|
פריט 23:
שארית הפליטה ספר ראשון שהודפס ע"י ועד ההצלה ספר שאגת אריה מרבי אריה ליב ברבי אשר מינכן תש"ז 1947 בשער מתנה מאת ועד ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $50
מחיר פתיחה:
$
50
הערכה:
$80 - $100
עמלת בית המכירות:
20%
לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד
|
שארית הפליטה ספר ראשון שהודפס ע"י ועד ההצלה ספר שאגת אריה מרבי אריה ליב ברבי אשר מינכן תש"ז 1947 בשער מתנה מאת ועד ההצלה לשארית הפליטה בדף לפני השער הסבר מודפס מועד ההצלה שבו הם אומרים שזה הספר הראשון שהם מדפיסים
שארית הפליטה ספר ראשון שהודפס ע"י ועד ההצלה
ספר שאגת אריה
מרבי אריה ליב ברבי אשר גינצבורג
מינכן תש"ז 1947
בשער נכתב מתנה מאת ועד ההצלה לשארית הפליטה
בדף לפני השער מוסבר ע"י רבני ועד ההצלה שזהו הספר הראשון שהם מדפיסים לשארית הפליטה
מצב טוב
הגאון רבי אריה לייב בן רבי אשר. בימי צעירותו כיהן כרב בעיר מינסק משם נתקבל לכהן כאב"ד בוואלז'ין לאחר ימי כהונתו בוואלז'ין אחז את מקל הנדודים ונדד משך זמן רב, בנדודיו הגיע לברסלאו וקניסברג משם התקבל לרבנות בעיר מיץ, בן שבעים שנה התיישב על כס הרבנות במיץ ובמשך עשרים שנה שימש שם כרב, עד לפטירתו שהייתה עקב נפילת ארון ספרים כבד עליו, וביום כ"ה תמוז תקמ"ה התבקש לבי"ע, חידושיו נדפסו בספרים 'גבורת ארי' ושו"ת 'שאגת אריה' שע"ש התפרסם
וועד ההצלה של הרבנים החרדים בארצות הברית ובקאנאדה, נוסד על ידי קבוצת רבנים חרדים, רוב רובם מאוגדים באגודת ישראל, רבנים אלה הצליחו בדרך ללא דרך להגיע לאמריקה מעטים היו במספר ודלים בכוח, ובכל זאת הצליחו להתארגן ולארגן מגביות לטובת הישיבות בפולין ובליטא, כן הצליחו בהעברת חמש מאות רבנים ותלמידיהם מווילנה לסין ושם דאגו למחסורם. כאשר הגיעו ידיעות הזוועה משטחי הכיבוש, הרחיבה וועדה זו את שדה פעולתה כדי לעזור בהצלת כל יהודי באשר הוא יהודי. וועדת ההצלה ארגנה מגביות ומשלוחי מזון ותרופות ליושבי הגיטאות, מועצת החרם על גרמניה העמידה משמרות ליד משרדי וועד ההצלה כדי להפריע לוועדה ב'פעולותיה המסוכנות' וללא הצלחה רבה. בערב יום כיפור תש"ד אורגנה ע"י וועד ההצלה צעדה של כ-500 רבנים חרדים לבושים בבגדיהם המסורתיים, אל גבעת הקאפיטול מקום מושב הקונגרס האמריקאי, ומשם אל הבית הלבן, הרבנים בקשו להתקבל על ידי הנשיא כדי להגיש לו תזכיר ולבקש את עזרתו בהצלת היהודים באירופה הכבושה, בדרכם אל הבית הלבן קראו הרבנים פרקי תהילים, תוך שהם ממררים בבכי, בראש הצעדה עמדו הרבנים רבי אליעזר זילבער ורבי אברהם קאלמאנאוויטש, כפי שנודע לאחר מכן מוכן היה הנשיא רוזוועלט לקבל את משלחת הרבנים, אך יועציו מנעו זאת ממנו, בסופו של דבר הקים הנשיא בכ"א בטבת תש"ד את הוועד לפליטי המלחמה שתודות לו נצלו מאות אלפי פליטים. בהמשך המלחמה הוועדה הרחיבה את פעולותיה ונציגיה פעלו באנגליה, טורקיה, אלג'יר ובעיקר בשוויץ שם פעלו הר' יצחק שטרנבוך וזו' הרבנית רחל שטרנבוך.
