מכירה קטנה ומטריפה של קוקו עם מבחר מציאות אמנות ישראלית עכשווית להשקעה, אמנות ריאליסטית חדשה של אמניות צעירות מצליחות, פופ ארט צבעוני וגרפיטי עכשווי במחירי פתיחה שיפתו אתכם להפוך לאספני אמנות ישראלית:
רוני יפה עם סדרת עבודות ריאליסטית מתוקה ׳׳החיים קשים׳׳ והעבודה לכבוד המדינה ׳׳ארץ אוכלת׳׳
לראשונה בקוקו: רננה טרמצ׳י - ציירת ריאליזם ישראלית גאונה מבוקשת על ידי הקהילות היהודיות בעולם
גאלה גילן אמנית ריאליזם פיגורטיבי המשתבחת מיום ליום שאתם חייבים להכניס לאוסף
נכיר לכם את הציירת יאנה סטופ וזכרונות ילדותה מברית המועצות
לראשונה בקוקו: רינה מימון אמנית פופ ארט ישראלית ידועה עם דמויותה השמנמנות והמשמחות
לנה רבנקו עם סדרת העבודות ׳׳4 חדרים׳׳ ועוד עבודות מהאמנית המעולה
נכיר לכם את הפסל הישראלי המצליח אייל אסולין שפיסל את ׳׳מוטי׳׳ ועורר סערה בעולם האמנות הישראלי
ונעמי שלו המסקרנת עם עבודות קולאז׳ מהפנטות
אמני ישראל מוכרים במבחר יצירות לאוסף האמנות שלכם: אסד עזי, מרים כבסה, עידו מרקוס, תמר סימון, ניצן מינץ, DEDE, בזוקה ג׳ו, מיכל וורקה, מריק לכנר וגרבוז
קוקו דואגת לכם לטוב ביותר, צרו קשר 0558859447 (ליסה)
תהנו ובהצלחה :)
(כמו תמיד - המחירים כוללים מע׳׳מ ואין תוספת מע׳׳מ)
|
פריט 94:
בן משיח
|
|
|
נמכר ב: $1,200
מחיר פתיחה:
$
1,200
הערכה :
$2,500 - $3,500
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
"איור 30 - קרבט הצוואר" עבודה דו צדדית, 2021
עבודה נדירה ומצוינת המציגה את שתי דמויותיו של האמן בן משיח. מצד אחד ציורו של ״נואר״ אמן הגרפיטי המציג ציור בספריי שמן במסורת הברזילאית, "קרבט הצוואר", תחבושת הקרויה על שם צעיף שחבש כוח צבאי אירופי מהמאה ה-17. זהו איור 30, לקוח מתוך ספר העזרה הראשונה של הצלב האדום האמריקאי.
ומצדה השני עבודה נוספת של בן משיח, הפעם בדמותה של ״פזה״ אמנית הגרפיטי המציגה ציור בספריי שמן במסורת האירופאית, דמות נערה וכלב - ספק שדון.
מדובר באמן גרפיטי צעיר (26) ומוכשר במיוחד, כל היצירה צוירה בספריי ברמת דיוק מרשימה. בימים אלה יורדת תערוכתו בה הציג 3 עבודות ענקיות של בניו של נוח: שם, חם ויפת. העבודות נמכרו בחמש ספרות. אספני אמנות שנחשפו אליו מנסים להשיג מיצירותיו ללא הצלחה. הוא אינו מייצר הרבה עבודות. כל קהילת אמני הגרפיטי בישראל מכירה את בן משיח ואת כשרונו יוצא הדופן. העבודה הזו היא בגדר מציאה לזוכה, תסמכו על קוקו. מדובר בגאון שיודע בדיוק מה הוא עושה. העבודה הזו שווה במיוחד, הזוכה יקבל/תקבל את שתי דמויותיו הראשונות: נואר ופזה ויצירותיהם באותה יצירה דו-צדדית.
ספריי צבע שמן על עץ ממוסגר
100/80 ס״מ
חתום
קוקו מתכבדת להציג בפניכם את אמן הגרפיטי שכולם מדברים עליו, הכירו את בן משיח ושתי דמויותיו: נואר ופזה
בן משיח (1995) ברא שתי דמויות אלטר־אגו שבשמן הוא חותם ושבדמותן הוא מסתפר, מתלבש ומצייר: פזה, שמייצגת את הסגנון האירופאי ומרשה לעצמה למלא חללים גדולים בצבע; ונואר, שמייצג סביבה אלטרנטיבית בנוף הגרפיטי מברזיל.
