מכתב הלכתי בכתב ידו של רבי מנחם מנדל אב"ד ראוונא תלמיד המגיד ממעזריטש, אל רא"ז מרגליות – תק"ס בערך

מכתב הלכתי בכתב ידו של רבי מנחם מנדל אב"ד ראוונא תלמיד המגיד ממעזריטש, אל רא"ז מרגליות – תק"ס בערך
מכתב בכתב ידו של הגאון רבי מנחם מנדל אב"ד ראוונא אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, "היפה בלבנון, זית רענן, כבוד... ידיד נפשי, הרב החריף המפורסם עדיו לגאון ולתפארת...".
רמ"מ פותח את מכתבו: "... האירו מול פני אמרותיו... והייתי אך שמח כי ערבים לי מאוד... כולו מחמדים וממתקים מדבש ונופת צופים אשר ירא לעמו הלכה בסוגיות ופוסקים, וצלל במים אדירים, ואיידי דחביבין עלי להשתעשע באמרי פיו... שמתי עיוני ופלפלתי בכל דבריו הנעימים, אך כי רבה להעלות ארוכה במכתב לכבוד מעכ"ת ואי"ה יהי' עוד חזון למועד. וכעת הנני אמלא כפי לעשות כרצון מכ"ת הנאמר בדברי קודשו לחוות לו דעתי מה שיעלה במצודת עיוני לפי קט שכלי בדברים שנתספק מעכת"ת בעניין הכרת העובר". לאחר פתיחה זו דן רמ"מ בענייני הלכה. התשובה מסודרת לפי סעיפים ממוספרים. חותם: "מענדיל... פק"ק ראוונע[?] יצ"ו".
בעמ' האחרון מבין הארבעה ישנם הפרטים שרשם בנוגע לכתובת הנמען: "לק"ק בראד", "[אל]...רום המעלה לשם ותהילה כבוד ה"ה אהו' מחו'... ידיד נפשי ורחימי הרב ההחריף המפורסם עדיו לגאון ולתפארת.. כש"ת מוהר"א זלמן... נ"י...". "פק"ק ראוונע יצ"ו". מספר מילים כתובות בכתב יד שונה.
בשו"ת בית אפרים סימן קלד דן המחבר בשאלה זו בעניין חליצה, ובתוך כך מזכיר את תשובתו של רמ"מ, ומדגיש את ענוונתו המרובה של הרמ"מ, "ולפי רוב הענווה שלח ידו בשלומי ותשובתו הרמתה, אשר הראה את גדלו וידו החזקה ורעם גבורותיו לפוצץ הררי עד וכל דבר הקשה, ועשה דרך בקשה כי נפשו חשקה למהוי אנא זעירא במנינא ולדידי חזי לאצטרופי מתוך חומר הנושא. ונפשי יודעת מיעוט ערכי.... אבל מה אעשה כי יפקוד עלי איש על העדה...".

תולדותיו
הגאון רבי מנחם מנדל אב"ד ראוונא נודע כאחד מגדולי הגאונים בדור דעה. נודע בשם המשפחה בי"ק – ראשי תיבות ב'עזרת י'שראל ק'מו, על שם אבותיהם שהיו גודרי גדר ועומדים בפרץ למען כלל ישראל. היה מגדולי הלומדים בקלויז המפורסם שבבראדי, ועמד בקשרי הלכה עם גאוני דורו. בעל הנודע ביהודה מזכירו בספרו ומכנהו: "כבוד אהובי נכד דודתי, המופלא ומופלג בתורה ושלם במעלות ומדות, חריף ושנון, מדבריו ארצה לא יפול". כיהן גם כאב"ד דובנא. שמו הלך לפניו ונתפרסם בגאונותו ובחריפותו. רבים פנו אליו בבקשת הסכמות על ספריהם.
התקשר עם רבו המגיד ממעזריטש והיה בקשר עם תלמידיו המובהקים. הוא מתואר כ"אחד מתלמידי האשל הגדול החסיד האלקי מוה"ר דוב בער זללה"ה מ"מ במעזריטש" ('ילקוט מנחם', וילנא תרס"ג). יש לציין כי המגיד עצמו היה מושבו הראשון בעיר ראוונא, בה כיהן רמ"מ כרב, ומשם עבר והתייישב בעיר מעזריטש אשר על שמה נתפרסם. עובדה מעניינת היא שבכמה ספרי חסידות שכתבו תלמידיו נזכר המגיד ממעזריש בשם "המגיד מראוונא". עיר זו היתה מקום מושבם של כמה מענקי החסידות, ובהם רבי יוסף יאסקא הלוי בעל 'יסוד יוסף' ורבי ליס שרה'ס.
הסכים על שלושה מספרי החסידות המוקדמים שנדפסו: 'יסוד יוסף' לרעו וידידו הרה"ק רבי יוסף יאסקא הנ"ל; 'שער גן עדן' להמקובל ריב יעקב קאפיל ממעזריטש; 'סוד יכין בועז' לבעל ה'מאיר נתיבים' מאוסטראה, ועוד.
נפטר בערך בשנת תקס"ה.
חומר מצורף על דמותו של רמ"מ ביק זצ"ל.
מצב טוב. כתב צפוף, נייר ירקרק.