פריטים נדירים ומיוחדים
ירושלים של זהב מכירות פומביות
28.8.17
ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 32:

אוסף אוטוגרפים בכתב יד וחתימות גדולי המקובלים הספרדים בירושלים – אוסף נדיר!

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $1,500
מחיר פתיחה:
$ 1,500
הערכה :
$2000-3000
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

אוסף אוטוגרפים בכתב יד וחתימות גדולי המקובלים הספרדים בירושלים – אוסף נדיר!
א. כתב יד קדשו של הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ"ל בעל "כף החיים". בכותרת נכתב: "דרוש לט"ב [תשעה באב]". הדרשה אינה ידועה ולא נדפסה. תגלית!
כתב היד כולל מובאות מדברי התלמוד והמדרשים בעניין חורבן בית המקדש וצרות עם ישראל.

[3] דף. שלושה עמודים כתובים. תיקונים והוספות בכתב יד קדשו.

הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר (תר"ל – תרצ"ט) – יליד בבל, תלמיד רבי עבדאללה סומך ורבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". מחכמי בבל וירושלים ומגדולי הפוסקים. מחבר סדרת הספרים "כף החיים". שקד על כתיבת חיבורו בעליית הגג של בית הכנסת "שושנים לדוד" בירושלים, שנוסד ע"י ה"בן איש חי". חיבר ספרים נוספים, ביניהם "חיים עד העולם" על סיומי מסכתות, "קול יעקב" – הלכות סת"ם, "חוקי חיים" – דרשות לזמנים שונים ו"יגל יעקב" – חידושים על התורה.

מצב טוב מאוד.

ב. קמיע לרפואה ושמירה ממזיקים בכתב יד קדוש של זקן המקובלים רבי יצחק כדורי זצ"ל, עם שמות רבים של מלאכים.

"בשם אלו השמות שיהיה לרפואת.. מכל חולי.. למען שמותיך הקדושים בשם.." כאן כותב רבי הרב כדורי 20 שמות מלאכים המועילים עם טבלה קטנה של שמות הקודש.

בקמיעותיו כתב הרב כדורי תפלה קצרה והזכרת שמות מלאכים, אך התנגד בתוקף להשבעות מלאכים וכדומה, הרב אסר לעשות קמיעות שכתוב בהם "משביע אני" וכו', ולהשתמש בהם. ראה הסכמתו לספר תמים תהיה. לפני כתיבת הקמיע וכתיבת שמות המלאכים עשה הרב הכנות רבות כדי לכותבם בקדושה וטהרה. גדולי ישראל סמכו על קמיעותיו ללא עוררין, אמרו עליו שהוא חד בדרא בכתיבת קמיעות, ואף התירו לצאת בהם בשבת, כדין קמיע שכתבו מומחה.

[1] דף נייר עבה, 9 \ 6 ס"מ.

ג. שני דפים של גורל החול בכתב יד הרב כדורי.
טרם עשיית הגורל כתב הרב כדורי בכתב ידו את פרטי המקרה שבא לפניו.
[3] עמודים בכתב ידו. כוללים 26 שורות בכתב ידו. עם מספר גורלות חול.

ד. דף פורזץ של ספר "שמן ששון" ובו הקדשה בכתב יד הגאון המקובל רבי ששון בכ"ר משה פרסייאדו.
ההקדשה ניתנה לק"ק מערבים בירושלים. חתום "אנא זעירא דמן חבריא משרת מק' ק"ק בית אל יכב"ץ ששון ב' משה המכו' פרסייאדו הי"ו".

הגאון המקובל האלקי רבי ששון פרסייאדו נודע בספרו "שמן ששון" ביאורים וחידושים על ספר עץ חיים למהרח"ו, חמשה חלקים. (תפק"ג-תרס"ג) עלה לארץ ישראל מבוסנייא, והיה מגדולי ירושלים וחסידיה. מנהיג ק"ק בית אל במשך שנים רבות. עומק ידיעותיו בקבלה אפשר לראות מספריו. מספרים כי כאשר ביקר בעיר הקדש ירושלים הרב הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, בנו של בעל "דברי חיים" מצאנז, הלך לבקר את הרב "שמן ששון" בביתו, אולם לא מצאו כי הלך לשוק לקנות צרכי ביתו. הרה"ק המתין עליו עד שחזר לביתו ובידו שתי קופות מלאות פירות וירקות וכדומה, ומאוד נשתומם על זה לראות כי איש גדול וקדוש כזה אינו משתמש עם משרת אלא הוא בעצמו צריך לטרוח.