פזה (Peza) ונואר (Noir) הם ״רייטרים״ – כותבי גרפיטי – שגרים בעיר ניאו אפולוניה. פזה מגיעה מרקע של כתיבה ברחוב בסגנון אירופאי, ויש לה סטודיו וחנות ספריי. נואר הוא מהגר מברזיל, שמגיע מרקע של כתיבת Pixacao (מבוטא פישסו, המקבילה הברזילאית לגרפיטי), חי בסקוואט (בית נטוש שאליו פלש) ואוהד כדורגל פנאט.
ניאו אפולוניה, שם העיר, הוא גם השם שהעניק משיח לפרויקט היצירה האישי שלו, שנולד ״מהרצון לקחת את סצנת הגרפיטי עוד צעד קדימה. אני עוקב אחר סצנת הגרפיטי ואמנות הרחוב במקומות שונים בעולם ומרגיש שדרכה אני מקבל מושג על המצב החברתי והפוליטי שקיים בהם, למרות שפיזית לא הייתי שם. אני מאמין שהיא משקפת אותו״.
העיר, לדבריו, היא גם זו שעומדת במרכז הפרויקט שיצר, כשבאמצעות גוף העבודות של תושביה פזה ונואר, התדמית שלהם והטקסטים שהם כותבים, הוא מנסה לספר את סיפורה.
הבחירה בניאו אפולוניה כעיר מגוריהם, הוא מוסיף ״מעניקה לפרויקט רובד נוסף בגלל ההדהוד של אפולוניה העתיקה, עיר פיניקית במקור, שככזו מגלמת בתוכה הקשרים ליוון העתיקה כערש התיאטרון, האמנויות והמוסיקה״.
את ההשראה שלו לפרויקט ניאו אפולוניה שאב משיח במידה מסוימת מסשה ברון כהן ובעיקר מדמותו של רמלזי (Rammellzee), שהיה רייטר, אמן חזותי, פרפורמר ומוסיקאי היפ־הופ אמריקני בשנות ה־70 בניו יורק.
״רמלזי פיתח סוג של מיתולוגיה שמורכבת מדמויות שהמציא, התחפש אליהן ויצר סביבן סיפור וחיים. לדוגמה, חלק מהסיפור היה איך רייטרים מצאו את הסוד של הכתב שמאפיין את כתבי הקודש הנוצריים״. כמו רמלזי וברון כהן, כך גם אצל משיח לממד ההתחפשות יש משמעות כממד מרכזי בפרויקט, כשהיצירה תחת זהותם הבדויה של פזה ונואר מעניקה לו, לדבריו, חופש לבצע מהלכים אמנותיים.
״פזה ונואר באים מרקע של כתיבה אבל מנסים למצוא את דרכם לעולם האמנות. הם בוחרים לעבוד ביחד על מנת לגלות את עצמם כאמנים, והגרפיטי מספק להם רקע וניסיון לעסוק בציור. הם מגיעים מקצוות שונים של הסצנה; פזה, שמייצגת את הסגנון האירופאי, עושה שימוש בפחיות צבע איכותיות ומרשה לעצמה למלא חללים גדולים בצבע. היא מציירת כמו שהיא כותבת ועושה גם עבודות דיגיטאליות.
״נואר, לעומתה, מייצג סביבה אלטרנטיבית בנוף הגרפיטי, שהתפתחה בנפרד בדרום סאו פאולו בברזיל. הוא מצייר כמו שהוא כותב, בשיטה שמאפיינת את הפישסו: שימוש ברולרים קטנים; אותיות מוזרות, כמו קיריליות משהו; ותמיד על טהרת הצבע שחור. מדובר באסתטיקה ייחודית ובמשהו שהוא יותר תופעה מאשר זרם אמנותי״. (מתוך כתבתה של מיה אור ׳׳פזה ונואר מגיעים לאפולוניה החדשה׳׳, יולי 2020, מגזין פורטפוליו)
תפריט נגישות
