בקטלוג שלפניכם פרק גדול המוקדש לאמני בצלאל, ובו ספרים מאוירים, חפצים וציורים מקוריים. חלקו הארי של הפרק מוקדש לרישומים ומתווים לעבודות מאת זאב רבן, בהם: מחברת מתווים של רבן (פריט 318), מתווים לאיורי שיר השירים (פריט 320), מתווים לסמלי גלגל המזלות (פריט 327), אוסף גדול של תצלומי עבודות מאת רבן ומאיר גור-אריה (פריט 344), ועוד פריטים מיוחדים רבים מעיזבונו של שלמה קדמי, ממשיך דרכם של רבן וגור-אריה בסטודיו לעיצוב "בית-עבודה לאמנות אינדוסטריאלית".
פרק ספרי הילדים העבריים שבקטלוג עשיר במיוחד. כלולות בו יצירות מרהיבות, מרביתן בדפוס צבעוני, פרי שיתופי פעולה בין חשובי הכותבים והמאיירים בספרות העברית המתחדשת: סיפורים מאת בנציון רסקין עם איוריהם של אוריאל כהנא, חיים הנפט, וחיים גולדברג, שירים מאת יצחק קצנלסון עם איורים מאת גרטרוד קספרי, חרוזים מאת יעקב דוד קמזון עם איורים מאת אלזה ונץ-וייטור, ספרי אגדות בדפוס ליתוגרפי בהוצאת "אמנות", מאוירים בידי "חבורת ציירים" (אפטר, מוצלמכר, קרבצוב וחיגר), ספרי "פופ-אפ" עם איורים מאת דוד גלבוע, וספרים נוספים במהדורות נדירות.
בפרק ספרי האוונגרד מוצעים ספרי יידיש, עברית ורוסית, עם איורים ועטיפות מעוצבות מאת החשובים שבאמני האוונגרד הרוסי, ביניהם: אל ליסיצקי, יוסף צ'ייקוב, יששכר בער ריבאק, מארק אפשטיין ונתן אלטמן.
לצד כל אלה, מוצעים בקטלוג מגוון פריטים מתולדות ארץ ישראל והציונות, מכתבים, ספרי מסעות וספרי מחקר, מפות ארץ ישראל, תצלומים, גלויות, עיתוני לאדינו נדירים, עבודות מאת האמן הצפתי יוסף צבי גייגר, ספרים ביבליופיליים, פרק נומסמטיקה עשיר, ופריטים רבים נוספים.
|
פריט 11:
קביעת מקום קברו של הרצל בארץ ישראל, 1935 – שני תזכירים אל הקונגרס הציוני
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $200
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
קביעת מקום קברו של הרצל בארץ ישראל, 1935 – שני תזכירים אל הקונגרס הציוני
שני תזכירים מטעם וועדים עירוניים, האחד חיפאי והשני ירושלמי, הקוראים לקבוע את מקום קברו של בנימין זאב הרצל בעירם; נשלחו אל חברי הקונגרס הציוני ה-19 בעיר לוצרן. חיפה וירושלים, 1935.
• תזכיר מטעם "הועדה החיפאית להעלאת עצמות ד"ר בנימין זאב הרצל ז"ל לארץ ישראל", הקורא לקבוע את מקום קבורתו של הרצל בהר הכרמל. ממוען אל נשיא ההסתדרות הציונית (נחום סוקולוב), וחתום בדפוס "שטרוק" (הרמן שטרוק), "קפלנסקי" (מנהל הטכניון שלמה קפלנסקי?), "סולוביטשיק" (מקס סולובייצ'יק?) ו"פלאי". כ' תמוז תרצ"ה (21.7.1935).
[3] דף + פתקית משודכת ("כל החומר הזה הוא אך ורק לשם אינפורמציה פרטית, ובהחלט לא לשם פרסום!"), 26.5 ס"מ.
• תזכיר מטעם "ועד הקהלה העברית ירושלם", הקורא לקבוע את מקום קבורתו של הרצל בירושלים. חתום בכתב-ידו של אליהו הכרמלי (לולו) ונציגים נוספים; שני עותקים, אחד מהם ממוען בכתב-יד אל הרב משה המאירי (אוסטרובסקי). 4.8.1935. מצורפים שני נספחים – חוות דעת מטעם ד"ר אלכס בין וקטע מהדו"ח של הועדה להעברת עצמות הרצל בשנת 1935.
[1] דף + [2] נספחים (1 דף כל נספח), 28 ס"מ.
הרצל לא ציין בכתביו היכן רצה להיקבר; בצוואתו כתב רק "משאלתי להקבר בארון מתכת על יד אבי, ולשכב שם עד שהעם היהודי יעלה את עצמותי לארץ ישראל". לאחר פטירתו קמה מחלוקת חריפה בקרב התנועה הציונית באשר למקום הקבורה – ירושלים, העתידה לשמש כבירת המדינה היהודית, או חיפה, שעל פי עדויות שונות ביקש הרצל להיקבר בה (גיבורו של הספר 'אלטנוילנד' אף מביע מפורשות את רצונו להיקבר על הר הכרמל – "המקום אשר ממנו אוכל להשקיף על ארצי האהובה ועל ימי האהוב"). רק בשנת 1948, בוועדה משותפת של הכנסת, ההנהלה הציונית, הקק"ל, קרן היסוד וחברי הקונגרס הציוני הראשון נקבעה לבסוף העיר ירושלים כמקום הקבורה.
מצב כללי טוב. מעט כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים. סימני קיפול.
