מכתב חשוב מאת הגאון האדיר רבי חיים ברלין זצ"ל, בכתב ידו ובחתימתו, אל רבני ירושלים רבי שמואל סלאנט והאדר"ת - תרס"ב

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של גאון הגאונים מרן רבי חיים ברלין זצ"ל, רבה של יליזבטגרד ולימים רבה של עיה"ק ירושלים. "צמאה אליהם נפשי, לפ"ק" (= תרס"ב).
המכתב ממוען ל"צדיקי הרבים, המזהירים ככוכבים, עיני העדה, מו"מ הת"ת וישיבת עץ החיים שבירושלים", ומעליהם "ראשי גולת אריאל, מאורי ישראל, הגאונים הצדיקים, מוהר"ר שמואל סלאנט שליט"א, ומוהר"ר אלי' דוד ראבינאוויץ תאומים [=האדר"ת] שליט"א".
בתחילת המכתב רושם רבי חיים ברלין את חשבונות התרומות שאסף עבור ישיבת 'עץ חיים', כפי שנהג לעשות במכתבים שהיה שולח מפעם לפעם לירושלים. אולם כאן במכתב שלפנינו נוסף עניין חדש ומעניין: הוא משתף את רבני ירושלים בצערו על חוסר ההצלחה בגיוס הכספים עבור 'עץ חיים', מחמת "העדר השגת משולחים טובים", זאת למרות ש"עמלים אנחנו שנינו יחד, אנכי וידידינו הרב ר' [שלמה] זלמן קוק נ"י" למצוא משולחים נוספים. וכאן ממשיך ומתאר רבי חיים את תלאותיהם באיסוף הכספים.
רבי שלמה זלמן קוק, אביו של מרן הראי"ה קוק, נודע כשד"ר מעולה. בתחילה פעל למען ישיבת וולוז'ין, וכשהיא נסגרה בשנת תרנ"ב נתבקש לשמש כשד"ר עבור ישיבת 'עץ חיים' בירושלים. לפנינו נחשף לראשונה מידע מעניין שאינו ידוע ממקורות אחרים, על כך שהוא פעל בשיתוף עם רבי חיים ברלין.
בהמשך המכתב מתייחס רח"ב לפעילותו של רבי זלמן קוק למען הישיבה, אך מסכם ואומר: "עיני כלות למראה מיעוט כסף התרומה, נגד [= לעומת] ישיבות אחרות, ואין לאל ידי להושיע, כי זקנתי ושבתי...".
מכתב ארוך [50 שורות], דף אחד כתוב משני צידיו. חתימתו בסיום המכתב.
הגאון רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), אב"ד ור"מ וולוז'ין, רבה של מוסקבה, קוברין, יליזבטגרד ולאחר מכן עלה ארצה והתגורר בעיה"ק ירושלים. עם פטירת רבי שמואל סלנט בשלהי שנת תרס"ט, הטילו עליו ראשי העדה בירושלים את עולה של הרבנות, והוא נשאה בכבוד ובמסירות עד יומו האחרון. מעתה היה רבי חיים לראש הרבנים ומנהיג עדת האשכנזים בירושלים. כן היה ראש הממונים בוועד הכללי וראש הגבאים של ת"ת עץ חיים, והיושב בראש האסיפות וההתוועדויות החשובות.
על גאונותו של רבי חיים ברלין מתהלכים סיפורים אגדיים. אחיו רבי מאיר ברלין מספר: "היו רבנים מעטים שידעו יפה כל כך תורה שבכתב, כמו שידע זאת אחי רבי חיים ברלין. הוא היה פינומן. גדול בתורה שקשה למצוא כדוגמתו. בעל זיכרון עצום ושקדן נפלא. היה לומד הכל, קורא הכל וזוכר הכל. היה גדול בבקיאותו בש"ס עם כל הנוגע לכך, וידעה הכל בידיעה ברורה ומדויקת. כשהיה מביא איזה מאמר היה כקורא מתוך הספר. אותן הידיעות הברורות היו לו ב"ראשונים" וב"אחרונים", ולא רק בספרים הידועים לכל, אלא גם בספרים נשכחים וגנוזים. הוא ידע "תשובות" לאלפים של חכמי ספרד, וכן של מחברים סתם שאינן מפורסמים". גאונותו התבטאה גם בשליטתו בחכמת הגימטריאות, בהן היה מעטר את מכתביו והסכמותיו, וכמו שניתן לראות בתאריך שרשם בראש המכתב שלפנינו.
מצב טוב.