תהילים הראשון שנדפס בארץ ישראל – צפת תקצ"ג – דפוס רבי ישראל ב"ק – הובא לדפוס על ידי ראש החסידים בצפת, והוגה על ידי ...

תהילים הראשון שנדפס בארץ ישראל – צפת תקצ"ג – דפוס רבי ישראל ב"ק – הובא לדפוס על ידי ראש החסידים בצפת, והוגה על ידי אחד מראשי חבורת תלמידי הגר"א – עם ביאורי הזוהר 'תמים יחדיו' – עותק מושלם ונאה, יקר המציאות!

ספר תהילים. צפת, תקצ"ג 1833. נדפס על ידי רבי ישראל ב"ק ראש וראשון למדפיסים העבריים בארץ באותה תקופה. מהדורה חסידית מיוחדת.
זוהי המהדורה הראשונה של ספר תהילים שנדפסה בארץ הקודש. יש לכך חשיבות מיוחדת, שהרי בה נכתבו פרקי התהילים על ידי דוד המלך ע"ה. ידועים דבריו של הרב בעל 'שער החצר' ז"ל, שאמירת מזמור אחד מ'תהילים' בארץ ישראל הוא מעולה כאלף מזמורים שאומרים בחו"ל! גם בין יושבי חו"ל נודעה באותם ימים דרישה רבה לספר תהלים זה שנדפס בעיה"ק צפת.
המדפיס רבי ישראל ב״ק נהג להדגיש מעלה זו בספרים שהדפיס בירושלים ובצפת: ״שנדפס במקום קדוש וע״י ישראל עם קדוש ונהדר בקודש״.
נדיר ביותר. עותק שלם של ספר זה כמעט ואין בנמצא, ולא נראה מעולם במכירות בארץ הקודש! לפנינו עותק מושלם ונאה!

תוכן הספר
מהדורה זו מסודרים פרקי התהילים על פי ימי השבוע וימי החודש. בראשכלמזמור נדפסה "כוונת המשורר". בשולי העמודים נדפס פירוש 'ביאורי זוהר' (הנקרא 'תמים יחדיו') לרבי ישראל ב"ר משה (נדפס עד אז פעם יחידה בלובלין שנ"ב) וכן פירוש מצודת ציון. כן נדפסו כאן תפילות שונות, בעלי אופי חסידי וקבלי, סדר פדיון נפש (מועתק מהספר החסידי ליקוטים יקרים, למברג תקנ"ב), ותפילות שנאמרות קודם ואחר קריאת תהילים בחול, בשבת, ביום טוב וליל הושענא רבה, וכן תפילה בעד החולה.
‫זוהי המהדורה הנרחבת, כאשר במקביל נדפסה על ידי ר"י ב"ק מהדורה של תהלים בלי פירושים.

יש בספר קדוש זה פנים רבות של "ראשוניות":
א. זהו התהילים הראשון שנדפס בידי החסידים, ומבחינה זו אפשר לכנותו "התהילים החסידי הראשון".
ב. זוהי ההדפסה החסידית הראשונה בארה"ק, ואולי גם אפשר להגדירה כ"הספר החסידי הראשון" שנדפס בארה"ק.
ג. זהו התהילים הראשון שנדפס בארה"ק, כמבואר לעיל גודל חשיבות העניין.
ד. זהו אחד מהספרים הראשונים שנדפסו בעיה"ק צפת, בבית דפוסו החדש של רבי ישראל ב"ק, כשנה לאחר ייסודו.

הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". 
מהדורה זו היא פרי של שיתוף פעולה מיוחד (יחיד מסוגו!) בין המביא לדפוס רבי גרשון מרגליות, ראש עדת החסידים בצפת, לבין המגיה, שהיה אחד מראשי עדת תלמידי הגר"א בעיר – רבי שלמה נפתלי ריינעס זצ"ל. וכפי שיבואר בס"ד להלן.

