לוועד הראשון שלו יחד עם יוסף זריצקי ואברהם מלניקוב. במשך מספר שנים הוא היה יושב ראש האגודה[1].
ראובן רובין נהג לחתום על ציוריו בשם "ראובן", יצר בסגנון גאה ואישי, וכמו ציירים נוספים בני דורו בסגנון ארצישראלי נקי וישיר. עם השנים המבע החומרי בציוריו הלך ופחת, והנושאים כביכול נעשו יותר ויותר רוחניים, כבתוך עשן קסום או ערפל מואר. הוא הרבה לצייר את נופי הארץ, עצי הזית, ואת נופי ירושלים והגליל.
כמו כן, ראובן השתתף בתכנון תפאורה לתיאטרון הבימה, ולעוד תיאטראות בתל אביב.
ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. בשנים 1948–1950 היה הציר הראשון של ישראל ברומניה.
ראובן זכה בפרס דיזנגוף בשנת 1964, ובפרס ישראל בשנת 1973.
בשנת 1974 נפטר ראובן, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. הוא הוריש את ביתו לעיריית תל אביב. ב-1983 נפתח בית ראובן המשמש כמוזיאון ליצירותיו. אלמנתו, אסתר (שהפרש הגילים ביניהם היה 18 שנים), נפטרה ביולי 2010, בגיל 99.
ראובן רובין, דוד מלך ירושלים, ליטוגרפיה חתומה וממוספרת, 72X56.
ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893 – 13 באוקטובר 1974) היה מגדולי הציירים הישראליים; התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה. ביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל. על יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973.
ראובן רובין נולד בגאלאץ שברומניה, בשם ראובן זליקוביץ'; אביו היה חזן. בשנת 1912 הגיע לארץ ישראל ולמד שנה אחת בבצלאל. רובין לא אהב את התפיסה השלטת בבצלאל, ולכן עבר ב-1913 לפריז, שבה למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנים 1914-1919 שהה בעיירה פלטיצ'ן שבצפון מולדובה ברומניה, וכן ביקר באיטליה ב-1915.
ב-1919 הגיע לצ'רנוביץ (בירת בוקובינה) שם שהה עד 1920, ואז נסע לארצות הברית. בתקופת זו, פרסם מספר יצירות שיריות ביידיש, בין היתר בכתב העת Libertatea (רומנית: החירות); אך שיאו של המסע היה תערוכת יחיד בניו יורק בשנת 1922.
בשנת 1923 חזר רובין לארץ ישראל חדור בתפיסה אמנותית ייחודית ובעל ידע בטכניקות של ציור שהכיר באמריקה. הוא היה מהבולטים באמני אסכולת ארץ ישראל שמרדו באסכולה ה'גלותית', לשיטתם, שנלמדה לכאורה בבצלאל. בשנת 1924 היה רובין לצייר היהודי הארצישראלי הראשון, אשר הציג בתערוכת יחיד את ציוריו במגדל דוד שבירושלים. שם התערוכה היה "הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים".
בעקבות סירובו של הנציב העליון הרברט סמואל להשתתף בפתיחת התערוכה, בגלל הסתייגותו מהסגנון האמנותי שלו, היה רובין ממקימי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל, והוא נבחר לוועד הראשון שלו יחד עם יוסף זריצקי ואברהם מלניקוב. במשך מספר שנים הוא היה יושב ראש האגודה[1].
ראובן רובין נהג לחתום על ציוריו בשם "ראובן", יצר בסגנון גאה ואישי, וכמו ציירים נוספים בני דורו בסגנון ארצישראלי נקי וישיר. עם השנים המבע החומרי בציוריו הלך ופחת, והנושאים כביכול נעשו יותר ויותר רוחניים, כבתוך עשן קסום או ערפל מואר. הוא הרבה לצייר את נופי הארץ, עצי הזית, ואת נופי ירושלים והגליל.
כמו כן, ראובן השתתף בתכנון תפאורה לתיאטרון הבימה, ולעוד תיאטראות בתל אביב.
ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. בשנים 1948–1950 היה הציר הראשון של ישראל ברומניה.
ראובן זכה בפרס דיזנגוף בשנת 1964, ובפרס ישראל בשנת 1973.
בשנת 1974 נפטר ראובן, ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. הוא הוריש את ביתו לעיריית תל אביב. ב-1983 נפתח בית ראובן המשמש כמוזיאון ליצירותיו. אלמנתו, אסתר (שהפרש הגילים ביניהם היה 18 שנים), נפטרה ביולי 2010, בגיל 99.