ה. מכתב נדיר מאוד, על נייר מסמכים רשמי של בית חנוך יתומים לעדת הספרדים, אלול ת"ש. בכותרת נכתב: "אנחנו הח"מ קבלנו כ"א מאתנו סך 300 מא"י בעד למוד בקבר רח"א [רחל אמנו] זיע"א".

במכתב רשומים לפי סדר 8 רבנים מקובלים שהשתתפו בלימוד הנ"ל שהתקיים בקבר רחל: רבי אפרים הכהן, רבי בן ציון חזן, רבי בן ציון אטון, רבי יעקב עדס, רבי משה עדס רבי עזרא עדס רבי עזרא שרים, רבי עזרא עטיה.
קיבוץ זה של גדולי המקובלים בירושלים לתפילה בקבר רחל אינו בכדי, וככל הנראה נתקיים בשל הצרות הקשות של השואה.

על המכתב חתומים בחתימת ידם הרבנים: הגאון רבי יוסף רפול (3 פעמים). המקובל רבי יעקב עדס (3 פעמים), הגאון רבי יוסף עדס (2 פעמים).


ו. מכתב על גלויה, כתובה בכתב יד קדשו של הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה, נשלחה אל רבי מאיר קרליץ בענין תרומה לקרן השמיטה. שבט תש"ו.

גלויה רשמית ונדירה של הרב הדאיה. עם רישום הנמען בכתב ידו, וחותמתו.

רבי עובדיה הדאיה (תר"ן-תשכ"ט), בנו של זקן המקובלים רבי שלום הדאיה, חבר בית הדין הגדול בירושלים ומייסד ישיבת המקובלים "בית אל" בעיר החדשה. מחבר סדרת הספרים שו"ת "ישכיל עבדי" שמונה חלקים, וספרים נוספים בנגלה ובנסתר.

ז. דף פורזץ של ספר "תיקוני הזהר" עם רישומים מעניינים על קניית הספר וחתימות ידו של הגאון המקובל רבי שלום הדאיה.

בדף כתב רבי שלום: "מן ח' יצחק דיין המוהל הי"ו ועדיין לא נקבל מחירו כי אם דווקא.." מאוחר יותר רשם רבי שלום "ועתה כבר שילמתי לו תשלום מחירו עד סוף פ"ק הצעיר שלום הדאיה". מעבר לדף עוד שני חתימות בכתב יד קדשו של רבי שלום הדאיה.

רבי שלום הדאיה (תרכ"ד-תש"ה), מגדולי חכמי ירושלים ורבניה, זקן המקובלים בישיבת "בית אל" וראב"ד עדת הספרדים בירושלים. כתבי האריז"ל היו אצורים במוחו כמונחים בקופסה. אביו של המקובל רבי עובדיה הדאיה. משנת תרצ"ו התכתב בתורת הסוד עם רבי אלחנן וסרמן. חיבורו "שלום לעם" נדפס בארם צובה בשנת תרנ"ו. תשובותיו נדפסו בספר "ודובר שלום". כמו כן נכללו תשובותיו ההלכתיות בספרים "רועי ישראל", "שערי רחמים", "תורה מציון", "המאסף", ועוד

ח. מכתב ברכה לגביר מר ציון יששכרוף על תרומתו לטובת עניי ירושלים מאת הגאון המקובל רבי יעקב יוסף מונסה. בחתימת ידו. ד' תשרי תרצ"ט.

