|
פריט 2:
מטבע של 5 קופייקות שהעניק ה"צמח צדק" לנכדו האדמו"ר הרש"ב
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $4,600
מחיר פתיחה:
$
1,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
מטבע של 5 קופייקות שהעניק ה"צמח צדק" לנכדו האדמו"ר הרש"ב
מטבע של 5 קופייקות שהעניק האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, ה"צמח צדק" מליובאוויטש, לנכדו רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר הרש"ב.
מטבע עשוי נחושת. פנים: עריך המטבע ותאריך ומקום ההטבעה - Е.М. (יקטרינבורג), 1860. גב: שלט אצולה.
ה"צמח צדק" העניק את המטבע לנכדו הרש"ב בילדותו (בשעת הסתלקותו של ה"צמח צדק", י"ג ניסן תרכ"ו, היה נכדו הרש"ב בן חמש שנים).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את המטבע בן חמש הקופייקות שסבי [הרש"ב] קיבל בילדותו מהצמח צדק. סבי נתן לי אותו במתנה". האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989. מצורפת קופסת עץ שכנראה שימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם המטבע שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).
מנהג ה"צמח צדק" להעניק מטבעות כסף לנכדיו הקטנים
על מנהגו של ה"צמח צדק" להעניק מטבעות כסף לנכדיו הרש"ב (רבי שלום דובער) והרז"א (רבי שניאור זלמן אהרן) – שני בניו של בנו המהר"ש (רבי שמואל), מספר האדמו"ר הריי"ץ: "בכל יום ה' הי' אאמו"ר [הרש"ב] הולך להצ"צ [ה"צמח צדק"] לקבל פיטאק (ה' פרוטות)" (ספר השיחות תרפ"א, עמ' 20). בספר השיחות תרצ"א מרחיב הריי"ץ ומספר: "בכ"י [בכל יום] היו באים אל הצ"צ, אומרים שמע ישראל ובשכמל"ו [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד], והוא הי' נותן להם א צוויער [חצי קופייקה]". בהמשך מספר הריי"ץ, כיצד הושיב פעם ה"צמח צדק" את נכדו הרש"ב בחיקו ונתן לו כסף עבור קניית משקה לחסידים: "פעם בעת יחידות... וישאלהו אם חפץ הוא כסף, ויענהו בשלילה. ויתן לו מטבעות אחדות שיתן לחסידים על משקה, ויצא באמרו להחסידים 'דער זיידע... האט געגעבען אויף משקה' [הסבא נתן עבור קניית משקה]" (שם, עמ' 226. ראה גם בתורת מנחם - רשימת היומן תרצ"א, עמ' כח, קצג).
ברשימת היומן תרצ"ג מוסיף הריי"ץ ומספר: "אדמו"ר נ"ע [הרש"ב] רז"א וגם אחותם דבורה לאה [אשת הרב משה אריה ליב גינזבורג], היו נכנסים – בקטנותם – פעמים ביום אל הצ"צ [הצמח צדק], אין דער פרי [בבוקר], והצ"צ הי' נותן להם כסף" (שם, עמ' סט, רעו).
הרה"ח ר' רפאל נחמן (פאלע) כהן מביא בספרו "שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים" (חלק ג', עמ' 176), את הסיפור הבא: "הרבנית דבורה לאה, בתו של המהר"ש, סיפרה שהצ"צ נהג לתת סכומי כסף קטנים לנכדיו עבור לימוד נ"ך בע"פ, עבור כל פרק נתן להם 5 קופיקוט, וגם היא בעצמה היתה לומדת נ"ך בע"פ ומקבלת כסף. פעם הבחינה כי אחד מהנכדים קיבל מהצ"צ רובל וחצי בבת אחת, וכששאלה אותו כיצד הגיע לסכום כזה, ענה שהסבא נוהג לתת עשר קופיקוט לכל פרק משניות וחמש לפרק נ"ך, ומכיון שלמד עשרה פרקי משניות ועשרה פרקי נ"ך הרי קיבל רובל וחצי. העסק מצא חן בעיניה ומיד ישבה, שקדה ולמדה בו ביום עשרה פרקי משניות ובאה למחרת השכם אל הצ"צ ואמרה שהיום מגיע לה מאה וחמישים קופיקוט, התפלא הצ"צ כיצד הגיעה לסכום כזה, ביום אחד, ומיד הסבירה לו שהפעם למדה נוסף לעשרה פרקי נ"ך גם עשרה פרקי משניות. פסק הצ"צ: עבור המשניות אינני משלם, אם כן – השיבה – לא אלמד יותר משניות, על כך ענה לה הצ"צ: אכן, זוהיב באמת כוונתי. (מספרים שהרבנית בחנה את אחי' בלימוד הגמרא לאחר שלמד מדי יום בחדר)".
