קונטרס שלם, עשרה דפים בכתב-ידו של החתם סופר – דרשות לשבת הגדול ולחג הפסח – פרשבורג, תקע"א

קונטרס שלם, עשרה דפים בכתב-ידו של החתם סופר – דרשות לשבת הגדול ולחג הפסח – פרשבורג, תקע"א

קונטרס שלם, בן עשרה דפים, בכתב-ידו של רבינו הגאון בעל "חתם סופר", דרשות בהלכה וחידושי סוגיות, שנאמרו בשבת הגדול תקע"א וביום טוב אחרון של פסח באותה שנה. פרשבורג, תקע"א [1811].
כולל שלושה חלקים. שני החלקים הראשונים (על סוגיות "תודוס איש רומי" ו"ריחא מילתא") נאמרו בדרשת שבת הגדול תקע"א, והחלק השלישי (על דרשת חז"ל לפסוק "ופנית בבוקר והלכת לאהליך"), נאמר בימים טובים אחרונים של פסח של אותה השנה.
בראש הקונטרס "דף שער" בו רשם החתם סופר: "דרשה לשבת הגדול תקע"א לפ"ק פה ק' פ"ב [=קהילת פרשבורג], פתיחה בסוגי' תודוס איש רומי, דרשה סוגי' דריחא מילתא, עוד ענינים בדרשת חז"ל על פסוק ופנית בבקר והלכת לאהליך, בענין תחומין בי"ט דאורי'[תא]...". בדף א/1 כותרת: "מה שחנני הי"ת דרוש לשבת הגדול תקע"א לפ"ק פה ק"ק פ"ב...". בדף ג/1 כותרת: "בעזה"י דרשה סוגי' ריחא מילתא". בדף ז/2 כותרת: "בעזה"י ימ"ט אחרוני'[ם] של פסח תקע"א לפ"ק פה ק' פ"ב איזה חי' בדרוש ופנית בבקר והלכת לאהליך".
החידושים שלפנינו נדפסו בספר חתם סופר על סוגיות הש"ס, חלק א', ירושלים תרנ"א (בתחילת הספר).
הקונטרס נתון בתיקיית קרטון, עליה מופיעים רישומים של רבי זכריהו עלעפאנט (אלפנט), המתעדים את השתלשלות הבעלות על כתב-היד שלפנינו: "קונטרס כי"ק ממרן חתם סופר זצוק"ל, קבלתי במתנה יום עש"ק... תש"ז לפ"ק מידידי הרבני... ר' אהרן שמחה בלומענטהאל... הק' זכרי' עלעפאנט, נכד זקני הרה"ג ר' משה אברהם אייזענבערגער זצ"ל שהיה תלמיד מרן ובן משק ביתו"; "י"ב אדר תשט"ו, הנה הגביר הנדיב וירא ד' מוה"ר יהודה ליב הכהן ראפאפארט נ"י... נתן לי בנדבת לבו... נדבה הגונה להדפסת הכתבים הקדושים של הגאון בעל שערי תורה זצ"ל... ולמזכרת ידידות ואהבה נתתי לו במתנה גמורה הכי"ק של מרן הח"ס זצ"ל הרצוף פה, ואני בטוח כי הקונטרס הוא עצם כי"ק בעל חתם סופר זצוק"ל, הק' זכריהו עלעפאנט עוסק במצות הדפסת כי"ק בעל שערי תורה זצ"ל".
[1], ט דף (17 עמודים כתובים בכתב-יד קדשו של החת"ס + עמוד "שער" בכתב-ידו; למעלה מ-500 שורות בכת"י קדשו). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. רוב הדפים שלמים, מלבד קרעים קלים בשוליים ובלאי. קרעים חסרים בדף א, עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים בדף השער ובדף נוסף ללא פגיעה בטקסט. דף השער ודף א מנותקים. כתמים. רצועות נייר דבק חומצי (סלוטייפ), וכתמים כהים שהותיר דבק זה, בדף השער ובדף האחרון.

לחביבות קדושת חידושי תורתו נהגו צאצאיו ותלמידיו לשמור את כתבי יד קדשו כסגולה ליראת שמים ולישועה (ראה להלן).

