ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 232:
גיוס הנשק למלחמת השחרור – התעודה הצבעונית הנדירה לזכר הפגישה ההיסטורית של בן גוריון עם עשירי ארה"ב בבית סונברון ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $400
מחיר פתיחה:
$
200
הערכה :
$500-1000
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
גיוס הנשק למלחמת השחרור – התעודה הצבעונית הנדירה לזכר הפגישה ההיסטורית של בן גוריון עם עשירי ארה"ב בבית סונברון בארה"ב – 1945
לפנינו תעודה היסטורית נדירה ביותר שהוכנה לכבוד מפגש היסטורי חשוב ביותר, במטרה לכונן מגבית מיוחדת לכל צורכי ההעפלה וההגנה, ובכלל זה קניית ציוד לתע"ש. הודות לפעילות שהחלה במפגש זה השיג העם היהודי את הנשק להילחם במלחמת השחרור, וניצח על אויביו, ב"ה.
רקע
ביולי 1945 כינס ראש הסוכנות היהודית, דוד בן גוריון, אספה חשאית בביתו של הנדבן היהודי רודולף סונבורן בעיר ניו-יורק שבארה"ב.
שבעה עשר יהודים אמריקאים עשירים הוזמנו לפגישה הסודית עם המנהיג היהודי הארצישראלי. לימים יגדיר בן-גוריון את המפגש בביתו של סונבורן כאחד משלושת האירועים החשובים ביותר בחייו, לצד עלייתו לארץ ישראל והכרזת עצמאות המדינה!
המוזמנים לא היו היהודים העשירים ביותר ולא בעלי ההשפעה הרבה ביותר, אך בליבותיהם נשמרו פינות חמות לארץ-ישראל וליהודי כל העולם, והם היו מוכנים לטרוח וגם לתת ממון, למענה ולמענם. הם חפצו לסייע בכספם ולהקדיש מזמנם למען הקמת מדינה לעקורים היושבים במחנות וליהודי ארצות-המצוקה.
המפגש נקבע לראשון ביולי בשעה 9:30, כאשר היהודים העשירים נתקבצו למפגש הסודי בדירתו של סונבורן ברחוב 57 במנהטן ניו-יורק, והם אינם יודעים לפרטי פרטים מה עתיד להתרחש. בנוסף נמצאו בפגישה הנציגים הישראלים, ראובן שילוח ואליעזר קפלן (גזבר הסוכנות) לצד הנרי מונטור אשר עזר בגיוס האמריקאים ומאיר וייסגל נציגו של חיים וייצמן. כאשר הגיעו כלל המוזמנים, בן-גוריון התייצב מול אילי ההון האמריקאים ובמשך שמונה שעות ברציפות תיאר בפניהם את העתיד הצפוי בארץ ישראל, וענה על שאלותיהם הרבות. בן-גוריון פירט על ההתקדמות וההתפתחות היהודית בארץ ואת אופי החיים ביישוב תחת המנדט הבריטי. בשיא דבריו התייחס בן-גוריון לעימות המתקרב עם המדינות הערביות, כאשר לדבריו תוך זמן לא רב עתידים לעמוד היהודים בארץ ישראל בשדה הקרב בפני כלל הצבאות הערביים.
למרות מאורעות הדמים לאורך שנות המנדט, מצדם של ערביי הארץ, בן-גוריון נשא עיניו לצבאות הסובבים והיה מוטרד מהם הרבה יותר. בדבריו לעשירים האמריקאים טען בן-גוריון כי הבעיה היהודית בארץ אינה נובעת מהכמות המועטה של הלוחמים היהודים ביחס לערבים, כי אלו חלוצים וחיילים מוכשרים וילחמו בעוז. הבעיה אשר חייבת להיפתר בראייתו נבעה מחוסר הנשק. בדבריו ניסה לשכנע ראש הסוכנות היהודית את האמריקאים העשירים כי אם יהיה מספיק נשק היהודים יצליחו להגן על עצמם ולנצח במאבק מול הערבים.
בן-גוריון היה בשיאו בפגישה והיא נחשבה למוצלחת ביותר. לאורך שמונה שעות אף אחד מהמוזמנים לא עזב, האמריקאים המיליונרים היו נלהבים, שאלו שאלות רבות וצמאו בשקיקה את דברי העונים – בן גוריון, שילוח וקפלן. כבר לאחר הפגישה התייחס לכך בן-גוריון ביומנו וכתב כי: "כל הנאספים הבטיחו ברצון ובהתלהבות את עזרתם המלאה". הנדבנים האמריקאים הסכימו באותה פגישה לעבוד יחדיו ולהקים ארגון התנדבות רחב, 'מכון סנובורן', אשר במשך כחצי שנה גייס כ-8 מיליון דולר לרכישת מכונות שנדרשו לתעשיית ההתחמשות המחתרתית בארץ-ישראל. גם בשנים הבאות פעל המכון בכל ארצות הברית והעביר עשרות מיליוני דולרים ליהודים בארץ ישראל.