עוד מספר הרה"ח ר' רפאל נחמן (פאלע) כהן, בשם אביו הרה"ח ר' ברוך שלום כהן, ששמע מפי הרה"ח ר' מנחם מאניש (מאניע) מונסזון: "שני בניו של המהר"ש, דהיינו; אדמו"ר הרש"ב נ"ע ואחיו הרז"א, היו נכנסים יום יום לזקנם אדמו"ר הצמח צדק. ובפעם האחרונה לפני הסתלקותו של הצ"צ היתה לרז"א איזו שהיא מניעה ולא יכל היה לבוא. חיכה לו אחיו אדמו"ר נ"ע [הרש"ב] וחיכה זמן רב, והוא [הרז"א] לא בא. ויכנס [הרש"ב] לבדו אל הצ"צ. ונוהג היה הצ"צ לתת לכל אחד מהם בכל פעם שבקרוהו מטבע בן חמש קופיקות. אולם הפעם כשאדמו"ר נ"ע נכנס לבדו, נתן לו חצי רובל ואמר: - רואה אתה, זהו מחצית השקל. במלה מחצית האות 'צדיק' באמצע, והאותיות הרחוקות מן ה'צדיק' הן 'מת' והקרובות אל הצדיק הן 'חי'" ("שמועות וסיפורים מרבותינו הקדושים", חלק א', עמ' 78).
האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון - ה"צמח צדק" מליובאוויטש (תקמ"ט-תרכ"ו 1789-1866), הנשיא השלישי לשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. בן-בתו ותלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן בעל התניא, וחתן דודו רבי דוב בער – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בגיל שלוש מאמו, ומני אז גדל והתחנך בבית זקנו בעל התניא, וידו לא משה מתוך ידו שנים רבות. לאחר פטירת חותנו האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח, עלה על כס הנשיאות, והנהיג את חסידות חב"ד במשך למעלה מ-36 שנים.
בתקופת ה"צמח צדק" גדלה חסידות חב"ד עד שנעשתה לעדה הגדולה ביותר בין יהודי רוסיה. מאות-אלפי יהודים ברחבי רוסיה הלבנה, ליטא ואוקראינה הלכו לאורו של ה"צמח צדק" ודבקו בו בלב ונפש. ה"צמח צדק" היה הדמות הסמכותית לכל ענייני הכלל והפרט של הציבור היהודי: "כל שדוך, כל גט, כל מסחר, אך על ידו נגמר. כל ריב עדיו הביאו למשפט. בלי הסכמתו לא לקחה כל עדה רב או שו"ב... כל צרכי בני ישראל היו גלוים וידועים לפניו, משאם ומתנם, חיי משפחתם וחיי חברתם, והוא היה כרוח החיה בכל אפני מעשיהם. הוא היה הקשר אשר על ידו נתקשרו לב רבבות הסרים למשמעתו, והוא נטע בקרבם אהבה אחוה ושלום" (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ – אז"ר, "תולדות משפחת שניאורזאהן", ספר האסיף, תרמ"ט, עמ' 166).
ה"צמח צדק" השתתף באספות שנערכו מטעם הממשלה הצארית, בהן הוכרעו עניינים ציבוריים גורליים רבים שנגעו ליהודי רוסיה, ועמד בתוקף ובמסירות נפש נגד תכניות המשכילים שביקשו לשנות את סדרי הלימוד והחינוך היהודי.
ה"צמח צדק" היה מגדולי הפוסקים בדורו. השיב תשובות בהלכה לאלפים (רבות מהן אבדו בשריפה גדולה בשנת תרי"ט. התשובות. שנותרו נדפסו בסדרת ספרי השו"ת "צמח צדק", הכוללת למעלה מאלף תשובות לרבנים ודיינים). ה"צמח צדק" פרסם גם את תורת זקנו בעל התניא, הן באלפי מאמריו שבעל-פה והן בכתיבתו הענפה בהלכה, בחסידות ובקבלה.
קוטר: 36 מ"מ.