הקדמת המביא לדפוס רבי גרשון מרגליות ראש עדת החסידים בצפת
בפתח הספר הקדמת המביא לדפוס, הרה"ק רבי גרשון מרגליות (מלפנים אב"ד סקאליט) ראש כולל החסידים בצפת, וחתנו של הרה״ק רבי ישכר דב בער מזלאטשוב. היה מקורב לסנגורם של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א.
בהקדמתו לספר שלפנינו הוא מספר שבשנת שנ"ב נדפס ספר 'תמים יחדיו', אשר נקרא כן יען כי בו התאחדו יחד הנגלה והנסתר. ונתגלגל הדבר שהרה"ק מברדיטשוב בעל ה'קדושת לוי' נתאכסן בביתו, ובחפשו בארגז הספרים ראה את הספר 'תמים יחדיו' וגילה רצונו הקדוש שיתן לו הספר הלז.למען כאשר יחזור לביתו תיכף יתנהו לבית הדפוס בכדי לזכות את הרבים. רבי גרשון הוכרח להבטיחו שהוא בעצמו יתנהו לבית הדפוס. והנה אחר כמה וכמה שנים נתקיים הדבר בספר שלפנינו שנדפס בצפת על ידי תלמידו של רבי לו"י, הלא הוא המדפיס רבי ישראל ב"ק!
בהקדמה זו מבאר ר"ג מרגליות דברים חשובים על מעלת ספר התהילים שנדפס בארץ הקודש דייקא. כמו כן מרחיב במעלת אמירת תהילים, ובין היתר כותב: "וכאשר שמענו כן ראינו מגדולי הצדיקים בעיה"ק ירושת"ו מזהירים בעת צרתם הן יחיד הן רבים ללמוד ספר תהילים כולו בלי הפסק וסגולתו לזמר עריצים ולעקור המקטרגים".
ביאורי הזוהר שנדפסו כאן היו כה חשובים בעיניו של רבי ישראל ב"ק, עד כדי כך שמתחילה חשב להדפיסם מבלי פסוקי התהילים! כך עולה מעדותו של הר"ג מרגליות, המספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בסוף ההקדמה הנ"ל מספר המבל"ד על הדפסת הספר שלפנינו: "ולמען תהיה מלאכת ה’ כולה נאה וכלילת יופי, מוגבה בצדק בל ימצא שום דופי, מצאתי לי חבר אחד מיוחד שבעדר, ידידי המופלג בתורה ויראה הוותיק ועושה חסד כמו"ה שלמה זלמן נפתלי הערץ הי"ו נכד הגאון האמיתי מו"ה שלמה זלמן זללה"ה אב"ד ומו"צ מיר.... [אשר] בירר פסולת וסיגים".
בשורות הבאות נתאר בקצרה את פעילותו החשובה – והבלתי ידועה כמעט – של רבי שלמה נפתלי ריינס זצ"ל, מראשי חבורת תלמידי הגר"א בצפת, אשר סייע בהדפסת הספר שלפנינו.

דפוסו של רבי שלמה נפתלי ריינס זצ"ל
"רבי שלמה נפתלי נולד בשנה האחרונה לחיי הגר"א (תקנ"ז) לאביו רבי חיים, שהיה אחד מדייני וילנה, בימי הגר"א. הוא חיבב את ציון בכל נפשו וחנן בעצמו את עפר הארץ. בעקבות עליית חבריו תלמידי הגר"א עלה אף הוא ארצה, והתיישב בצפת יחד עם אביו הישיש ועם בני ביתו. "שם קנה לו, על פי עצתו של רבי ישראל משקלוב, חצר גדולה ורחבת ידיים, ייסד לו בית דפוס לספרים עבריים, שממנו התפרנס בריוח, וישב במנוחה" (עיתון 'המזרחי', וורשה, תר"פ). בעיתון 'הצפירה' פורסם בשנת תרע"ו: "מפאת חכמתו הרבה בחרו בו בני צפת לראש עדתם ויהי להם לפה לפני איברהים פחה בימי המרידה הגדולה. בשנת תקצ"ז, כאשר שהה באירופה כדי לאסוף כסף בשביל עניי הארץ, התחולל רעש אדמה בצפת, שרוב בני העיר נפלו לו לקרבן ובתוכם גם אשתו ובניו. המקרה הזה העציבהו כל כך עד שהחליט לבלתי שוב יותר אל הארץ".
(ועם זאת עדיין פעפעה בלבו שלהבת הקודש של אהבת ארה"ק. בנו הצעיר יצחק יעקב אשר נולד לו בחו"ל מזוגתו השניה, שמע ממנו סיפורים רבים על אודות הארץ הקדושה, והתלהב ליבו ליישוב הארץ, עד שהתמנה על ידי גאוני הדור רבי צבי הירש קאלישר ורבי אליהו גוטמאכר לגבאי על כספי ארץ ישראל, ורבות פעל למען יישוב הארץ בתנועה שהתנהלה על ידי רבי שמואל מוהליבר. כעבור מספר שנים ייסד את תנועת 'המזרחי' הקדומה בה נאגדו חרדים שעסקו בבניין הארץ על טהרת הקודש.)
כל הספרים שרבי שלמה נפתלי ריינס הדפיס בבית דפוסו, אבדו לחלוטין בעקבות הצרות שניחתו על יהודי צפת (מרד הערבים בתקצ"ד ורעידת האדמה בתקצ"ז). השריד היחיד שנותר בו זכר לפעילותו של הרב ריינס בצפת בכלל, ולעיסוקו בהדפסת ספרים בפרט, הוא ספר התהילים שנדפס בשנת תקצ"ג – שאחד מעותקיו הנדירים נצב לפנינו!

[4], קנב דף.
מצב נהדר, שמור ונאה. בתוך קופסה תואמת.