מכירה פומבית 3
ספרים, יודאיקה, מכתבים, ישראליינה, שטרות, שטרות מנדט, מטבעות, מדליות, כלי זהב, כלי כסף, תכשיטים, כרזות, עיתונים, מוצרי בית, ציורים, ליטוגרפיות, אספנות, ועוד
צולמנ'ס מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
30.1.18
מבוא קציעה 1 (גילה) ירושלים , ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 3:
לפלגות ראובן-חלק שישי, על מסכת חולין, מהדורה ראשונה!
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
20
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
לפלגות ראובן-חלק שישי, על מסכת חולין, מהדורה ראשונה!
לפלגות ראובן. "הפותח והחותם כל מסכתות הש"ס בחילוקא דרבנן ומחבר סוף כל מסכת לראשיתה או למסכת הסמוכה לה כפי סדר הש"ס ומקשרת אחת לאחת בפלפול של הלכה ואגדה בדרך ישר ונפלא. בדברים נכונים וערבים". חלק שישי, על הר"ן והרי"ף במסכת חולין. מהדורה ראשונה! ירושלם ת"ש.
מאת מרן הגאון האדיר רבי זעליג ראובן בענגיס אב"ד באדקי, ולימים ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
מצב;ללא כריכה, הדפים בסוף מנותקים.
רבי זעליג ראובן בענגיס (תרכ"ד-תשי"ג) התפרסם כבר בצעירותו כעילוי גדול, "והיה בקי נפלא בכולא תלמודא ובדברי הפוסקים" (לשונו של רבי שלמה הכהן בעל "חשק שלמה"). למד בישיבת וולוז'ין ונחשב שם לגאון שבתלמידים, וכפי שהתבטא עליו ראש הישיבה הנצי"ב:
"בחיר הלומדים". ידועים סיפורים מופתיים על בקיאותו הנדירה בש"ס ובפוסקים.
מסופר שפעם ערך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מה מיוחד בסיום ש"ס זה, ענה שיש לו זמן בעת ההמתנה לאישים חשובים ולאירועים,
וזה ש"ס של כמה דקות! פעם תיאר את מעמדו בישיבת וולוז'ין:
"אני הייתי נקרא עילוי, ר' איסר זלמן (מלצר) היה נקרא חצי עילוי, ור' ברוך בער (לייבוביץ) היה נקרא רבע עילוי.
במשך חייו כיהן כרב בעיירות שונות בליטא. בשנת תרנ"ב נתמנה לאב"ד בעיר באדקי, שם התחיל להוציא לאור את ספריו הידועים "לפלגות ראובן". שמו של רבי זעליג ראובן יצא אז בעולם, אף שהיה צעיר לימים, והגיע אפילו לשערי ירושלים.
בשנת תרס"ח, שנה לפני פטירת רבה של ירושלים, הגאון רבי שמואל סלאנט זצ"ל, דאגו ראשי הקהילה למלא מקומו, ושמו של רבי זעליג ראובן הועלה כמועמד לכהן ברבנות עיר הקודש. מטעמים שונים לא יצא הרעיון אל הפועל.
בשנת תרע"א עבר לכהן כרב העיר קלוואריה שבליטא. לאחר מכן, בזמן מלחמת העולם הראשונה, גלה ממקומו, והתמנה לרב העיר סמולאנסק. בשנת תרפ"ב חזר לקלוואריה.
בשנת תרח"ץ עלה לירושלים לכהן כראב"ד העדה החרדית, ומשנת תש"ט נתמנה לגאב"ד עד פטירתו.
מבין תלמידיו, אשר גם נסמך ממנו: מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ומרן הגרש"ז אויערבאך.
לפלגות ראובן. "הפותח והחותם כל מסכתות הש"ס בחילוקא דרבנן ומחבר סוף כל מסכת לראשיתה או למסכת הסמוכה לה כפי סדר הש"ס ומקשרת אחת לאחת בפלפול של הלכה ואגדה בדרך ישר ונפלא. בדברים נכונים וערבים". חלק שישי, על הר"ן והרי"ף במסכת חולין. מהדורה ראשונה! ירושלם ת"ש.
מאת מרן הגאון האדיר רבי זעליג ראובן בענגיס אב"ד באדקי, ולימים ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
מצב;ללא כריכה, הדפים בסוף מנותקים.
רבי זעליג ראובן בענגיס (תרכ"ד-תשי"ג) התפרסם כבר בצעירותו כעילוי גדול, "והיה בקי נפלא בכולא תלמודא ובדברי הפוסקים" (לשונו של רבי שלמה הכהן בעל "חשק שלמה"). למד בישיבת וולוז'ין ונחשב שם לגאון שבתלמידים, וכפי שהתבטא עליו ראש הישיבה הנצי"ב:
"בחיר הלומדים". ידועים סיפורים מופתיים על בקיאותו הנדירה בש"ס ובפוסקים.
מסופר שפעם ערך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מה מיוחד בסיום ש"ס זה, ענה שיש לו זמן בעת ההמתנה לאישים חשובים ולאירועים,
וזה ש"ס של כמה דקות! פעם תיאר את מעמדו בישיבת וולוז'ין:
"אני הייתי נקרא עילוי, ר' איסר זלמן (מלצר) היה נקרא חצי עילוי, ור' ברוך בער (לייבוביץ) היה נקרא רבע עילוי.
במשך חייו כיהן כרב בעיירות שונות בליטא. בשנת תרנ"ב נתמנה לאב"ד בעיר באדקי, שם התחיל להוציא לאור את ספריו הידועים "לפלגות ראובן". שמו של רבי זעליג ראובן יצא אז בעולם, אף שהיה צעיר לימים, והגיע אפילו לשערי ירושלים.
בשנת תרס"ח, שנה לפני פטירת רבה של ירושלים, הגאון רבי שמואל סלאנט זצ"ל, דאגו ראשי הקהילה למלא מקומו, ושמו של רבי זעליג ראובן הועלה כמועמד לכהן ברבנות עיר הקודש. מטעמים שונים לא יצא הרעיון אל הפועל.
בשנת תרע"א עבר לכהן כרב העיר קלוואריה שבליטא. לאחר מכן, בזמן מלחמת העולם הראשונה, גלה ממקומו, והתמנה לרב העיר סמולאנסק. בשנת תרפ"ב חזר לקלוואריה.
בשנת תרח"ץ עלה לירושלים לכהן כראב"ד העדה החרדית, ומשנת תש"ט נתמנה לגאב"ד עד פטירתו.
מבין תלמידיו, אשר גם נסמך ממנו: מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ומרן הגרש"ז אויערבאך.
תפריט נגישות
