קובץ ענק של דרשות בכתב יד, מאת רבי שרגא פייש פישמאן זצ"ל אב"ד קלויזנבורג והדרשן של פרשבורג, "אבי המגידים בדורו"! – ...

קובץ ענק של דרשות בכתב יד, מאת רבי שרגא פייש פישמאן זצ"ל אב"ד קלויזנבורג והדרשן של פרשבורג, "אבי המגידים בדורו"! – פולמוס הגרמנית בבתי הכנסת בהונגריה / תצלום מקורי של המחבר
אוסף גדול של מחברות כתובות בכתב יד, ובהן חיבורים ודרשות מאת רבי שרגא פייש פישמאן זצ"ל. ככל הנראה שרובן כתובות בכתב ידו ממש (ואילו האחרות הנן העתקה לקראת דפוס, בידי סופר שכתב באופן מסודר יותר). יש בהן סימני מחיקה והוספות קצרות בכתב יד, מה שמחזק את האפשרות שמדובר באוטוגרף המחבר. על פי עדות בתו, את דרשותיו היה נוהג הרב פישמאן לרשום בעצמו.
רוב תוכנן של הדרשות כתוב בגרמנית, ויש בכך חידוש היסטורי עצום בתולדות יהדות הונגריה, כפי שיוסבר להלן.
כל מחברת אגודה בחוט. גודלן כ-35 ס"מ. להן מצורף מכתב מארכיונו של הרב פישמן, וכן תצלום מקורי שלו.
סה"כ כ-320 עמ'!

להלן פירוט מלא של החומר החשוב, שעודנו זוקק מחקר מקיף:
א. "שש המערכת" – מחברת דרשות בכתב יד. "דרשות הרה"ג הצדיק המפורסם מהו"ר פייש פישמאן זצ"ל אבדק"ק סיט ואחרי כן בק"ק קלויזענבורג ובאחרונה מגיד משרים בק"ק פרעסבורג" (נוסח השער).

הטקסט כולו בגרמנית, אולם חלק מהכותרות בעברית, וכן מדי פעם משובצות מילים וציטוטים בעברית.

הכרך מתחיל משמאל לימין (כבספרים בלועזית). בגב דף השער: תוכן העניינים. לאחר מכן עשרה דפי הקדמה לספר, על אודות החיבור שלפנינו, תוך התייחסות לתוכנן המיוחד של הדרשות וגם קווים לדמותו של מחברם זצ"ל. חתום על ההקדמה: רבי הירש פינצמן[?].

תוכן המחברת: דרשות ארוכות על המועדים ועל אירועים וזמנים נוספים.

בסה"כ כ-100 עמ'.

ב. ספר 'שרגא בטיהרא'. קובץ דרשות לשבתות השנה והמועדים. 13 דרשות, סה"כ כ-60 עמ'.

ג. "דרוש אשר היה מיועד לפרשת בשלח תרכ"ב... דרוש זה אמרתי ביום אחרון של פסח תרכ"ב". 10 עמ'. קרעים בשוליים.

ד. מחברת בכתב יד, "דרוש לפרשת קדושים תרכ"ב" (מתך הנוסח העברי הרשום על המעטפת). גרמנית, ופסוקים רבים בעברית. 12 עמ' כתובים.

ה. "דרוש לשבת פרשת פרה תרכ"ו". 11 עמ' כתובים.

ו. "דרושי שבת- ראש חודש – חנוכה – תזכ"ר[?] לפ"ק". 16 עמ' כתובים.

ז. "דרוש לפרשת בשלח תרכ"ח [?]". 25 עמ'.

ח. מחברת בכתב יד, "קדושים תר"ל – קדושים תהיו!". (זהו הנוסח על המעטפת). 10 עמ' כתובים. גרמנית ופסוקים וציטוטים בעברית.

ט. [ללא כותרת]. 9 עמ' כתובים.