אלו לא היו הכספים היחידים שהגיעו ארצה מאמריקה. ההבדל המשמעותי בין כספי 'מכון סונבורן' לכספים המקובלים שזרמו בצינורות המוסדות היה אופי השימוש בכסף. הכספים הרגילים לא יכלו לשמש למשימות חשאיות, ואילו במקרה הנוכחי הסודיות הייתה הכרחית. הכספים שזרמו מארצות הברית לאחר הפגישה הם שהובילו לכך שבשנות 1946-1947 הועברו בחשאי ארצה כאלפיים מכונות תעשייתיות לייצור נשק במשקל של שש מאות טון. כלל המכונות הוסתרו בארץ עד לתחילת בניית והפעלת התעשייה הצבאית הישראלית. בשונה מבעבר, הכספים לא נוצלו לצורך העברת נשק לארץ, כי אם אמצעים לייצור נשק בצורה עצמאית.
"אין ספק כי הראשון ליולי 1945 היה יום גורלי לבניינו של היישוב היהודי בארץ ישראל, וניתן להניח כי ללא התרומה הכספית והאמצעים לייצור הנשק מלחמת העצמאות לאו דווקא הייתה מסתיימת בניצחון היהודים על מדינות ערב" (מתוך הבלוג 'זה קרה' מאת גל גנוט, באדיבותו)
לפנינו התעודה ההיסטורית שהוכנה לכבוד המאורע ההיסטורי הזה. במרכזה תמונה צבעונית של החדר בו נערכה הפגישה, בביתו של סנובורן. סביב התמונה נראים דיוקנותיהם של כל המשתתפים בפגישה, ובראשם: דוד בן גוריון, ראובן שילוח, רודולף סנובורן (המארח), אליעזר קפלן, ןהנרי מונטור.
למיטב ידיעתנו הונפקו בסך הכל 22 עותקים – עותק לכל משתתף. העותק שלפנינו התקבל מהמשפחה של דיוויד, והוא קיבל את זה מראובן שילוח, שהשתתף בפגישה. שילוח היה זה שהכין את הפגישה, בזכות הקשר האישי שהיה לו עם סונבורן. לימים היה שילוח מראשיה של קהילת המודיעין במדינת ישראל וממייסדיה. ממקימי המוסד ומפקדו הראשון.
פריט היסטורי נדיר!
42 / 35 ס"מ.
מצב טוב.
רקע
ביולי 1945 כינס ראש הסוכנות היהודית, דוד בן גוריון, אספה חשאית בביתו של הנדבן היהודי רודולף סונבורן בעיר ניו-יורק שבארה"ב.
שבעה עשר יהודים אמריקאים עשירים הוזמנו לפגישה הסודית עם המנהיג היהודי הארצישראלי. לימים יגדיר בן-גוריון את המפגש בביתו של סונבורן כאחד משלושת האירועים החשובים ביותר בחייו, לצד עלייתו לארץ ישראל והכרזת עצמאות המדינה!
המוזמנים לא היו היהודים העשירים ביותר ולא בעלי ההשפעה הרבה ביותר, אך בליבותיהם נשמרו פינות חמות לארץ-ישראל וליהודי כל העולם, והם היו מוכנים לטרוח וגם לתת ממון, למענה ולמענם. הם חפצו לסייע בכספם ולהקדיש מזמנם למען הקמת מדינה לעקורים היושבים במחנות וליהודי ארצות-המצוקה.
המפגש נקבע לראשון ביולי בשעה 9:30, כאשר היהודים העשירים נתקבצו למפגש הסודי בדירתו של סונבורן ברחוב 57 במנהטן ניו-יורק, והם אינם יודעים לפרטי פרטים מה עתיד להתרחש. בנוסף נמצאו בפגישה הנציגים הישראלים, ראובן שילוח ואליעזר קפלן (גזבר הסוכנות) לצד הנרי מונטור אשר עזר בגיוס האמריקאים ומאיר וייסגל נציגו של חיים וייצמן. כאשר הגיעו כלל המוזמנים, בן-גוריון התייצב מול אילי ההון האמריקאים ובמשך שמונה שעות ברציפות תיאר בפניהם את העתיד הצפוי בארץ ישראל, וענה על שאלותיהם הרבות. בן-גוריון פירט על ההתקדמות וההתפתחות היהודית בארץ ואת אופי החיים ביישוב תחת המנדט הבריטי. בשיא דבריו התייחס בן-גוריון לעימות המתקרב עם המדינות הערביות, כאשר לדבריו תוך זמן לא רב עתידים לעמוד היהודים בארץ ישראל בשדה הקרב בפני כלל הצבאות הערביים.