המקובל רבי יעקב מונסה (תר"ם-תשי"ד), נולד בדמשק, לאחר שעלה ארצה התגורר בירושלים ועמד בראש ישיבת המקובלים "אמת ושלום" בשכונת הבוכרים. יסד את ישיבת "יגדיל תורה" ללימוד תורת הסוד. היה תלמיד מובהק של רב רבנן המקובל רבי שאול דוויק הכהן. בכל לילה למד עם מורו מחצות עד אור הבוקר את הכוונות בסידור הרש"ש. הרב השד"ה אמר עליו: "אילו לא באתי לכאן רק ללמד את רבי יעקב תורת הנסתר וכוונות התפילה דיי". יסד את ישיבת "אמת ושלום". לאחר שתלמידו, המקובל הצדיק רבי סלמן מוצפי, עלה לארץ ישראל, למדו כל לילה יחדיו קבלה. עוד על חייו וקדושתו עיין בספר "פדה את אברהם" מאת בנו, רבי אברהם מונסה.

ט. מכתב ברכה אל הגביר רבי ציון יששכרוף, תשרי תרצ"ט, בכתב ידו וחתימתו של המקובל רבי אליהו משה מערבי.

רבי אליהו במבג'י מערבי (תרל"ג – תשט"ו) נולד בדמשק ועלה לארץ ישראל, בהשפעת רבו רבי חיים שאול דוויך הכהן עזב את מלאכתו ושקד על לימוד התורה הקדושה בנגלה ובנסתר בישיבת "רחובות הנהר". בעל מחבר "פאת השדה".

י. מכתב ארוך כתוב כולו בכתב ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי יהושע שרבאני אל הגאון רבי זלמן סורצקין. במכתב פונה הרב בתקיפות ובכאב כאחד, עבור מספר תלמידי חכמים "שעשו עליהם קו! ", מלקבל עזרה כספית. ירושלים תשי"ב.

המקובל חכם ישועה שהרבני – מזקני וצדיקי המקובלים בירושלים, נולד בבגדד בשנת תרל"ט, מתלמידי 'בית זילכה' בבבל, וממקורבי מרן רבינו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי' זיע"א שגם היה מסדר קידושיו. בעת עלייתו לארץ בשנת תר"ס ליווהו רבינו יוסף חיים והמקובל רבי שמעון אגסי. בירושלים למד בישיבת "רחובות הנהר" בראשות הרב השד"ה. למד בחברותא עם רבינו יעקב חיים סופר בעל ה'כף החיים', האריך ימים עד קרוב לגיל מאה, נפטר בשנת תשל"ג

יא. כתב עדות של "ויתור טענות ומענות בירושה", נא אמון תר"ף, בחתימת דייני אלכסנדריה, הרבנים: רבי יוסף פיצדי ורבי דניאל נאמן. בשולי המכתב תוספת 2 שורות בכתב יד וחתימתו של הרב הראשי הגאון רבי אברהם אביכזיר. עם חותמת ה"בית דין".

רבי אברהם אביכזיר (תרכ"ו-תש"ה), גאון ומקובל, ראש הרבנים באלכסנדריה. למד אצל הגאון רבי אלעזר בן טובו (לימים ראב"ד עדת המערבים בירושלים). בעברו דרך אלכסנדריה נתבקש להישאר בה, ולאחר פטירת הגאון רבי אליהו חזן נתמנה לממלא מקומו כרבה של אלכסנדריה. בשנת תרפ"ח עלה לירושלים. בהספדו של הרב הרצוג זצ"ל עליו אמר: "דבר אחד היה בו שלא היה לאחרים, שהיה איש אמת ואינו מתיירא משום אדם, ודן דין אמת לאמתה".

יב. קבלה עתיקה של תרומה, עם מילוי בכתב יד וחתימת הגאון רבי עזרא שרים – בן הרב המקובל רבי יצחק שרים.

הרב עזרא שרים כונה בפי רבני ישיבת פורת יוסף "אבי הישיבה". תלמיד חכם, מגיד שיעור בישיבת פורת יוסף משנת תרפ"ג. לימים מנהלה של הישיבה. דאג בכל מאודו, במשך עשרות שנים, להחזקתה ולקיומה של הישיבה.

יג. דף עתיק בכתב יד ספרדי של סגולות שונות עם שמות מלאכים.
גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב – טוב מאוד.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu