במכירה זו ניתן יהיה לרכוש עבודות אומנות של אמנים נבחרים, כלי קרמיקה של חברת לפיד המיתולוגית, כל הכלים חתומים ונצבעו ביד ע"י האמנים של החברה, מכונת כתיבה מ-1916,
ועוד המון פריטים ייחודיים ,
ניתן יהיה לבקש תמונות נוספות של הפריטים במספר: 050-9441515
לא יהיה ניתן לבטל הצעות,
משלוחים בעלות שליח, או משלוח רגיל בדואר.
|
LOTTO 8:
aria kaplon
|
|
|
Prezzo iniziale:
$
80
Prezzo stimato:
$400 - $500
Commissione per la casa d'aste:
20%
Maggiori dettagli
IVA: Solo su commissione
|
אריה קפלון, שעת צהריים בקיבוץ.
אריה קפלון, שעת צהריים בקיבוץ', שמן על לוח, חתום וממוסגר. 42X52.5.
"קפלון הציג תערוכות מוצלחות בפריז, בוונצואלה ובישראל. שלושת המרכיבים בציוריו :דיוקנאות, הטבע והמרחב, אשר יחד הם כמזיגה של החוויה הישראלית הגולשת אל האוניברסאלי. קפלון יליד רוסיה (1909), עלה לישראל ב-1926 לאחר תקופה סוערת ברוסיה. בימי לימודיו בבצלאל בסוף שנות ה-20 השיח האמנותי היה רווי כיווני יצירה מנוגדים, השפעות בינלאומיות, ישראליות ואף יהודיות שורשיות ורוחניות.
עכשיו, משהוצפה הכרתנו במידע, הבה ניצור את המיתוס. נבנה הגדרות בעצמנו. אם ג'ורג' סרה הוא חלוץ הזרם הניאו-אימפרסיוניסטי, אז אריה קפלן הוא חלוץ "הניאו-אימפרסיוניזם הכנעני" זרם שמעולם לא היה, למעט האמנות הכנענית של שנות ה-40. האמנות הכנענית שבין חלוציה נמנו הפסלים יצחק דנצינגר, אברהם מלניקוב ואחרים אשר חיפשו את הזיקה לשורשי העם היהודי והנציחו בפסליהם את הראשוניות של החוויה הארץ- ישראלית. עוצמה וגבורה מול המסורות המתנוונות שבאירופה. באותן השנים בהן פרץ הגל הכנעני, קפלון חיפש את אותה חוויה הארץ-ישראלית. אולי יותר מכל הוא חיפש ללכוד את השמש המקראית. האור התנכי הגנוז שבתוכו צפונה הזיקה. האש הקדומה שמרחפת מבין ציוריו סיפרה לי זאת. לכתוב רשמים מציוריו של אריה קפלון הרי זה כמעט כמו לכתוב על עידן שמעולם לא נברא, אלא באמנותו של היחיד. קפלון הוא התחלה של תקופה וסופה. הוא לא חיפש את הנופים והדמויות שמרכיבים את ההוויה הארץ-ישראלית, אלה את האור המיסטי, הקבלי והמכשף, הנופל כגשם מטאורים על כל אלה ומיטיב לתארם. החתירה של קפלון היא תמיד לבראשית, לרגע שבו נבקע הצבע לראשונה. סגנון כנעני טבול בחום אנושי ואירוני אשר נעדר מפאתוס ואלים מאבן. ההתרשמות היא מרהיבת חושים והיא יוצרת פערים כה גדולים למציאות העלובה המשקיפה עלי מבחוץ". מתוך כתבה של שגיא בניטה.
אריה קפלון, שעת צהריים בקיבוץ', שמן על לוח, חתום וממוסגר. 42X52.5.
"קפלון הציג תערוכות מוצלחות בפריז, בוונצואלה ובישראל. שלושת המרכיבים בציוריו :דיוקנאות, הטבע והמרחב, אשר יחד הם כמזיגה של החוויה הישראלית הגולשת אל האוניברסאלי. קפלון יליד רוסיה (1909), עלה לישראל ב-1926 לאחר תקופה סוערת ברוסיה. בימי לימודיו בבצלאל בסוף שנות ה-20 השיח האמנותי היה רווי כיווני יצירה מנוגדים, השפעות בינלאומיות, ישראליות ואף יהודיות שורשיות ורוחניות.
עכשיו, משהוצפה הכרתנו במידע, הבה ניצור את המיתוס. נבנה הגדרות בעצמנו. אם ג'ורג' סרה הוא חלוץ הזרם הניאו-אימפרסיוניסטי, אז אריה קפלן הוא חלוץ "הניאו-אימפרסיוניזם הכנעני" זרם שמעולם לא היה, למעט האמנות הכנענית של שנות ה-40. האמנות הכנענית שבין חלוציה נמנו הפסלים יצחק דנצינגר, אברהם מלניקוב ואחרים אשר חיפשו את הזיקה לשורשי העם היהודי והנציחו בפסליהם את הראשוניות של החוויה הארץ- ישראלית. עוצמה וגבורה מול המסורות המתנוונות שבאירופה. באותן השנים בהן פרץ הגל הכנעני, קפלון חיפש את אותה חוויה הארץ-ישראלית. אולי יותר מכל הוא חיפש ללכוד את השמש המקראית. האור התנכי הגנוז שבתוכו צפונה הזיקה. האש הקדומה שמרחפת מבין ציוריו סיפרה לי זאת. לכתוב רשמים מציוריו של אריה קפלון הרי זה כמעט כמו לכתוב על עידן שמעולם לא נברא, אלא באמנותו של היחיד. קפלון הוא התחלה של תקופה וסופה. הוא לא חיפש את הנופים והדמויות שמרכיבים את ההוויה הארץ-ישראלית, אלה את האור המיסטי, הקבלי והמכשף, הנופל כגשם מטאורים על כל אלה ומיטיב לתארם. החתירה של קפלון היא תמיד לבראשית, לרגע שבו נבקע הצבע לראשונה. סגנון כנעני טבול בחום אנושי ואירוני אשר נעדר מפאתוס ואלים מאבן. ההתרשמות היא מרהיבת חושים והיא יוצרת פערים כה גדולים למציאות העלובה המשקיפה עלי מבחוץ". מתוך כתבה של שגיא בניטה.
