מיכל נאמן
נ. 1951

נ. 1951
, 1993 , Double Monster
שמן על בד, 150X180 ס”מ,
חתום ומתוארך מאחור.

מקור: אוסף גבי ועמי בראון.

ספרות ותערוכה: מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, משכן לאמנות עין-חרוד, אוקטובר 2009 - ינואר 2010 , עמ’ 25 (מצולם).

אם נרצה, הציור שלפנינו יכול להיות מעין מילון קטן למכלול יצירתה של מיכל נאמן (כלת פרס ישראל לאמנות לשנת 2014), וקריאה במרכיביו תובילנו בין כמה ממוקדמי אמנותה. הקומפוזיציה כולה מורכבת מחלוקה לריבועים קטנים שיוצרים ארבעה מקטעים אנכיים, חומים או צבעוניים, לסירוגין. המוקדים הצבעוניים בסדרת הציורים אליה משתייך גם הציור הנוכחי, בישרו בתצורתם את עבודות המסקינג-טייפ המוכרות ומזוהות עם נאמן, אלו שהוצגו בתערוכתה החשובה ”ה’ צבעים” (מוזיאון תל אביב, 1999). במרכז ציורים אלו ומבשריהם מופיעים כיתובים קצרים אך רבי משמעות בבואנו לפרשם ולצלול אל עומקם. בציור שלפנינו נכתב: Scenes From The Life Of A Double Monster (תמונות מחייה של מפלצת כפולה). הכיתוב לקוח מכותרתו של סיפור קצר מאת הסופר הרוסי ולדימיר נבוקוב (”לוליטה”), המספר אודות שני תאומים סיאמיים, ומרמז על צמד התאומים השוכנים בציור עצמו - הארנב והברווז. על גבי המקטעים החומים רשמה נאמן בקו סכמטי את הדימוי הכפול בו ניתן לזהות ברווז בעל מקור ארוך או ארנב עם אוזניים זקורות. הארנב-ברווז הופיע לראשונה ביצירתה של האמנית בימי לימודיה בבית הספר לאמנויות חזותיות בניו-יורק (SVA, 1978-1980), והפך למוטיב מרכזי בה מאז. הדימוי הכפול נקרא ”אשליית ג’סטרו” (על שמו של הפסיכולוג היהודי-אמריקאי ג’וזף ג’סטרו), והוא מבוסס על איור שהופיע בספר ”חקירות פילוסופיות” מאת הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין (1953). בספרו טען ויטגנשטיין על האוטונומיה של הלשון אל מול העולם החיצוני לה, ועל היות השפה תלוית הקשרים ואופני שימוש ולא אובייקטיבית וחד-ממדית. כזהו גם הציור של נאמן אשר מגלה טפח ומכסה טפחים, ומעמת בין אינטלקט לחושניות ובין מילה לדימוי כמכשיר סמיוטי. יצירתה של מיכל נאמן מזמינה את הצופה בה לקרוא (בטקסט), להתבונן (בדימויים), ולהנות מפתיחותּה לפרשנויות - כי שפת הציור, כמו שפת הלשון, אינה חד-ממדית ובמסגרתה ניתן להיות בעת ובעונה אחת גם ארנב וגם ברווז.
רון ברטוֹש