נדיר: מחזור לשלוש רגלים, זולצבאך תמ"ב - עם תפילה נוספת בכתב יד - עותק יחיד בעולם.

נדיר: מחזור לשלוש רגלים, זולצבאך תמ"ב - עם תפילה נוספת בכתב יד - עותק יחיד בעולם.

לפנינו מחזור לשלש רגלים, שנדפסה בזולצבאך בשנת תמ"ב. למרות שמהדורה זו נפוצה למדי, עותק זה הוא וריאנט ייחודית במיוחד, ומכילה שני עמודים נוספים בכתב יד. לאחר עמ' מ"ה, הכניסו המדפיסים ד' דפים ריקים נוספים. שני עמודים נותרו ריקים, ושניים נוספים מלאים בכת"י מתקופת ההדפסה, שכולל תפילת "אב הרחמים" שנאמרה לפני מוסף, וגם תפילה נוספת, כמפורט להלן. למיטב ידיעתנו, וריאנט "דף ריק" זה, עם קינה יוצאת דופן לזכר פוגרום בעידן ת"ח ות"ט, הוא העותק היחיד שקיים בעולם.

במהלך תפילת שחרית, אנו מוצאים תפילה מרגשת שנוספה בכתב יד, שנועדה להיאמר בנוסף לתפילת "אב הרחמים" הרגילה. הוא ייחודי לעותק זה בלבד, ואינו נמצא באף סידור תפילה אחרת. התפילה מספקת פרטים חיים לטרגדיה גדולה שפקדה את הקהילה היהודית בק"ק פילא, ונותנת לנו תיאור אמיתי של מה שהתרחש בפועל אז. שורה אחת בולט במיוחד: "מכל ספרי תורות ומכל ספרים היקרות, השחיתו לסנדלים מסמרות, רמסו ושרפו הנותרות". 

הקינה מורכב מעשרה בתים בני ארבע שורות, שכל אחד מהם מסתיים בחריזה. כל שורת התחלה מפרטת את שם המחבר: "אלכסנדר גוטקינד בן מוהר"ר משה הכהן מק"ק פילא".

בתחילת המאה ה-20, הוצאה גרמנית בשם תפארת ישראל (ברסלאו תרע"א), הקדישה פרק שלם לתפילה זו ומקורה (עמ' 872-881). החוקרים הסתקרנו מאוד מהקינה שלא היה ידוע, והיו נחושים לגלות עוד. החוקר, מ' בראן מספר שמצא מחזור ישן שנדפס בהמבורג ב-1737, ובו עוד כמה דפים בכתב יד, תפילה זו ביניהם, שלא הייתה ידועה לו קודם לכן. לאחר מחקר נוסף בארכיון הקהילה היהודית של פוזנן, הוא גילה שאלכסנדר גוטקינד, שחיבר את התפילה הזו, היה חבר מכובד בקהילת פילה (פרבר של פוזנן), שחי בתחילת אמצע המאה ה-16. כמו כן, נרשם בספר הקהילה, טבח נורא שהתרחש בשנת שט"ו בו נרצחו באכזריות 33 יהודים, אנשים, נשים וטף. ספרי תורה חפצי קדושה נהרסו גם כן. ניצול בודד מהטבח הזה היה רבי אלכסנדר גוטקינד, אשר בתורו חיבר את הקינה המרגשת הזו.

בהתבסס על המחקר לעיל, ברור שלפנינו תפילה נדירה ביותר ולמעשה בלתי ידועה, המתעדת פוגרום שהתרחש בפילה, פרבר של פוזנן, שנים אחדות בלבד לאחר מעשי הטבח של חמלניצקי בשנות ת"ח ות"ט.

יצוין כי מלבד המחזור שמצא בראן בשנת תרע"א, הוא לא היה מודע לשום עותק אחר ששרד של תפילה זו. אנו יכולים לשער בבטחה שהמחזור מהד' המבורג שראה, לא שרד את חורבן השואה, ובכך הפך את העותק שלנו לעותק היחיד הקיים, שבו רשומה תפילה מופלאה זו.

לקריאה נוספת ראו גם: אוצר השירה והפיוט, ישראל דוידסון, Univ. of Michigan Press, 1924. קינה זו נמצא שם, מס' 3797, מקורו מ"תפארת ישראל" הנ"ל. ספר הדמעות, שמעון ברנפלד, כרך ג', עמ' קצ"ז, ברלין 1926. אף ברנפלד מביא את תפארת ישראל כמקורו היחיד לקינה זו. כך שבפועל אף א' מהם לא ראה את הקינה הזו, ורק סמכו על דברי בראן הנ"ל.

מעניין לציין, שמהדורה זו נדפסה בהסכמתו של רבי יחזקאל לנדא מפראג, בעל "נודע ביהודה", שכותב כי הסכמתו ניתנה בתנאי שהמדפיס לא ידפיס דבר גנאי על המלך או האומות שביניהן היו חיים. לפיכך, הושמטה ממהדורה זו תפילת "אב הרחמים", המזכירה את טבח הקהילות היהודיות בידי גויים בימי הביניים. עם זאת, בעותק הנוכחי, הוא נוסף בכתב יד באחד מהעמודים שנוספו במיוחד.

במצב כללי טוב, כרוכה בכריכת עץ מקורית. אבזם עור אחד שלם חלקית. מעט תיקוני נייר ישנים, לפעמים משפיעים על טקסט; עמוד ז' חסר. כתובת בעלות עתיקה נראית בעמ' רל"ז.

[1], 45, [4]; 46-58, [8], 237, 11 דף.