מכירה פומבית 86 חלק ב' אוסף ר' יהודה אריה ליב (ליאו) רפפורט
קדם
24.5.22
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

המכירה הסתיימה

פריט 123:

כתב-יד, קרן אורה על מסכת נזיר – כתב היד ממנו נדפס הספר בשנת תרכ"ט, עם הגהות נוספות שלא נדפסו

נמכר ב: $3,600
מחיר פתיחה:
$ 1,000
הערכה :
$3,000 - $5,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

כתב-יד, קרן אורה על מסכת נזיר – כתב היד ממנו נדפס הספר בשנת תרכ"ט, עם הגהות נוספות שלא נדפסו
כתב-יד, ספר קרן אורה על מסכת נזיר (מדף לה עד סוף המסכת), מאת הגאון רבי יצחק מינקובסקי אב"ד קרלין. [קרלין?, ראשית שנות הת"ר בקירוב].
ספר זה נדפס בווילנא בשנת תרכ"ט [1868], כ-17 שנה לאחר פטירת המחבר (בחודש חשון תרי"ב 1851). מאז הופעתו הפך "קרן אורה" לספר היסוד והפירוש המרכזי ללומדי מסכת נזיר, מסכת עמוקה שמעטים מפרשיה. הדפסת הספר נעשתה מתוך כתב היד שלפנינו – ראה להלן.
בדף הבטנה הקדמי – רישום חתום בכתב-ידו של הגאון רבי חיים קרייזווירט אב"ד אנטוורפן, המייחס את כתב היד למחבר הספר: "הכת"י של הגאון הנורא בעהמח"ס קרן אורה, וזהו הכתב יד של הקרן אורה לנזיר, חיים קרייסווירטה". גם במכתבו אל ר' יהודה אריה ליב רפפורט (אשר רכש את כתב היד) מתייחס רבי חיים אל כתב היד שלפנינו כאוטוגרף "ממש" של המחבר (המכתב מופיע בקטלוג זה, פריט 121). בבדיקתנו לא מצאנו את כתב-ידו של המחבר היוצא ממקום אחר, אולם לעניות דעתנו, כתב-היד אינו אוטוגרף המחבר, אלא העתקה בכתיבה מסודרת של סופר. השיבושים והטעויות הקלות בהעתקה אופייניים לסופר מעתיק, ופחות מצויים בכתיבת מחבר המעורה בתוכן הדברים.
כתב-היד נכתב בשני טורים. הגהות בכתיבות שונות מופיעות על שולי הדפים ובין השורות: 1. תיקונים והוספת השמטות [של "טעויות הדומות" וכדומה], בכתב ידו של המעתיק, סופר כתב היד. 2. תיקוני טעויות וסימני מדפיס, שנעשו כנראה בעת הדפסת הספר מתוך כתב היד שלפנינו [בהם גם סימונים להתחלת עמוד חדש במהדורת הדפוס]. 3. הגהות תוכן והוספות בכתיבה נוספת [של המחבר עצמו? או אולי תיקון על פי כתב-יד המחבר?], שנדפסו במהדורת ווילנא תרכ"ט. 4. הגהות למדניות ארוכות [בכתיבה אשכנזית, האופיינית לשנות התר"י-תר"מ בערך], שלא נדפסו בספר. הן נכתבו כנראה ע"י תלמיד חכם מובהק, שעסק והגה בחיבור זה, מתוך כתב היד שלפנינו.
הגאון רבי יצחק מינקובסקי בעל "קרן אורה" (תקמ"ח-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו. נולד במינסק לאביו רבי אהרן (בנו של תלמיד הגר"א, רבי ברוך דוקטור משקלוב, שכיהן כדיין בעיר מינסק, ובסוף ימיו בסלוצק, בה נפטר בשנת תקס"ח). למד שנים רבות בצוותא חדא עם אחיו הגדול רבי יעקב ברוכין בעל "משכנות יעקב" (תקמ"א-כסלו תר"ה), שהיה מגדולי תלמידי רבי חיים מוולוז'ין. רבי יצחק ישב בעיר שרשוב ועסק בתורה בהצנע לכת ובעמל רב, וסירב לקבל עול רבנות. בשנת תק"צ בערך עבר להתגורר בעיר קרלין, בה כיהן אחיו רבי יעקב ברבנות. בעיר זאת ישב רבי יצחק בשלווה וסיים את חיבורו הגדול "קרן אורה". כבר בשבתו בעיר שרשוב החל לחבר את סדרת ספריו על מסכת יבמות ומסכתות הש"ס, ובעיר קרלין המשיך וסיים את חיבורו על סדר קדשים ועל מסכתות נדרים, נזיר וסוטה. בשנת תר"ה נפטר אחיו בעל ה"משכנות יעקב", ויהודי העיר קרלין אילצו את רבי יצחק לקבל עליו את עול רבנות העיר.
כל סדרת חיבוריו הוכנה לדפוס על ידו, אך הוא לא זכה להדפיסה בחייו. החיבורים נדפסו בין השנים תרי"ב-תרמ"ד. בהקדמה לספר קרן אורה על זבחים ומעילה, שנדפס בשנת תרי"ז, מספרים בני המחבר על קורות חיי אביהם והנהגותיו בקודש, ומפרטים את סדר יומו: השכים קודם אור היום ללימוד ספר הזהר וספרי חכמת האמת, וכאשר כילה סדר לימודיו הקבוע בספרי קבלה, למד משניות עד תפילת שחרית. לאחר התפילה אמר שיעור בגמרא לבני ישיבתו. לאחר השיעור ישב רוב היום לבדו, מעוטר בתפילין דרבנו תם, ועסק בתלמוד ובתנ"ך – "...כה נהג כל הימים, ויומם ולילה לא משה תורת ה' מפיו ומלבו, ולא הסיר דעתו גם רגע מחוקי אלוה, וכל אשר העלה לבבו הטהור דבר חדוש בתורת ה', כתב הכל לזכרון בכתב ידו הקדושה, וכל מחשבותיו נכתבים בספר ושמורים בידינו לעולם".
בסוף ההקדמה מתואר תהליך הכנת ספריו לדפוס, שכלל העתקה בידי מעתיקים, ולאחר מכן עריכה בידי מומחים: "ועל טוב יזכר שם בעהמ"ג [בעל המגיה] הרב וכו' ר' יוסף תנחום בר"ד ז"ל מאנטאקאלי', אשר יגע ועמל בשקידה נפלאה במלאכת הקודש, להסיר המכשולים והשבושים שנפלו מהמעתיקים את כ"י המחבר ז"ל....".
[83] דף (רוב הדפים כתובים משני צידיהם בארבעה טורים). 37 ס"מ. מספורי דפים שונים (כנראה חלק מהדפים נכרכו שלא במקומם). מצב משתנה. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בחלק מהדפים כתמים כהים. בלאי ועקבות פטריה. בחלק מהדפים, קרעים חסרים, עם פגיעות בקצה הטקסט (משוקמים במילויי נייר ישנים). כריכת בד לא-מקורית, בלויה.