כתב יד – מקבץ חיבורים בעניני עיבור וקידוש החודש, תקופות ואסטרונומיה, לוחות וטבלאות – סגולות וגורלות – צפון אפריקה ...

כתב יד – מקבץ חיבורים בעניני עיבור וקידוש החודש, תקופות ואסטרונומיה, לוחות וטבלאות – סגולות וגורלות – צפון אפריקה שנת ת"ר – חלקים שלא נדפסו! נדיר מאוד!
כתב יד, ובו מקבץ חיבורים קדומים בעניני קידוש החודש ואסטרונומיה, כולל עשרות טבלאות, צפון אפריקה ת"ר, כתיבה נאה מסודרת ונאותה ככל הנראה בכתב ידו של רבי "יוסף הלוי אבן יולי". בנוסף לכך, בקובץ הנ"ל נשארו דפים ריקים שבהם נוספו בכתיבה מאוחרת יותר בכתב רבי "יוסף הלוי" שחי בתקופה של סוף המאה ה-19, רישומים, טבלאות והערות שונות בעיני תכונה כפי שיתבאר להלן אחת לאחת:
החיבורים כדלהלן:
א. ספר שארית יוסף, ידיעת קביעות ראשי חדשים ומועדי השם, כללים לעריכת לוח שנה, לחישוב המולדות והתקופות. סימני פרשיות מחוברות ונפרדות וסימני פרשיות התורה מאת רבי יוסף בן שם טוב בן ישועה. [6] דף.
ב. "פתיחת הח' שערים לכמוהר"ר דניאל הכהן ז"ל מועתקים מספר שארית יוסף", כולל: לוחות לדעת המולד, לוחות לדעת תקופות, לוח מעלות השמש ומקום הלבנה שיעורי הימים והלילות שבשנה וחדשי ישמעאל ואדום. הלוחות מקורם בחיבור של רבי אברהם זכות ועליהם בא ביאור מאת רבי דניאל בן פרחיה הכהן, וביאור לוחות רבי אברהם זכות.
בדפים מצוירים הלוחות עם ביאור מסביב. כל קטע נפתח "אמר הצעיר דניאל הכהן".
[20] דף.
ספר שארית יוסף נדפס לראשונה בשאלוניקי שנת רפ"א ובשנית בשאלוניקי שנת שכ"ח
• לאחר השמונה שערים דף כתוב משני צדדים, ובו "סגולה לחולי האבעבועות הנק' בל' ערבי זורי.." עם לוח קמיע לתועלת החולי. מעבר לדף סגולה נוספת.
ג. תשעה פרקים בחכמת התכונה "אמר הכותב לפי שראיתי אלו הפרקים הם פתוחים פתח גדול למי שלא ראה מאורות מימיו לכן אמרתי להעלות אותם על ספר לפקוח עינים עורות, וגם ראיתי כמה חכמים העלו אותם על ספרם מזה הטעם לפי שהם פתיחה לבא להתלמד בזאת החכמה.."
בין הפרקים מספר ציורים של גלגלי החמה והלבנה.
[5] דף.
• דף עם חשבונות שונים לחודש שבט תרכ"ט, דף זה בכתיבה שונה מאוחרת יותר, בכתב יד רבי יוסף הלוי החתום בכמה מקומות בכתב יד.
ד. "ספר הפועל עם פי' הר"ש ז"ל, מאת רבי יעקב ב"ר יום טוב פועל בוניט. מסביב לו ביאור "אמר שלמה יען.." ספר הפועל נקרא גם "לוחות הפועל" ובו לוחות עשרות לוחות באסטרונומיה ותכונה. בכתב יד שלפנינו "הפועל" מתחיל מדברי פתיחה והסבר של הפועל עם פירוש הר"ש הכולל [20] דף. ולאחריהם [23] דפים של לוחות הכוללים 46 לוחות שונים, מהם: "לוח תיקוני מקום השמש" "לוח חילוף ההבטה באורך וברוחב" לוח לקות השמש במרחק האמצעי".
