קופסת טבק של ה"צמח צדק" – מתנה מבנו האדמו"ר המהר"ש בשנת תרי"ח

קופסת טבק של ה"צמח צדק" – מתנה מבנו האדמו"ר המהר"ש בשנת תרי"ח

קופסת טבק של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, ה"צמח צדק" מליובאוויטש.
קופסה אובלית, עשויה כסף, חתומה בחותמות צרפתיות (מטושטשות וקשות לזיהוי) – כנראה צרפת, סוף המאה ה-18 בקירוב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את קופסת הטבק של הצמח צדק. בנו המהר"ש נסע לאיטליה בשנת 1858 ורכש אותה במתנה לאביו. קיבלתי אותה במתנה מאת סבתי לרגל חתונתי". האישור מתוארך – 17 בדצמבר 1989. מצורפת קופסת עץ שכנראה שימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם קופסת הטבק שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).

נסיעת המהר"ש לאיטליה בשנת תרי"ח (1858)

האדמו"ר המהר"ש החל לעסוק בצרכי ציבור עוד בצעירותו ובחיי אביו ה"צמח צדק" ונהג לנסוע לעיתים תכופות לקייב ולפטרבורג כדי לסכל ולבטל גזירות וחוקים שונים שהוטלו על יהודי רוסיה. בשנת תרי"ח ערך המהר"ש את נסיעתו הראשונה אל מחוץ לגבולות רוסיה. הוא ביקר באיטליה ובגרמניה ונפגש שם עם מנהיגים ועסקנים העוסקים בענייני הכלל. בספר התולדות להמהר"ש מובא: "[שנת] תרי"ח נוסע לקיוב, פעטערבורג ולחו"ל (איטליא ואשכנז). הטעם אמרו, מפני היראה, שהוא להיטיב בריאותו אבל באמת היתה הנסיעה לרגלי עניני הכלל" (שם עמ' 13).

נכדו האדמו"ר הריי"ץ מרחיב אודות נסיעה זו ומספר בשיחת ליל שבת חול המועד סוכות תש"ה: "בשנת תרי"ח נסע הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש לחוץ לארץ. הטעם הגלוי לנסיעה זו היה בגלל עניני בריאות, ואילו הטעם האמיתי היה שנסע בגלל עניני הכלל. נסע אתו הרב ר' אברהמ'קע המ"ץ של רודניא בתור שוחט – למרות שהוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש ידע שחיטה בעצמו, אך כך היה הדבר – ועוד אחד נלווה אליו, ר' שמואל ברין. הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היה אז באיטליה ובגרמניה. כשחזר לביתו בליובאוויטש שאל אותו אביו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק 'צמח צדק' מה אתה אומר על יהודי גרמניה – ה'צמח צדק' לא ראה יהודים מגרמניה – ענה לו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש: הם יפה מראה..." (ספר השיחות [מתורגם] תש"ה, עמ' מה).  על פי האישור המצורף, האדמו"ר המהר"ש קנה את קופסת הטבק שלפנינו במתנה לאביו ה"צמח צדק" במהלך נסיעתו זו לאיטליה בשנת תרי"ח.

האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון - ה"צמח צדק" מליובאוויטש (תקמ"ט-תרכ"ו 1789-1866), הנשיא השלישי לשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. בן-בתו ותלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן מלאדי - האדמו"ר הזקן בעל התניא, וחתן דודו רבי דוב בער – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בגיל שלוש מאמו, ומני אז גדל והתחנך בבית זקנו בעל התניא, וידו לא משה מתוך ידו שנים רבות. לאחר פטירת חותנו האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח, עלה על כס הנשיאות, והנהיג את חסידות חב"ד במשך למעלה מ-36 שנים.
בתקופת ה"צמח צדק" גדלה חסידות חב"ד עד שנעשתה לעדה הגדולה ביותר בין יהודי רוסיה. מאות-אלפי יהודים ברחבי רוסיה הלבנה, ליטא ואוקראינה הלכו לאורו של ה"צמח צדק" ודבקו בו בלב ונפש. ה"צמח צדק" היה הדמות הסמכותית לכל ענייני הכלל והפרט של הציבור היהודי: "כל שדוך, כל גט, כל מסחר, אך על ידו נגמר. כל ריב עדיו הביאו למשפט. בלי הסכמתו לא לקחה כל עדה רב או שו"ב... כל צרכי בני ישראל היו גלוים וידועים לפניו, משאם ומתנם, חיי משפחתם וחיי חברתם, והוא היה כרוח החיה בכל אפני מעשיהם. הוא היה הקשר אשר על ידו נתקשרו לב רבבות הסרים למשמעתו, והוא נטע בקרבם אהבה אחוה ושלום" (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ – אז"ר, "תולדות משפחת שניאורזאהן", ספר האסיף, תרמ"ט, עמ' 166).
ה"צמח צדק" השתתף באספות שנערכו מטעם הממשלה הצארית, בהן הוכרעו עניינים ציבוריים גורליים רבים שנגעו ליהודי רוסיה, ועמד בתוקף ובמסירות נפש נגד תכניות המשכילים שביקשו לשנות את סדרי הלימוד והחינוך היהודי.
ה"צמח צדק" היה מגדולי הפוסקים בדורו. השיב תשובות בהלכה לאלפים (רבות מהן אבדו בשריפה גדולה בשנת תרי"ט. התשובות. שנותרו נדפסו בסדרת ספרי השו"ת "צמח צדק", הכוללת למעלה מאלף תשובות לרבנים ודיינים). ה"צמח צדק" פרסם גם את תורת זקנו בעל התניא, הן באלפי מאמריו שבעל-פה והן בכתיבתו הענפה בהלכה, בחסידות ובקבלה.

6.5X5X3 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.