|
פריט 136:
קנת' נולנד , 1924-2010
|
|
|
הערכה:
$
80,000 - $120,000
עמלת בית המכירות:
20%
מע"מ: על העמלה בלבד
|
ללא כותרת, 1969
טכניקה: אקריליק על בד
מידות: 25X366 ס"מ
חתום: חתום ומתוארך בגב הציור.
הערות: "רציתי שהצבע יהיה המקור של הציור. ניסיתי לנטרל את הסדר, הצורה, הקומפוזיציה... רציתי שהצבע יהיה הכוח המניע" (קנת' נולנד, וושינגטון פוסט, 1977) אמן אמריקאי פורץ דרך ומהחשובים בדורו. מחשבותיו, תחושותיו ושאיפותיו של האמן ממלאכת הציור ומקומו של הצבע בה מסייעים בהבנת יצירתו ככלל, ואת סדרת "הפסים" (1967-70) והציור "ללא כותרת, 1969" בפרט. שכן, "הפסים" של קנת' נולנד הם פאר היצירה של האמן ומזקקים את התפתחותו האמנותית האישית לצד סיפורה של האמנות האמריקאית של שנות השישים. כמו מרבית ציורי הסדרה, גם הציור הנ"ל הינו יצירה מונומנטלית בה פסי צבע ותתי גוונים נמתחים עד אינסוף. הנטייה הטבעית של העין האנושית היא לסרוק מצד לצד, אולם על ידי מתיחת צורת הקנבס לרוחב אינסופי מאפשרות הרצועות האופקיות של נולנד להביט במשטח צבעוני ללא כל הפרעה. כתוצאה, המשכיות הצבע מתחדדת על חשבון הצורה. בשונה מאמנים מופשטים בני זמנו אשר השתמשו בפסים אורכיים ביצירתם, הפסים האופקיים של נולנד מצליחים במקום שאחרים נכשלו; הם יוצרים נוכחות מעורפלת ואניגמטית בה הצבע משתלט והוא אשר עומד כנושאו של הציור. לא בכדי עמד קנת' נולנד בראש מייסדי קבוצת האמנים שנקראה "אסכולת הצבע של וושינגטון" - תת זרם בתוך התנועה האמנותית האמריקאית הידועה של "שדות הצבע" (מאמניה המוכרים - מארק רותקו וברנט ניומן). אכן, כדברי הילטון קריימר, מבקר ניו יורק טיימס: "הגורל של הציור המופשט האמריקאי בשנות השישים והשבעים לא יכול להיות מובן ללא הכרה ביצירתו של נולנד". נועה אברון
אודות האמן:
קנת' נולנד (1924, צפון קרולינה - מיין, 2010) היה אמן "שדות צבע" ("Color Field") אמריקאי, שלקח חלק בייסוד אסכולת הצבע של וושינגטון.
נולנד למד אמנות בקולג' האקספרימנטלי "בלאק מאונטיין" בצפון קרולינה, הידוע בגישתו הבינתחומית לחינוך אמנות, ואשר הסגל שלו כלל אמנים ידועים כוילם דה קונינג וג'ון קייג'. ביקור לסטודיו של הלן פרנקנטלר בניו יורק, יחד עם מוריס לואיס וקלמנט גרינברג, השפיע על ציורי ה"מטרות" (או "עיגולים") שלו (סוף שנות ה-50-שנות השישים), עבודותיו פורצות הדרך, ונטישת הסגנון האקספרסיוניסטי מופשט בו צייר עד אותו הזמן. בשנת 1964, הוא לקח חלק בתערוכה "Post-Painterly Abstraction" שנאצרה על ידי קלמנט גרינברג במוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, אשר סייעה בביסוס ציור שדות הצבע כתנועה חדשה בעלת חשיבות. בסוף שנות ה060, גישתו של נולנד הפכה ליותר רדוקטיבית, עם שימושו בקנווסים מלבניים וקווים אופקיים בסדרת ה"פסים" (1967-70). סדרת ציורי ה"תעלומות" (1999-2002 לערך) בשנות הקריירה המאוחרות שלו, היתה, במובנים רבים, חזרה לתחילת דרכו כאבסטרקציוניסט פורמליסטי בסוף שנות ה-50. את שארית חייו העביר בעבודה בסטודיו שלו במיין.
נולד יצר עבודות מופשטות המורכבות מצבעים טהורים, צורות וקווים, ומתוך שאיפה להוציא את האמן, צייר על ידי הכתמת הקנווס בצבע במקום שימוש במשיחות מכחול, כאשר הקנווס נותר חשוף. הוא היה חלוץ בשימוש בקנווס בצורות שונות וסגנונו סייע לסלול את הדרך לסגנון המינימליסטי ולתנועה הניאו-גיאומטרית.