אחר החיפוש לא נמצא שספר זה עלה על מכבש הדפוס, נמצאו ממנו מספר כתבי יד מוקדמים שנמצאים בספריה הלאומית ובספריות שונות בעולם.
• בין הדפים בספר הפועל, נמצאו שני עמודים עם חשבונות שונות ועם "מולד ר"ח סיון תרכ"ב ליצי'" בכתב יד רבי יוסף הלוי הנ"ל.
ה. "ספר אהל דוד בס"ד", "עי' בס' אהל דוד בדף שאח"ז בביאור לוח התכונות ורבים נתקשו בהבנת דבריו כי דבריו סתומים וחתומים כספר החתום ואין שם פתח להבין דבריו לכן הנה באתי לבאר דבריו כיד ה' הטובה עלי בביאור רחב.." ספר אהל דוד, מאת רבי דוד בן יחזקאל רחבי, נדפס באמשטרדם תקנ"א, ובו ידיעת תכונת גלגלי השמים ומצבם וסדר כוכבי הרקיע, בסופו דף מקופל "להוציא מולדות ותקופות.. וליקות השמש והירח שנת התק"ן ליצירה". הספר נדפס ב 50 טפסים בלבד. הביאור של רבי יוסף הלוי אבן יולי, מלווה בלוחות רבים שנרשמו בכתב ידו לביאור דבריו של בעל אהל דוד.
בסוף ההקדמה חתימת המבאר "ה' יאיר עינינו בתורתו להוציא לאור כל תעלומות חכמה כי"ר הקטן יוסף הלוי אבן יולי סי"ט". (ואינו רבי יוסף אבן יולי מפאס שבמרוקו שפעל בסוף המאה ה – 19).
לוח לפי סדר המדינות "א"ה ראיתי להעתיק בכאן גם לוח שעשה כמהר"א זכות ז"ל בארוך ורוחב המדינות לחבר את האהל להיות אחד ובו רשימה של 75 מדינות. [10] דף.
גם ביאור אהל דוד הנ"ל לא נמצא שעלה על מכבש הדפוס.
ו. בהמשך 13 לוחות לימי השבוע, עם הערות בצידם בשפה הערבית מרוקאית. אח"כ לוח לדעת ממנו אורך מדינות והעיירות שהם ממזרח למערב וכו'. ברשימה 70 מדינות שונות.
עמוד בכתיבת רבי יוסף הלוי ובו חשבונות ודברי הסבר למקום השמש "מולד ראש חודש אלול התרכ"ח ליצירה.
ז. קונטרס נוסף בענין חשבון תקופות ומולדות, עם "הקדמת המעתיק". [9] דף.
בסוף הקונטרס בכתיבה מאוחרת של רבי יוסף הלוי הנ"ל נכתב "הן עתה בהיותי דר פעה"ק צפת תוב"א האיר וזרח אל עבר פנינו המנורה הטהורה זכה וברה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמוהר"ר נשה סתיהון היו אחד המיוחד מרבני חלב יע"א שהוא בקי עצום בחכמת התכונה ולמדתי ממנו כללים אלו הצריכים ללקות הירח והשמש זה יצא ראשונה..".
מעבר לדף חשובונות שונים ביניהם נכתב "חק המרחב אלול תרכ"ח".
ח. אח"כ ארבע דפים כוללים שמונה לוחות של תיקון הימים והלילות עם הערות בתחתית העמוד על אחת הערות הגהה בכתב יד רבי יוסף הלוי. חתומה יה"לי"ץ [ יוסף הלוי יצ"ו].
אחרי הלוחות האלו 3 דפים בכתב יד של רבי יוסף הלוי הנ"ל, עם חשבונות בעניני התכונה וחתימותיו.
ט. 12 דף עניני נתיבות השמש, עם טבלאות רבות וציור גלגל השמש.
