מכירה פומבית 168 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית
20.1.18 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח
המכירה הסתיימה

פריט 39:

מרסל ינקו
1984 - 1895

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $32,000
מחיר פתיחה:
$ 20,000
הערכה:
$30,000 - $50,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: על העמלה בלבד

1984 - 1895
פליטים, 1939 ,
שמן על קרטון מוצמד לבד,
50X70 ס”מ,
חתום (דהוי).

מקור: אוסף ג’נט טוקטלי (לבית יגלום)

מדבקת האטליה של ינקו מודבקת מאחור.

תערוכה: מוזיאון ינקו-דאדא, אפריל - יולי, 1990 .

אמנם נהוג לייחס לציור הזה את שנת 1939 (וכך גם כתוב על המדבקה שעל גב הציור), ברם אין זה סביר (ככלל, ינקו הצטיין באי-דיוקים בכל הקשור לתאריכים של ציוריו), באשר הציור מתאר אירוע שהתרחש ב- 1941 : בסוף יוני 41 , ימים ספורים לאחר פרוץ ”מבצע ברברוסה” (הפלישה הגרמנית לבריה”מ), אך עוד קודם ל”פתרון הסופי”, התחוללו אירועי דמים בעיר יאסי (יאשי) שברומניה, מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח-אירופה. על הפוגרום ניצחו השלטונות הרומניים בשיתוף עם הגרמנים הנאצים. עתה, פונתה מהעיר כל האוכלוסייה היהודית, שמתוכה נרצחו בין 20,000-14,000 קורבנות. מרסל ינקו עלה ארצה ב- 1941 , סמוך ביותר לזמן הציור הנוכחי, ולאחר שחווה זעזוע עמוק לרקע רצח גיסו בבוקרשט בידי אנשי ”משמר הברזל”, ולאחר שהודר מכל פעילות ציבורית-אמנותית בעוון יהדותו. ”ציורי הגירוש” של ינקו מתקופתו הרומנית (וקיימים מספר ציורים כאלה בווריאציות שונות), יותר משהיו ביטוי לזהותו היהודית, היוו ביטוי להומניזם האוניברסאלי שלו. שכן, אין להפריד ציור דוגמת ”הגירוש מיאסי” מציורים שצייר ינקו בישראל מ- 1953 ואילך בנושא שיירת הפליטים הפלסטינאים היוצאים (מגורשים? נמלטים?) ב- 1948 את כפרם, עין-חוד, שנים ספורות בטרם יאוכלס הכפר – עתה, עין-הוד – בידי אמנים, ובראשם מרסל ינקו. ברובד הצורני של ”הגירוש מיאסי”, לפנינו ציור חשוב של ינקו, המתחבר לשורת ציורי גירוש יהודים, שצוירו מאז ”גלות” של שמואל הירשנברג ( 1904 ), ”פליטים” של אבל פן ( 1906 ) ועוד. כמקובל בציורים הפיגורטיביים של ינקו, הציור נשלט כולו בידי מקצב קווי דרמטי, המעמת תצורות חדות עם עגולות וניגודי צבע כחולים ואדומים. העצים בשלכת, שם מחוץ לעיר הנראית ברקע, מעידים על החורף הקר לו נידונו הפליטים היהודיים, שעדיין אינם יודעים את הגורל המר הצפוי לרבים מהם.”
גדעון עפרת

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא