בקטלוג שלפניכם פרק גדול המוקדש לאמני בצלאל, ובו ספרים מאוירים, חפצים וציורים מקוריים. חלקו הארי של הפרק מוקדש לרישומים ומתווים לעבודות מאת זאב רבן, בהם: מחברת מתווים של רבן (פריט 318), מתווים לאיורי שיר השירים (פריט 320), מתווים לסמלי גלגל המזלות (פריט 327), אוסף גדול של תצלומי עבודות מאת רבן ומאיר גור-אריה (פריט 344), ועוד פריטים מיוחדים רבים מעיזבונו של שלמה קדמי, ממשיך דרכם של רבן וגור-אריה בסטודיו לעיצוב "בית-עבודה לאמנות אינדוסטריאלית".
פרק ספרי הילדים העבריים שבקטלוג עשיר במיוחד. כלולות בו יצירות מרהיבות, מרביתן בדפוס צבעוני, פרי שיתופי פעולה בין חשובי הכותבים והמאיירים בספרות העברית המתחדשת: סיפורים מאת בנציון רסקין עם איוריהם של אוריאל כהנא, חיים הנפט, וחיים גולדברג, שירים מאת יצחק קצנלסון עם איורים מאת גרטרוד קספרי, חרוזים מאת יעקב דוד קמזון עם איורים מאת אלזה ונץ-וייטור, ספרי אגדות בדפוס ליתוגרפי בהוצאת "אמנות", מאוירים בידי "חבורת ציירים" (אפטר, מוצלמכר, קרבצוב וחיגר), ספרי "פופ-אפ" עם איורים מאת דוד גלבוע, וספרים נוספים במהדורות נדירות.
בפרק ספרי האוונגרד מוצעים ספרי יידיש, עברית ורוסית, עם איורים ועטיפות מעוצבות מאת החשובים שבאמני האוונגרד הרוסי, ביניהם: אל ליסיצקי, יוסף צ'ייקוב, יששכר בער ריבאק, מארק אפשטיין ונתן אלטמן.
לצד כל אלה, מוצעים בקטלוג מגוון פריטים מתולדות ארץ ישראל והציונות, מכתבים, ספרי מסעות וספרי מחקר, מפות ארץ ישראל, תצלומים, גלויות, עיתוני לאדינו נדירים, עבודות מאת האמן הצפתי יוסף צבי גייגר, ספרים ביבליופיליים, פרק נומסמטיקה עשיר, ופריטים רבים נוספים.
|
פריט 48:
אוסף מכתבים מאת שליח "חבר הקבוצות והקיבוצים" לצפון אפריקה – נשלחו אל חבר קיבוץ גבעות זייד – צרפת וצפון אפריקה, 1948-1950
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
100
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
אוסף מכתבים מאת שליח "חבר הקבוצות והקיבוצים" לצפון אפריקה – נשלחו אל חבר קיבוץ גבעות זייד – צרפת וצפון אפריקה, 1948-1950
15 מכתבים שנשלחו משליח תנועת "חבר הקבוצות והקיבוצים" לצפון אפריקה, אביהוד צפרוני, אל ידידו מקבוצת גבעות זייד, מנחם [קאופמן]. צרפת וצפון אפריקה, 1948-1950.
15 מכתבים כתובים בכתב יד, המתארים את עבודתו של אביהוד צפרוני כשליח תנועת "חבר הקבוצות והקיבוצים", אשר היה אמון על ארגון העלייה לארץ, על גיוס חברים לקיבוצים, ועל הקמת תנועת נוער חלוצית בצפון אפריקה.
בשפה בהירה ובהומור כותב אביהוד על קשיי השליחות בשלביה הראשונים – "תוכל אולי להִודע במזכירות 'החֶבֶר', למה הקשר אתם הוא כה 'חוֵר' וחולני. אינני מקבל כל חומר או עתונות או מכתב חוץ מביולטין מיובל ליובל. ואם כך בצרפת, איפה הקשר הוא קל ונוח, מה יהיה בצפון אפריקה? העבודה שלי מאוד סובלת מחוסר הקשר הזה [...]" (דיז'ון, 15.8.48).
קשיים אלה רק הלכו והעמיקו ככל שהתקדם צפרוני בעבודתו. גם כשעלה בידו לייסד תנועת נוער בצפון אפריקה ולהעלות אלפי יהודים ארצה, ניאלץ להיאבק עם הנהגת התנועה: "התנועה קיימת, יש לנו סניפים, מחנה קיץ, בקרוב גם הכשרה, והנה באה התנועה ורוצה לקטוף מן המוכן [...] אתה זוכר את צ'רלי צ'פלין ב-'Gold Fever'? ככה נראים לי כעת כל העסקנים, אשר רוצים לאסוף את זהב האדם של אפריקה, והתנועה שלנו בתוכם" (פריז, 15.9.48).
על יהודי צפון אפריקה כותב צפרוני: "במרוקו כ-250,000 יהודים יושבים בדרך-כלל בגיטאות ('מלח') בתנאי חיים מחרידים בלי כל חוק ממשלתי שיגן עליהם כאזרחים שוים, בתנאי-הגיֶנה שקשה לאיש תרבותי לתפוס אותם, אפילו כשהוא רואה את זאת. אין על כן להתפלא, כי כשהגיעה לשמה השמועה על מדינת ישראל – היה זה למענם כהד פעמי המשיח – והחלה שיבת-ציון [...] אני אומר לך, שזהו כעת החומר היחידי, המגיע לארץ, אשר יכול ליהפך לברכה לנו – באם נדע לטפל בו כהוגן. אבל – שיהפך לנו לקללה אם נזניח אותו [...] קיימת אצלם מן ציונות סנטימנטלית, משורשת שהיא חלק מעצמם ויהדותם. ועלינו היה לפתח את הרגש הזה – להפוך אותו מהרגשה פרימיטיבית וספונטנית להכרה לאומית וסוציאלית [...]. הבעיה הכי-כאובה הם הילדים. ולזה באמת אין פתרון – חוץ מפתרון לאומי. כל זמן שהילדים יישארו עם הוריהם באותו המצב, באותה ההזנחה וימשיכו במנטליות המסורתית שלהם – אף פעם לא יהיה פתרון לפרובלימה הצפון-אפריקנית." (27.4.49, פריז).
מלבד דיווחים מפורטים על עבודתו, צפרוני כותב בהרחבה על חייו האישיים ועל הדילמות המגוונות שהם מזמנים לו, ביחס לתנועה, לחיים בקיבוץ גבעות זייד, ועוד.
15 מכתבים (50 עמודים כתובים). אחד המכתבים אינו שלם. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים.
מצורף: מברק ששלח אביהוד ממרסיי, בו הוא מודיע על חזרתו הצפויה לתל-אביב (20 ביוני 1950).