י. אח"ז לוחות שבתחתיתם הערות להבנת הלוח, מהם חתומות העב"ד ס"ד [!]. באחת הערות נכתב וגם ח"ר יעקב יונה ז"ל כתב בספרו קהלת יעקב.." ובסוף "אמר המעתיק.." (ספר קהלת יעקב חבור על הלוח העברי מאת רבי יעקב בן יונה מזרחי, נמצא בכתב יד בספריה הלאומית, לא נמצא שנדפס).
יא. קונטרס ובו "ביאור כ"ח מחנות הלבנה" "משפטי הלקיות" "לאות ולמופת" "פותחין בנולד" משפטי הכוכבים. צדק מאדים חמה נגה כוכב ירח, סימני הרעמים, כעין ספר רעשים ורעמים. בשני קטעים שונים נכתב "ע"ך נמ"ך" [ עד כאן נמצא כתוב].
• בסוף דף כתוב משני צדדים, בשם אלהי עולם אתחיל ספר עולם ומחברות משרתים, אם מצאת ספר אבו מעשר [!] במחברת המשרתים לא תאבה לו ולא תשמע אליו כי הוא סומך אל מחברת המשרתים ... ואין חכם מודה לו..

יב. [15] דף. קונטרס גורלות עם תפילות קבליות. וגורלות לפי סדר המזלות. "אם תרצה לידע צורת הגנב תסדר לפניך צורות אלו כולם ואלו הם..(כולל 256 צורות).

על הקובץ, על גלגולו, על הכותב הראשון ועל המוסיף האחרון, ועל כך שרובו של הקובץ לא עלה על מכבש הדפוס!
למעשה קובץ כתב יד זה נכתב כפי הנראה על ידי רבי יוסף הלוי אבן יולי. רובו המוחלט בכתב ידו. רבי יוסף הנ"ל היה בקי מאוד בחוכמת התכונה וקיבץ כאן מספר חיבורים מוקדמים בחכמה זו, מהם שלא נדפסו. בנוסף הוסיף את הערותיו עליהם עם דברי הסבר, ולוחות שנעשו בכתב ידו ושיצאו מתחת קולמוסו. 95% מהכתוב בקובץ הינו באותו כתיבה תחילת המאה ה – 19.
לאחר הבדיקה עולה שרובו של תוכן הקובץ שלפנינו לא עלה על מכבש הדפוס!
מאוחר יותר הכתב יד מגיע לידי רבי "יוסף הלוי" שככל הנראה מדובר ברבי יוסף הלוי שהיה רב בצפת בשנים שחפפו לתק' ותר' וחתם עם רבי רפאל מאמרן ורבי יהודה שבתי ענתבי בשנת תרכ"ב. חתימתו שם זהה לחתימתו כאן פעמים רבות בקובץ. גם הוא היה בקי בחכמת התכונה, משתמש בקובץ, ומוסיף דברים ורישומים משלו. ניכר ההבדל בין שני הכתבים השונים.
בתחילת הקובץ כמה רישומי בעלות וחתימות בשלושה דפי פורזץ:
רישום של 6 שורות בערבית מרוקאית בכתב ידו וחתימתו של רבי חביב טולידאנו משנת תרט"ו. ברישום גם מוזכר רבי חיים טולידאנו. – רבי חביב טולידאנו (תק"ס-תר"ב), מרבני מרוקו בעיר מכנאס, התפרסם בעיקר מספריו "פה ישרים" על הגדה של פסח עם ביאורים על פי הסוד, ו"תרומת הקודש" – שו"ת נגד הטענות האפיקורסיות על התורה ועל קבלת רבותינו. חיבר עוד ספרים רבים בכל חלקי התורה.
רישום בעלות נוסף בכתב יד חתום "יעקב בן הרוש". הע"ע כק"ש.. שלמה הלוי כמהר"ר יוסף הלוי".
[185] דף! 20 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי.
מצב טוב, בינוני, כריכה ודפים מנותקים, נקבי עש. כתמים קלים.