ג'וזף פלוך , 1895-1977
מרפסת גינה, 1959

מרפסת גינה, 1959
טכניקה: שמן על בד
מידות: 52X66 ס"מ
חתום: חתום.
הערות: "פלוך הינו צייר שלעולם לא יתעלם מזה שאי אפשר לאומדו אך נמצא בכל בני האדם באשר הם, מה שמשוררים קוראים הנפש – הנפש אותה הוא מזהה במעורפל ובחשאיות בכל אשר סביבו". מילים אלו נכתבו בשנת 1964 על ידי ז'אן קוסו וכוונו אל ג'וזף פלוך. דבריו של קוסו, המבקר הצרפתי הידוע והמנהל המיתולוגי של המוזיאון לאמנות מודרנית בפריז, הופיעו בהקדמה לקטלוג התערוכה של האמן בגלריה פורום ניו יורק, מקורן של הציורים "נוף נמל" (עמ' 54) ו”דומם ליד חלון", 1960 (עמ' 57). בחיבורו ממשיך קוסו ומזהה בציורי האמן את הרגעים השמורים ביותר בעולמו הפנימי של האדם. אכן, ליצירתו של פלוך מאפיינים מודרניים, בני זמנו, אולם בה בעת איכויות של האולד מאסטרס; והאדם עמד במרכזה של היצירה – הומניסט אמיתי. אם כך, אין זה מפתיע שלאורך כל חייו והקריירה המרשימה שלו היה פלוך צייר בכל רמ"ח אבריו ומעולם לא "נכנע" (כפי שהוא ראה זאת) לציור המופשט. הצייר היהודי-אוסטרי שהגיע לארה"ב בשנת 1941 , נס מאימת המלחמה, השאיר מאחוריו קריירה מרשימה באירופה. בגיל 46, עת הגיע פלוך לארה"ב, כבר הספיק להתמרד במסורת הזצסיון (מרכז הארט-נובו של וינה); להקים את קבוצת ה"האגנבונד", שהיתה למשפיעה ביותר בוינה בזמן מלחמת העולם הראשונה ולהציג בפריז עם הציירים הגדולים של תחילת המאה העשרים – מודיליאני, מאטיס, דופי, דריין ועוד. לא בכדי חיבקו אותו האמריקאיים ומיהרו להכניסו לפנתיאון המקומי. הציורים של פלוך במכירה הם מתקופת שהותו בארה"ב. קווים חדים חוצים את הקנבס באלכסונים משתנים. הצבעוניות של הקנבס משתנה עם שעות היממה. שכבות על שכבות של צבע שמן הנגלים ומוסתרים מעינו של הצופה מספרות את ההיסטוריה הציורית של היצירה, את התלבטויותיו של צייר ואת ההחלטות אותם הוא מבצע. הנושאים הם של סביבה עירונית קרה, אולם זכר האנושיות לעד תשאר בציור - אגרטל פרחים, אוניות נוסעים או אישה יושבת על מרפסת ביתה. ביומן אותו כתב פלוך תאר את השנים בארה"ב כמאושרות וכפורות ביותר מבחינה יצירתית, חמשת הציורים במכירה הן עדות מרשימה לתקופת זמן זו. נועה אברון
מקור: גלריה מקסוול, סן פרנסיסקו (תווית בגב הציור).


אודות האמן:

ג'וזף פלוך (וינה, 1895 – ניו יורק, 1977) היה צייר אוסטרי אשר עבודותיו התמקדו בציור נוף ודמויות. הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות בוינה, תחת פראנץ ראמפלר ורודולף באכר, אשר היה צייר ידוע היטב בחוג של קלימט ונשיא הזצסיון, מרכז הארט-נובו של וינה. עם זאת, ברצונו לצייר אנשים מחיי היום-יום באופן חופשי יותר, הוא מרד כנגד שיטת הלימוד המקובלת, והצטרף לאמנים נוספים בייסוד קבוצת ה"האגנבונד" שהיתה למשפיעה ביותר בוינה בזמן מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1925 עבר פלוך לפריז, שם, כמו אמנים ידועים אחרים (כדוגמת מאטיס, דופי, מודיליאני ודריין) הוא הציג בגלריה של ברט וייל, כמו גם ב"סלון הטולרי" וב"סלון הסתיו". בשנת 1941 נאלצו פלוך ומשפחתו לעזוב את צרפת בשל רדיפות הנאצים, והתיישבו בניו יורק, שם חי ועבד עד יום מותו.