ישיבת חכמי לובלין בשנחאי - מכתב האדמו"ר מקוצק-סוקולוב / מכתבים נוספים מתלמידי הישיבה - תש"א-תש"ו

מכתבים חשובים מתלמידי ישיבת חכמי לובלין בשנחאי (סין) ומהאדמו"ר מקוצק-סוקולוב מתקופת לימודיו בישיבת יח"ל ביפן - מיד לאחר השואה.
א. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי מנחם מנדל מאיר מורגנשטרן זצ"ל, תלמיד ישיבת חכמי לובלין ביפן. תש"א [1941]. שני עמודים גדולים.
במכתב תודה על משלוח תרומה כספית עבורו, ובירורים בנוגע לבני משפחתו "ויתר הנשארים בסאקלאוו, כי הגזירות מתחדשות עליהם ומכבר כשל כח הסבל, לעומת הלחץ שהממשלה הזדונית לוחצים אותם...". "הודות לד' ששם גם חלקכם בין מותיבי בית המדרש לשלוח עזרתכם זו להציל סנסן מאילנא רברבא הוד כ"ק זקני קדוש ישראל ותפארתו מרן האדמו"ר מסאקלאוו זצ"ל, כי רק אני שנשארתי לפליטה מכל בית אבי ז"ל ואני ידעתי את אשר יצהו את בניו ואת בני ביתו למען ישמרו את הדרך אשר סלל לפניהם, ורק הנכם שהייתם בעוזרי הוא הנותן לי כח לעשות הלאה את חיל הזה...". מכתב מרגש ונורא. חותם: "מענדיל מאיר מארגענשטרן ב"ב של האדמו"ר זצ"ל מסאקלאוו".
האדמו"ר מקוצק-סוקולוב, רבי מנחם מנדל מאיר מורגנשטרן (תרפ"א-תשע"ד), בן-בנו ותלמידו של האדמו"ר רבי יצחק זעליג מסוקולוב. תלמיד ישיבת חכמי-לובלין. עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בתל אביב ובשנותיו האחרונות בעיר בני ברק.

ב. מכתב ארוך מאוד מאת רבי מרדכי [יהודה] ליב לובארט, תלמיד ישיבת חכמי לובלין בשנחאי, אל "ידידנו היקר האהוב לכל תלמידי ישיבתנו, הרב הגאון מהר"ם [=רבי משה] ראטעבערג שליט"א הר"מ דיח"ל בדעטראיט". כתוב על נייר רשמי של הישיבה, אשר בראשו מודפס: "ישיבת חכמי לובלין, המהר"ם שפירא זצ"ל, כעת בשנגהי". שני דפים גדולים, כתובים משני צידיהם. התאריך: אדר ב' תש"ו.
במכתב מעיר הכותב על כך שהרב רוטנברג "מכסה את הדברים מאתנו" בקשר לפעילותו למען תלמידי הישיבה. הכותב מזכיר את "...סבל התלאות שעברו על ראש תלמידי הישיבה דפה ואשר עין בעין ראינו ההשגחה פרטית שהגינה עלינו מפגעי הזמן ומאורעותיו...". בהמשך המכתב הוא כותב: "הננו מכירים אותך... פעולתיך הנצורות על שדה ההטבה והגמול עבור חבירך... והנה הנם הדברים אשר הלמו כתר יח"ל על ראשך להיות מתאהב על ידך שם ישיבתנו... כולנו פה עונים אחריך כי זה משה האיש אשר ילך לפנינו ויעמוד בראש ישיבתנו... גבר הוקם על עולה של תורת יח"ל בגולה".
בהמשך המכתב הוא כותב: "ההשגחה שוב פתחה שערי שאנכיי הנדחה והאומללה", ועתה נדרש מהנמצאים בארה"ב "בל ינוחו עד אשר ימלאו כראוי החוב שמוטל עליהם כלפי תלמידי יח"ל בשאנכיי...". בהמשך המכתב מוזכרת גם פעילותו של ועד ההצלה, שאינה מספקת. כן נמתחת ביקורת גלויה על אלו אשר "מזניחים את הצלת בני תורה משאנכיי". מוזכרת גם ישיבת תומכי תמימים דליובאויטש, אשר תלמידיה מתכננים לעלות ארצה. לסיכום מבקש הכותב: זכות מרן רבינו מסייעתך להקים על ידך לאבינו שם ושארית לישראל, לזאת תתן אוזן קשבת לדברינו אלה... להחיש עזרה ומפלט עבור יתר התלמידים...".
במכתב נידונים גם נושאים מעניינים נוספים.
מכתב חשוב ורב תוכן!
הכותב חותם בשם "תלמידי ישיבת חכמי לובלין בשאנכיי". חותמת הישיבה.

ג. מכתב מאת הנ"ל, על נייר רשמי של הישיבה (ההדפס בראש הדף שונה מעט). אל הרב רוטנברג הנ"ל. אייר תש"ו. דף גדול כתוב משני צדיו.
במכתב זה הוא מעדכן על תוכניתו, יחד עם חבריו, לסוע לארה"ב. "אתמול נסעו מפה על אוירון שני ליובאויטשער לאה"ב", ומציין את שמותיהם. "והליובאוויטשער הנם הידידים הכי קרובים לנו בפה". כמו כן מספר על נסיעתם של עוד יהודים משנחאי לארה"ב, וכן פרטים בנוגע להשגת ויזות לתלמידי ישיבת יח"ל. מוזכר גם הרב פנחס הירשפרונג.

ד. דף מודפס, מטעם ועד ישיבת חכמי לובלין, זכרון מאיר, ארץ ישראל. בראש הדף רשימת חברי הועד, תמונת מהר"ם שפירא ותמונת בנין הישיבה בלובלין.
הכותרת היא: "את אחינו אנו מבקשים!", וכך מבקשים רבני הועד:
"... גולת הכותרת של מפעליו [של מהר"ם שפירא], ישיבת חכמי לובלין... הפכה לזרים, אמנם העצים והאבנים נשארו על תלם, אבל רוחה אין בקרבה והשכינה גלתה מתוכני, כי באו בה פריצים ויחללוה! רבניה, תלמידיה, עסקניה, עלו על המוקד ומתו מות קדושים על כל קהילות הקודש שמסרו את נפשם על קדושת השם הי"ד...". ומכיוון ש"בסוף ימיו הקצרים השתוקק לבוא ארצה ישראל, ולתקוע כאן יתד לסניף של ישיבתו הקדושה... וגם אחרי פטירתו תכנו מנהלי הישיבה תכנית מפורטת לפתוח סניף לישיבה, במושבה זכרון מאיר,... כעת נתעוררו ידידיו ומעריציו... לעשות נפש לאותו צדיק ולהקים את ישיבתו במושבה זכרון מאיר... בהנהלת אחד מתלמידי המובהקים - הרב הגאון מוה"ר שמואל הלוי ווזנר שליט"א" (- הלא הוא פוסק דורנו מרן בעל 'שבט הלוי' זצוקלל"ה).
אי לכך, מבקשים הרבנים "להשתתף במפעל הכביר הזה, להקים את יח"ל על תלה בארץ הקודש, לעשות יד ושארית לאותו גאון וצדיק בארץ אבות, שזכרו לא ישכח לעד, ותורתו לא תמוש".
דף מרגש ומיוחד במינו, נדיר ביותר!
הדפים כולם במצב טוב. קרעים, חריצים וסימני קיפול.