למרות מאורעות הדמים לאורך שנות המנדט, מצדם של ערביי הארץ, בן-גוריון נשא עיניו לצבאות הסובבים והיה מוטרד מהם הרבה יותר. בדבריו לעשירים האמריקאים טען בן-גוריון כי הבעיה היהודית בארץ אינה נובעת מהכמות המועטה של הלוחמים היהודים ביחס לערבים, כי אלו חלוצים וחיילים מוכשרים וילחמו בעוז. הבעיה אשר חייבת להיפתר בראייתו נבעה מחוסר הנשק. בדבריו ניסה לשכנע ראש הסוכנות היהודית את האמריקאים העשירים כי אם יהיה מספיק נשק היהודים יצליחו להגן על עצמם ולנצח במאבק מול הערבים.
בן-גוריון היה בשיאו בפגישה והיא נחשבה למוצלחת ביותר. לאורך שמונה שעות אף אחד מהמוזמנים לא עזב, האמריקאים המיליונרים היו נלהבים, שאלו שאלות רבות וצמאו בשקיקה את דברי העונים – בן גוריון, שילוח וקפלן. כבר לאחר הפגישה התייחס לכך בן-גוריון ביומנו וכתב כי: "כל הנאספים הבטיחו ברצון ובהתלהבות את עזרתם המלאה". הנדבנים האמריקאים הסכימו באותה פגישה לעבוד יחדיו ולהקים ארגון התנדבות רחב, 'מכון סנובורן', אשר במשך כחצי שנה גייס כ-8 מיליון דולר לרכישת מכונות שנדרשו לתעשיית ההתחמשות המחתרתית בארץ-ישראל. גם בשנים הבאות פעל המכון בכל ארצות הברית והעביר עשרות מיליוני דולרים ליהודים בארץ ישראל.
אלו לא היו הכספים היחידים שהגיעו ארצה מאמריקה. ההבדל המשמעותי בין כספי 'מכון סונבורן' לכספים המקובלים שזרמו בצינורות המוסדות היה אופי השימוש בכסף. הכספים הרגילים לא יכלו לשמש למשימות חשאיות, ואילו במקרה הנוכחי הסודיות הייתה הכרחית. הכספים שזרמו מארצות הברית לאחר הפגישה הם שהובילו לכך שבשנות 1946-1947 הועברו בחשאי ארצה כאלפיים מכונות תעשייתיות לייצור נשק במשקל של שש מאות טון. כלל המכונות הוסתרו בארץ עד לתחילת בניית והפעלת התעשייה הצבאית הישראלית. בשונה מבעבר, הכספים לא נוצלו לצורך העברת נשק לארץ, כי אם אמצעים לייצור נשק בצורה עצמאית.
"אין ספק כי הראשון ליולי 1945 היה יום גורלי לבניינו של היישוב היהודי בארץ ישראל, וניתן להניח כי ללא התרומה הכספית והאמצעים לייצור הנשק מלחמת העצמאות לאו דווקא הייתה מסתיימת בניצחון היהודים על מדינות ערב" (מתוך הבלוג 'זה קרה' מאת גל גנוט, באדיבותו)
לפנינו התעודה ההיסטורית שהוכנה לכבוד המאורע ההיסטורי הזה. במרכזה תמונה צבעונית של החדר בו נערכה הפגישה, בביתו של סנובורן. סביב התמונה נראים דיוקנותיהם של כל המשתתפים בפגישה, ובראשם: דוד בן גוריון, ראובן שילוח, רודולף סנובורן (המארח), אליעזר קפלן, ןהנרי מונטור.
למיטב ידיעתנו הונפקו בסך הכל 22 עותקים – עותק לכל משתתף. העותק שלפנינו התקבל מהמשפחה של דיוויד, והוא קיבל את זה מראובן שילוח, שהשתתף בפגישה. שילוח היה זה שהכין את הפגישה, בזכות הקשר האישי שהיה לו עם סונבורן. לימים היה שילוח מראשיה של קהילת המודיעין במדינת ישראל וממייסדיה. ממקימי המוסד ומפקדו הראשון.
פריט היסטורי נדיר!
42 / 35 ס"מ.
מצב טוב.
תפריט נגישות
