2 תמונות עתיקות מהראי"ה קוק זצ"ל. 1. בהגעתו לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1925. 2. הרב קוק בביקורו ...

2 תמונות עתיקות מהראי"ה קוק זצ"ל. 1. בהגעתו לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1925. 2. הרב קוק בביקורו בישיבת עץ חיים בירושלים, נראה נואם ועל ידו ראש הישיבה הרב איסר זלמן מלצר.

1. בתמונה פמליית המכובדים ובמרכזה נראה הרב קוק בדרכו לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים בשנת תרפ"ה - 1925. חתימת צלם: ה. ארושקעס.

מצב כללי: טוב מאד, סימן קיפול.

רקע:

טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים התקיים בהר הצופים בז' בניסן תרפ"ה, 1 באפריל 1925, כחלק מחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בימים ז'-י' בניסן תרפ"ה 1-3 באפריל 1925. הטקס נועד לסמן בתודעה הציבורית את תחילת פעילותה של האוניברסיטה העברית כמוסד אקדמי מוביל בעם ישראל, שהוקם בתכנונה של התנועה הציונית בארץ ישראל.

חגיגת הפתיחה כללה סעודה רבת משתתפים והנחת אבן פינה לבניין "המכון לפיזיקה ולמתמטיקה" על שם אלברט איינשטיין, כולם בהר הצופים. הטקס נערך בתיאטרון המעלות בהר הצופים שהוכן לטקס, הגם שטרם הושלמה בנייתו והחל בשעה שלוש אחר הצהריים, בין הנואמים היו חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית יושב ראש הטקס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המשורר חיים נחמן ביאליק והנציב העליון הרברט סמואל.

לפי אומדן השתתפו בו כשבעת אלפים בני אדם, תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומנהל בריטיים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות מרחבי העולם.

רקע צלם:

אורון נולד בשם צבי אורושקס ב-1888 בביאליסטוק שבפולין הרוסית, התחנך בעיר ורשה, שם למד את מקצוע הצילום תוך עבודה אצל גיסו, שהיה בעל מספר צלמניות. בשנת 1913 היגר לארצות הברית עם משפחתו והתיישב במיניאפוליס שבמינסוטה, שם התפרנס כצלם ולמד אנגלית בערבים. 

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והגיוס לגדודים העבריים הצטרף לגדוד האמריקאי של הלגיון העברי, גדוד 39 של קלעי המלך, והגיע עמו לארץ ב-1919.

לאחר שחרורו ב-1920 חזר לצילום. השתקע בתל אביב, ובשנת 1920 פתח בה סטודיו לצילום. למחייתו התפרנס מצילום תצלומים משפחתיים ואירועים חברתיים, ולצד זאת עבד מראשית ימיו בארץ כצלם עיתונות עבור העיתונות בישראל ומחוצה לה. לאורך שנות ה-20 צילם עבור קק"ל את היישובים החדשים שהוקמו אז בארץ. עבודתו זכתה להערכתם של פקידי ממשלת המנדט הבריטי.

בשנת 1930 עבר לירושלים, פתח סטודיו לצילום ליד מגרש הרוסים (רח' יפו 28). על רקע קשריו הטובים עם ראשי שלטונות המנדט, מינה אותו הנציב העליון ג'ון צ'נסלור כצלמו הרשמי וכצלם הרשמי של הצבא הבריטי בארץ ישראל. אורון צילם אירועים חשובים רבים בארץ בתקופת המנדט, משנות ה-20 ועד סוף שנות ה-40. בין השאר תיעד את תחילת בנייתו של נמל חיפה, את יריד המזרח הראשון בתל אביב והמכביה הראשונה (1932), מאורעות תרצ"ו בירושלים. כן ליווה את ועדות החקירה השונות בזמן המנדט, מוועדת שו (1929) ועד ועדת אונסקו"פ (1947). כן צילם תמונות דיוקן של אישים בולטים.

המעיט בתמונות נוף. תצלומיו נדפסו בעשרות עיתונים, והוא היה צלמם הקבוע של יותר מ-20 עיתונים. ואולם, על רקע קשריו עם השלטונות הבריטיים, לא עלה בידו למצוא את מקומו בעיתונות העברית בארץ, וזאת חרף קשריו עם חבריו לגדודים שהגיעו לצמרת הנהגת היישוב, יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון.

אורון לקה בהלם בעקבות פיצוץ בניין הבולשת הבריטית שבמגרש הרוסים (הסמוך לסטודיו שלו) באביב 1944, וסבל מתוצאותיו כל חייו.

2. הרב קוק בביקורו בישיבת עץ חיים בירושלים, נראה נואם ועל ידו ראש הישיבה הרב איסר זלמן מלצר.

מצב כללי: טוב. סימני קיפול.