מכתב חשוב ומעניין בכתב יד קודשו של הגאון רבי יוסף פורמון זצ"ל מגדולי רבני שלוניקי ורבו של המהרש"ך – המאה הט"ז / ...

מכתב חשוב ומעניין בכתב יד קודשו של הגאון רבי יוסף פורמון זצ"ל מגדולי רבני שלוניקי ורבו של המהרש"ך – המאה הט"ז / תשובה הלכתית מאותה התקופה

מכתב קדום ומעניין שנכתב בשנות הש'. ככל הנראה בכתב ידו של הגאון רבי יוסף פורמון זצ"ל, מורו ורבו המובהק של המהרש"ך. תוכן המכתב: הודאה על החלצותם של בני קהילתו, בעיר שירון (סירוס) שבתורכיה, לכבוד התורה.
לפי תוכן הדברים אנו סבורים שמדובר בכתב ידו של רבי יוסף פורמון, רבה של קהילת שירון. אולם אין בנמצא כתב ידו על מנת להשוות בין הכתבים ולהגיע לודאות מוחלטת. יתכן גם והמכתב לא נשלח בסופו של דבר, ולפנינו רק טיוטה שהכין הרב למכתבו (שהרי הכתיבה הופסקה באמצע). לחילופין יתכן שמדובר בהעתקת סופר מתוך כתב יד קודשו. בכל אופן תוכן הדברים קרוב לודאי שיצאו מרבי יוסף פורמון, ויש להם חשיבות רבה בכך שהם שופכים אור חדש על פרק קדום בתולדותיו של ר"י פורמון, שללא ספק לא היו ידועים עד כה ולא נדפסו מעולם.
המכתב לא נושא תאריך. [ראשית שנות ה-ש']. 11 שורות בכתב יד.
בתחתית הדף טיוטה של תשובה הלכתית, בכתב שונה, מאת אחד מגאוני ישראל, אשר לא נודעה לנו זהותו (ראו להלן בהרחבה).
 
תוכן המכתב
אחד מתושבי העיר, הנזכר בשמו במכתב שלפנינו (כפי הנראה מדובר בת"ח חשוב, שכנראה נפטר בשנת שכ"ז, כמתואר בחומר המצורף לפריט), נפגע כנראה מאחת מתקנותיו של רבי יוסף פורמון והתריס כנגדו. יתכן והיה זה סביב הפרשיות שגרמו לרב פורמון לעזוב את העיר שירון ולעקור לשלוניקי (עזיבה זו נידונה בהרחבה במאמרים שנכתבו בנושא).
קהל עדת שירון, אשר ר"י פורמון כיהן בתחילה כמורם ורבם, קנאו על כבוד התורה והגנו על כבוד רבם (לשעבר?). כלפי זה כתב להם הרב פורמון את המכתב הנרגש שלפנינו.
המכתב פותח: "עדת אבירים המה הגיבורים אשר מעולם... בכבודם אתיימר... עם נחלתי, צאן מרעיתי אשר בהם אתפאר... קהילת יעקב אשר בעיר שירון יע"א... נפשי יודעת מאוד עוצם תשוקת חשקת לבבכם לב טהור לצאת לקראת נשק לכל דבר שבקדושת דרישת כבודי עולם ועד...".
 
הגאון רבי יוסף פורמון
הגאון רבי יוסף פורמון, "הרואה", מגדולי הפוסקים בדורו. נולד בשנת רע"ה [1515]. נודע כאחד מגאוני טורקיה, ומגדולי רבני שלוניקי. זכה להערכה עצומה מצד גאוני דורו כמו רבי משה אלשיך וכן המבי"ט הפליג בשבחו וכתב עליו: "הוא רב מפורסם בחכמה וזקנה והוא גדול ויחיד מומחה ואין שום אדם רשאי להורות לפניו" (מובא בספר 'כנסת ישראל'). הרב החיד"א מתבטא עליו: "בישראל גדול שמו". היה תלמידו של מהר"ש סיריליאו (ממגורשי ספרד) בישיבתו בשלוניקי. דן בכמה סוגיות ציבוריות עם המהרשד"ם.
עזב את עיר רבנותו שירון בשנת ש"כ [1560] בערך, ועל כך מסופר באחד הספרים מהתקופה ההיא: "כה"ר יוסף פורמון רואה [=מנהיג] קהילות שירון והוליכוהו [=הכריחוהו לעזוב ו] להרביץ תורה במקום אחר". במשך תקופה מסוימת כיהן כרב בעיר פאטראס, וסביב רבנותו שם היתה סערה רבתי, כאשר חלק מהקהל לא הסכים לקבל את רבנותו. גאוני ישראל מרחבי העולם נדרשו להתערב בפרשיה זו, אשר זכתה לכמה מחקרים חשובים. תשובותיו והסכמותיו נדפסו בספרי חכמי דורו.
 
העמיד תלמידים רבים. תלמידו המובהק היה רבינו שלמה הכהן – המהרש"ך (ר"פ בערך-שס"ב), בעל שו"ת מהרש"ך. גדול חכמי טורקיה. בארצות רבות היה נחשב כגדול הדור ועמוד ההוראה. חברם של המהריב"ל ומהרשד"ם, ויחד נחשבו לגדולי הפוסקים בדורם. המהרש"ך נולד בעיר שירון, התחנך שם, ועבר לשאלוניקי. עמד בראש ישיבה ובי"ד, והיה מראשי הקהל. היה בעל הסמכות ההלכתית הגדולה ביותר בעיר שאלוניקי.
 
המכתב השני
בחלקו השני של העמוד טיוטת תשובה הלכתית, בעניין "המוצא בהמה שחוטה", אל "החכם הותיק כמה"ר יהודה גדליא", אולי הוא רבי יהודה גדליה מרבני שלוניקי, שחי בשנות ה-ש', אשר הדפיס שם את הספר 'מדרש רבות' ואת הספר 'מסורת תלמוד ירושלמי'. חומר מצורף על דמותו ותורתו.
 
28x20 ס"מ.
מצב בינוני. קרעים, כתמים ופגמים, אופייניים לגילו המופלג של הפריט.