י. "דרוש אשר הי המיועד לפרשת יתרו, והבעתיו בשבת פ' שקלים תרכ"ו". 16 עמ' כתובים. גרמנית ופסוקים בעברית כנ"ל. בעמוד האחרון הערה וכן דרוש קצר בעברית: "הדרוש לפרשת יתרו שמתי דברת ביאורו על מ"ק, לך רד העד בעם... עם דברים המאירים ברמב"ם סוף הל' מעילה, ובארתי משנה, משה קיבל תורה מסיני וכו' –מסיני ממש, מהר עצמו שהועד עליו מליגע בו יד, מסיני שירד עליו ד'. ועל אחת כמה וכמה נזהר מליגע יד שכלינו להרוס חלילה דבר מדרש תורה....". בסיום דרשה זו הוא כותב: "והבן מאוד".

יא. דרשה מיוחדת במינה: "דרוש לשבת במדבר ערב חג השבועות שנת תרכ"ז, יום אשר הושם כתר המלכות בראש מלכנו יר"ה". המדובר על הכתרתו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, שהתמנה באותה שנה למלך הונגריה, אשר נודע ביחסו הסובלני ליהודים וזכה להערצתם. עת נבחר לקיסר אוסטרו-הונגריה, נפתחה תקופה ביהדות אוסטריה- הונגריה הנחשבת למעין "תור זהב". הקיסר העניק ליהודים שוויון זכויות. גרמנית ומעט עברית. 9 עמ'. קרעים בשולי הדפים.

יב. "דרוש לפרשת בראשית – נח. תרכ"ה". 13 עמ'. כתב יד שונה מהחוברות האחרות (צפוף ודק יותר).

יג. מחברת בכתב יד, "תרכ"ח". כתב יד שונה, כנ"ל. הדרשה בעניין "מציאות השבת, בראשית, שכר ועונש, נח, תורה מן השמים, לך לך" (מתוך הנוסח על המעטפת). גרמנית. בסוף המחברת מפתחות לדרשה, בעברית.

יד. מחברת כתב יד, כתובה בגרמנית, ובה מוזכר מדי פעם בעברית "רבי שרגא פישמן ע"ה". ככל הנראה הספד שנישא עליו או מאמר זכרון לדמותו. מוזכרים במחברת גם מרנן רבי משה סופר בעל ה'חתם סופר' ובנו רבי שמואל בנימין סופר בעל ה'כתב סופר'. כן נזכרים: "ר' קלמן פאפפענהיים ע"ה" (מחשובי קהילת פרשבורג) ו"ר' מענדעל כהן" (מזכיר קהילת פרשבורג) כולל הוספות, מחיקות, והערות. תוכן המחברת לא נבדק כלל, נראה כי מדובר בפריט חשוב ביותר! ללא ציון תאריך (שכנראה היה רשום על המעטפת, שחסרה). 18 עמ'.

טו. תצלום מקורי של הרב פישמן. גודל: 10x5.5 ס"מ.

טז. מכתב בכתב יד. גרמנית. 4 עמ'. גודל העמוד: 17 ס"מ. לא נחקר כלל.

על רבי שרגא פייש פישמן ודרשותיו
חלק מכתביו אבדו בשואה. חלק מכתביו (בעברית) נערך ונסדר בירושלים בשנת תשי"ט בספר 'אור שרגא' . "רובם אינם מעצם כתב יד המחבר, כי אם נכתבו על ידי תלמידיו כפי ששמעוהו מרבם", מעיד העורך, נכדו רבי מאיר פישמאן זצ"ל, בהקדמה לספר. בהסכמתו לספר זה התבטא רבי יצחק צבי סופר זצ"ל על המחבר: "אבי כל תופש כינור האגדה, כן כינוהו בני דורו, שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים בתוקף אמריו, והשפעתו על השומעים היתה עצומה, כאשר שמעתי מפי דודי הרב הגה"צ מהרי"ל סופר אב"ד פאקש...".
בהקדמת הנ"ל מספר העורך על קיומן של מחברות מעין אלו שלפנינו, אך כנראה לא ראה את עשרות אלו שלפנינו, משום שהוא מתאר חוברות ללא שם (ומסיבה זו הוא נאלץ לחדש בעצמו שם לספר – 'אור שרגא') ואילו על חלק מחוברות שלפנינו מופיע השם שנתן להם המחבר! לפנינו אם כן תגלית חשובה ביותר לא רק מצד דברי התורה שלא נודע קיומם עד היום, אלא גם מצד השמות שקבע המחבר לכתביו, ונחשפים כאן לראשונה.
עוד מספר עורך הספר 'אור שרגא' בהקדמתו: "הנני להודיע בזה בשער בת רבים כי נמצאים ברשותי כחמישים קונטרסים המכילים כל אחד דרשה אחת, כתובה בשפת "יידיש-דויטש", המדוברת בימים ההם בגליל העליון ובעיר פרשבורג. דרשות אלו הן אוצר בלום מלאות פנינים יקרים בדברי אגדה ומוסר מתוקים מדבש. אמנם להוציאן לאור ככתבן וכלשונן אין השעה כשרה לכך, ועל כן דעתי נוטה לתרגמן ללשוננו הקדושה בעזרת השי"ת ולהוציאן לאור בעתיד... ובטוחני כי גם החלק השני הזה יהיה לתועלת לכל ההוגים בו, בפרט יהנו לאורו המגידים והדרשנים". והוסיף על כך בהערה: "כפי עדות בתו... נהג רבינו לכתוב את דרשותיו במוצאי שבת קודש אחר שדרשן בשבת".

