כתב יד, ספר גדול מאוד ומרשים לש"ץ: "ספר לשליח ציבור בעמדו על שלחן אשר לפני ה'" – תפילות הנאמרות ליד בימת ספר התורה ...

כתב יד, ספר גדול מאוד ומרשים לש"ץ: "ספר לשליח ציבור בעמדו על שלחן אשר לפני ה'" – תפילות הנאמרות ליד בימת ספר התורה בחול, בשבת ובמועדים – שנות הת"ר
כתב יד "ספר לש"ץ [לשליח ציבור] לשיר בקול נעים, כולל כל התפלות, שירות ותשבחות אשר השליח ציבור אומר בעת עמדו על השלחן אשר לפני ה'" [נוסח עמוד השער].
מרכז אירופה, שנות הת"ר – סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
קובץ תפילות שהוכן במיוחד לזמנים בהם שליח הציבור מרוחק מעמוד התפילה שליד ארון הקודש, ומזדורו המונח שם, ועומד ליד הבימה בה קוראים בספר התורה. התפילות הן לחול ולשבת. רובן נאמרו רק מפי הש"ץ, ומיעוטן נאמר אף מפי הקהל, אולם הש"ץ אומרם בקול.

להלן פירוט התפילות:
תפילות החול: תפילת ותגלה ותראה; מי שברך לחולה, לחולנית וליולדת בת; ברכת הגומל; יהי רצון שאחרי קריאת התורה.
ו תפילות השבת וימים טובים: לכה דודי, מזמור שיר ליום השבת, קידוש לשבת ולמועדים, הבדלה, על הכל יתגדל, אב הרחמים, ויעזור ויגן, נוסחי מי שברך לחולה, לחולנית וליולדת בת – לשבת. ברכת הגומל. ברכות ההפטרה בשבתות ובמועדים, יקום פורקן, הנותן תשועה למלכים, ברכת החודש, סדר הזכרת נשמות, אב הרחמים, אשרי יושבי ביתך. מי שברך לבה"ב,, ברכות לתענית ציבורההפטרה. ברכות המגילה, אשר הניא, שושנת יעקב, ברכות אירוסין ונישואין, סדר ברית מילה
יש כאן תיעוד של מנהגי אשכנז הקדומים, לפיהם "לכה דודי", הפסוק הראשון של "אשרי" שאחר קריאת התורה, ותפילות נוספות, נאמרים בקול ובנעימה על ידי החזן.
בברכת 'הנותן תשועה למלכים' מוזכר "אדונינו הפרעזעדענט ד"ר עדוארד ---" (השם נמחק בכוונה).

נוסחי "אל מלא רחמים"
בסוף הספר מופיעים שלושים וחמישה נוסחים[!] של התפילה להזכרת נשמות "אל מלא רחמים" יחד עם שמות הנשמות שהלכו לעולמם. יש כאן מידע ייחודי, חשוב ומדויק, על הדמויות החשובות בקהילת קודש לה היה שייך כרך התפילות.
בין השמות מוזכר רבה של הקהילה במשך מ"ד שנים: "רבינו הגאון הצדיק מורה מורינו הרב אברהם בן מו"ה צבי זאב"; וכן ראש ומנהיג דחברא קדישא: "מו"ה זאב בן מו"ה יעקב דוד הלוי". שמות רבים מוזכרים בתואר "החבר", תואר שהיה מקובל בגרמניה. מכאן אנו למדים שכפי הנראה שימש כתב יד נאה זה אצל קהילה קדושה באיזור גרמניה.
כמו כן מצוינים בתוך הנוסח של הזכרת נשמות, את הסכום שנודב לעילוי נשמתם, בזהובים כסף, ולשם מה תרם: חברא קדישא, בית הכנסת, וכדומה.
נוסחי "אל מלא רחמים" בכתיבות שונות, אחדים מהם בכתב עברי רהוט (כתב עגול) וחלקם בכתב סת"ם.

מבנה הכרך
כרך גבוה הכולל קרוב לארבעים עמודים גדולים, על גבי נייר עבה דמוי קלף, בכתיבה נאה באותיות גדולות מאד. כתיבה בדיו שחור על שורות המשורטטות בעפרון.
העמודים ממוספרים: [2]; א-לט; מא-נו, 15 [צ"ל: 14], 1; 1 עמ'.
למעשה יש כאן קובץ שנערך על ידי הקהילה במשך שנים, כאשר תפילות חדשות הוספו ונכתבו בדפים הריקים או שנכתבו בנייר חדש והודבקו בכרך. החלק הראשון [א-לט] נכתב על נייר בהיר ונקי. לעומת זאת החלק השני [מא-נו] נכתב שנים קודם לכן על ידי סופר אחר, על נייר עתיק יותר. והעמודים מוקפים במסגרת כפולה. מכאן ואילך החלק השלישי, הכולל נוסחים רבים לתפילת 'אל מלא רחמים', כפי שפורט לעיל, ונכתב על ידי כותבים שונים ובזמנים שונים.
חלק מהתפילות שבכרך הינן בכתב אשורי. כמעט כולן מנוקדות.

סה"כ: 72 עמ'. 31X21 ס"מ, כתיבה נאה ומסודרת. כריכה ישנה עם עיטורים ממתכת בשולי הכריכה (מעט פגומים)
מצב: טוב. בדפים העתיקים (כמפורט לעיל) ישנם קרעים וכתמים. בלאי אופייני.