כתב ידו של החתם סופר – סגולה ליראת שמים
מפורסמים דבריו של הגאון רבי מרדכי בנעט, כי עצם ההבטה בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים. סיפור זה מובא ע"י רבי יוסף נפתלי שטרן, בשם חמיו רבי שמואל אלכסנדרי סופר, אשר שמע אותו מאביו ה"כתב סופר". לפי המסופר, לעת זקנתו של מהר"ם בנעט, עמדה על שולחנו שאלה מסובכת בעניני עגונה. חברי בית דינו בניקלשבורג כתבו קונטרס גדול בעניין, ושלחוהו אל החתם סופר שיחווה את דעתו. כאשר הגיע הקונטרס אל החתם סופר, עיין בו מעט זמן לאחר מנוחת הצהרים והשיב את תשובתו באותו היום. בית הדין בניקלשבורג התפלאו על מהירות תשובתו והחלו לעיין בתשובה. המהר"ם בנעט לקח את המכתב מידם, ומיד לאחר שראה כי מסקנת החתם סופר להיתר, פקד על בית דינו לתת פסק שיתיר את נישואי העגונה. לאחר מכן, חזר המהר"ם בנעט ולקח את תשובת החתם סופר, והחל לעיין בה בשנית. חברי בית הדין סברו כי הוא מסתפק עדיין בעניין ההיתר, אך המהר"ם בנעט אמר להם, שימשיכו בכתיבת ההיתר, שכן הוא מביט בתשובה רק משום שההסתכלות בכתב ידו של החתם סופר היא סגולה ליראת שמים.
סיפור זה על המהר"ם בנעט היה רגיל לספר הגאון רבי אהרן קוטלר – שתורתו של החתם סופר היתה חביבה עליו במיוחד.
בספר "חיים שיש בהם" (מהדורא קמא, פרשת שמיני, עמ' ר-רא) מובא הסיפור בשינויים בשם האדמו"ר מסאטמר: באחת הפעמים הביא אחד מחסידי סאטמר מתנה לרבו, מכתב כתוב בכתב-ידו של מרן החתם סופר ז"ל. בתחילה, סירב הרבי לקבלו ממנו באמרו שמכתב מהחתם סופר בודאי נמכר בדמים יקרים ושוה כסף רב. אילו היית מביא לי את שוויו של המכתב, טען האדמו"ר, בודאי לא הייתי לוקח זאת ממך, ועל כן אין רצוני לקבל ממך גם את כתב-היד ששוה הון תועפות. לאחר שהחסיד הפציר מאוד ברבו, ניאות הרבי מסאטמר לקבל ממנו את המכתב. מכתבו של החתם סופר הסב לאדמו"ר הנאה יתירה והוא קרא בו כמה פעמים. באותו מעמד סיפר הרבי את הסיפור על המהר"ם בנעט, שאמר בעת אחזו בתשובת החתם סופר, כי על אף שירד לעומק דבריו תכף ומיד בפעם הראשונה, אך "אני חוזר וקורא את הדברים מפני שהקריאה בכתב ידו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים".
סיפור מעניין מסופר על הגרא"מ שך ראש ישיבת פוניבז', שהגיע לניחום אבלים בבית אחד הרבנים החשובים בבני ברק. רב זה היה מצאצאי החתם סופר וכאשר סיפרו לו הבנים כי בידם דף בכתב ידו של מרן החתם סופר, ביקש לראותו. כשהביאו לו את הדף, ביקש הרב שך להוציאו מן הניילונית, באומרו שעצם הנגיעה בכתב יד קדשו של החתם סופר מביאה ליראת שמים.
כתבי ידו של החתם סופר מקובלים גם כסגולה ל"שמירה" ולישועות שונות. מסופר כי כאשר היה הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא יוצא לדרך, היה נוטל עמו כסגולה ל"שמירה" כרכים מכתבי היד של אביו החתם סופר. עד ימינו אלה, תולים אנשים רבים את נס הצלתם מן השואה בכתבי ידו הקדושים של החתם סופר, שלקחו בידם בעת נדודיהם, ובזכותם ניצלו מן ההרג והמלחמות. גם הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מבני ברק מביא תמיד בדרשותיו, כי החזקת כתבי החתם סופר בבית היא סגולה גדולה לרפואה ולישועות.