הפולמוס סביב שפת הדרשות
כבר בתקופת כהונתו בסיקסו קיבל הרב פישמן הזמנה מאב"ד פרשבורג, הכתב סופר, לעבור אליה על מנת לשמש בה במשרת ה"מגיד מישרים". משרה זו תאמה לאופיו ולרצונו, ובשנת תרכ"ד השתקע בעיר.
תפקידו היה לשאת דרשות סדירות בגרמנית[!], ולא ביידיש, כפי שהיה מקובל עד אז. התביעה לכך עלתה מהקהל הנאור והמשכיל בפרשבורג, שקץ בסדרים הישנים. הדבר קיבל את אישורו של ה'כתב סופר', למרות שבדור קודם לכן היה סגנון זה, של דרשות בגרמנית, בגדר רפורמה מרחיקת לכת! כידוע החת"ם סופר ניסה לבלום זאת בכל מקום שהדבר עדיין היה חידוש. החת"ס כתב ש"הלועז כמעמיד אשרה" ובצוואתו אסר על כך במפורש בפרשבורג: "לא ידרוש בלשון לאומים כי לא יאריך ימים."
אבל בדור הבא, אצל בנו ה'כתב סופר' השתנו הדברים מכמה סיבות, והוכשר בעיניו הדבר שהמגיד-מישרים ישא את דרשותיו בגרמנית!
היתר זה שנתן ה'כתב סופר' הכעיס את קנאי הונגריה, ובראשם רבי הלל ליכטנשטיין. בתקנות מיכאלוביץ, שנחקקו ב1865, היה הסעיף הראשון איסור על דרשות בלשון נכרית, כלומר גרמנית. היה בכך התייחסות ברורה לדרשותיו של הרב פישמן.

תולדות חייו של הרב פישמן
הרב שרגא פייש פישמן (תקפ"ה – תרמ"א) מגדולי רבני הונגריה, אב"ד קלויזנבורג, ובאחרית ימיו מגיד מישרים בפרשבורג.
נולד בעיירה בבוהמיה. עם מינויו של אביו, הרב יחזקל משה, בסוף שנת תקצ"ה לכהן כרבה של העיר מישקולץ, עברה משפחתו להתגורר בהונגריה. בהיותו בן 12 נסע ללמוד בטרביץ' בישיבתו של הרב חיים יוסף פולק מחבר "מקור חיים", ובה חגג את בר המצווה שלו. בשנת תר"א נסע ללמוד בוואגניישטטל ושהה בה שש שנים. במשך השנים הראשונות שאחר נישואיו סירב להצעות רבנות מזדמנות, ונהנה מגיע כפיו. אך לבסוף הכריע אותו מצבו הכלכלי שהורע והוא קיבל את משרת רבנות העיר סיקסו (Szikszó) בצפון-מזרח הונגריה, ממנה התפרסם כדרשן מופלג, ויהודים מכל האזור נהרו לשומעו. בתרכ"א עזב את סיקסו ועבר לכהן בקלויזנבורג. בשנת תרכ"ד התמנה כמגיד מישרים בעיר המעטירה פרשבורג, בעקבות הזמנתו של רב העיר, ה'כתב סופר'. בחורף תרל"ב לאחר פטירת הכתב סופר, היה מועמד מוביל להחליפו ברבנות, אך הוא סירב.