שארית הפליטה ספר ראשון שהודפס ע"י ועד ההצלה
ספר שאגת אריה
מרבי אריה ליב ברבי אשר גינצבורג
מינכן תש"ז 1947
בשער נכתב מתנה מאת ועד ההצלה לשארית הפליטה
בדף לפני השער מוסבר ע"י רבני ועד ההצלה שזהו הספר הראשון שהם מדפיסים לשארית הפליטה
מצב טוב
הגאון רבי אריה לייב בן רבי אשר. בימי צעירותו כיהן כרב בעיר מינסק משם נתקבל לכהן כאב"ד בוואלז'ין לאחר ימי כהונתו בוואלז'ין אחז את מקל הנדודים ונדד משך זמן רב, בנדודיו הגיע לברסלאו וקניסברג משם התקבל לרבנות בעיר מיץ, בן שבעים שנה התיישב על כס הרבנות במיץ ובמשך עשרים שנה שימש שם כרב, עד לפטירתו שהייתה עקב נפילת ארון ספרים כבד עליו, וביום כ"ה תמוז תקמ"ה התבקש לבי"ע, חידושיו נדפסו בספרים 'גבורת ארי' ושו"ת 'שאגת אריה' שע"ש התפרסם
וועד ההצלה של הרבנים החרדים בארצות הברית ובקאנאדה, נוסד על ידי קבוצת רבנים חרדים, רוב רובם מאוגדים באגודת ישראל, רבנים אלה הצליחו בדרך ללא דרך להגיע לאמריקה מעטים היו במספר ודלים בכוח, ובכל זאת הצליחו להתארגן ולארגן מגביות לטובת הישיבות בפולין ובליטא, כן הצליחו בהעברת חמש מאות רבנים ותלמידיהם מווילנה לסין ושם דאגו למחסורם. כאשר הגיעו ידיעות הזוועה משטחי הכיבוש, הרחיבה וועדה זו את שדה פעולתה כדי לעזור בהצלת כל יהודי באשר הוא יהודי. וועדת ההצלה ארגנה מגביות ומשלוחי מזון ותרופות ליושבי הגיטאות, מועצת החרם על גרמניה העמידה משמרות ליד משרדי וועד ההצלה כדי להפריע לוועדה ב'פעולותיה המסוכנות' וללא הצלחה רבה. בערב יום כיפור תש"ד אורגנה ע"י וועד ההצלה צעדה של כ-500 רבנים חרדים לבושים בבגדיהם המסורתיים, אל גבעת הקאפיטול מקום מושב הקונגרס האמריקאי, ומשם אל הבית הלבן, הרבנים בקשו להתקבל על ידי הנשיא כדי להגיש לו תזכיר ולבקש את עזרתו בהצלת היהודים באירופה הכבושה, בדרכם אל הבית הלבן קראו הרבנים פרקי תהילים, תוך שהם ממררים בבכי, בראש הצעדה עמדו הרבנים רבי אליעזר זילבער ורבי אברהם קאלמאנאוויטש, כפי שנודע לאחר מכן מוכן היה הנשיא רוזוועלט לקבל את משלחת הרבנים, אך יועציו מנעו זאת ממנו, בסופו של דבר הקים הנשיא בכ"א בטבת תש"ד את הוועד לפליטי המלחמה שתודות לו נצלו מאות אלפי פליטים. בהמשך המלחמה הוועדה הרחיבה את פעולותיה ונציגיה פעלו באנגליה, טורקיה, אלג'יר ובעיקר בשוויץ שם פעלו הר' יצחק שטרנבוך וזו' הרבנית רחל שטרנבוך.
