ספר "שנות חיים"/ר' אברהם חיים מענדעלאוו נאה/קהיר תש"ז.

דיני ומנהגי השנה ע"פ פסקי האר"י ז"ל, מרו הבית יוסף ...

ספר "שנות חיים"/ר' אברהם חיים מענדעלאוו נאה/קהיר תש"ז.

דיני ומנהגי השנה ע"פ פסקי האר"י ז"ל, מרו הבית יוסף והחיד"א וע"פ מנהג בני ספרד.

בסוף הספר הערותיו של הראשון לציון ר' חיים משה אלישר זצ"ל.

חתימת בעלות-"משה שלמה מנצור" משנת תש"ז.

ר' אברהם חיים נאה נולד בשנת תר"ן, לאמו מוסיא ולאביו ר' מנחם מענדל זצ"ל בעיר האבות-חברון.

למד תורה מפי אביו, שהיה מראשי חסידות חב"ד בארץ, ועמד בראש ישיבת 'מגן אבות' בחברון, אותה הקים רבה של חברון,   ר' חזקיהו מדיני זצ"ל בעל ה'שדי חמד', בשנת תרס"א  נכנס ללמוד בישיבת 'מגן אבות', ובשנת תרס"ה עברה משפחתו לירושלים, בה למד בישיבת 'אוהל משה' ובישיבת 'תורת חיים', ונסמך לרבנות ע" הרב יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל.באותה עת נשא לאישה את דבורה למשפחת פניגנשטיין, ונולדו להם תשעה בנים ובנות.

בשנת תר"ע נסע לעיר לובביץ ונפגש עם אדמו"ר חב"ד החמישי, רבי שלום דובער שניאורסון.בשנת תרע"א הגיע בשליחות לעיר סמרקנד שבבוכרה.באותה עת חיבר בשפה הבוכרית את חיבורו 'חנוך לנער'-הלכות תפילין עבור נערי בר המצווה. 

בשנת תרע"ד שב לארץ ישראל, אך בשנת תרע"ה, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשל נתינותו הזרה, גורש עם    יהודים רבים למצריים.יחד עם ר' ניסים נחום זצ"ל הקים ישיבה לגולים בשם 'ישיבת ארץ ישראל' ועמד בראשה יחד עם    חכמי אלכסנדריה-ר' רפאל מפרגולא והראב"ד ר' אברהם אביכזיר זצ"ל.באותה עת כתב את חיבורו 'שנות חיים', שתורגם     גם לערבית.עם תום המלחמה חזר לירושלים.שימש סופר בית הדין של העדה החרדית, והיה רבה של שכונת הבוכרים. הגר"ח נאה היה מראשי כולל חב"ד בישראל.בשנת תרפ"א הקים מחדש את ישיבת 'תורת אמת' ברחוב מאה שערים.    בשנת תרפ"ד ליווה את הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל בפגישתו עם עבדאללה-מלך ירדן.בשנת תרפ"ט ליווה את האדמו"ר הריי"צ(ר' יוסף יצחק שניאורסון)זצ"ל בביקורו בארץ ישראל ובפגישתו עם הראי"ה קוק זצ"ל.

במאורעות תרצ"ו נרצח בנו ונפצעו שתי בנותיו בהתקפה רצחנית על משפחתו בשער הגיא, עת חזרו מחתונת אחיהם בטבריה.נפטר ביום כ' בתמוז בשנת תרי"ד, ממנ"כ בהר המנוחות בירושלים.

[3]ע"א דפים[2], מצב טוב, מעט נקבי עש בדפים האחרונים, כריכה מעט בלויה.