ספר אדון חסדך – ונציה, שס"ט – פיוט "מי כמוך" לרבי יהודה הלוי, עם תרגום לאיטלקית

ספר אדון חסדך – ונציה, שס"ט – פיוט "מי כמוך" לרבי יהודה הלוי, עם תרגום לאיטלקית
ספר אדון חסדך ופתרונו בלשון איטאליאנו. ונציה, דפוס זואן די גארה, שס"ט [1609].
הספר כולל את הפיוט "אדון חסדך", הידוע בשם "מי כמוך", שחיבר רבי יהודה הלוי עם תרגום לאיטלקית באותיות עבריות, עמוד מול עמוד. הפיוט מתאר את סיפור מגילת אסתר, והוא נועד במקור להיאמר בתפילת שחרית של שבת זכור, אחרי הפסוק "מי כמוך" שלפני תפילת הלחש. בכמה מהקהילות נקראת שבת זו בשם "שבת מי כמוך" על שם הפיוט. האקרוסטיכון של הפיוט הוא אלפביתי ואחריו נוטריקון "אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי", אחריו שוב א"ב, ושוב "אני יהודה".
האות ר' בא"ב הראשון מופיעה פעמיים. בספר סדר הדורות מובאת אגדה לפיה התקשה ריה"ל בחיבור בית באות ר', ורבי אברהם אבן עזרא, שהסתיר עצמו כמשרת בבית ריה"ל, השלים בית זה. כאשר נודע הדבר לריה"ל, חיבקו ונישקו ולקח אותו כחתן לבתו. ריה"ל כתב לבסוף את האות ר' גם בעצמו, אך לא רצה להוציא את מה שכתב חתנו, וכך נותרו שני בתים לאות ר'.
הפיוט זכה לחיבה רבה בקהילות רבות, ובמשך השנים חוברו חיקויים רבים לפיוט, המתחילים כולם ב"מי כמוך" וממשיכים בתיאור ניסים מקומיים שונים. פיוטים אלו חולקים מקום לעצמם ונקראים בשם "פיוטי מי כמוך".
בהדפסה שלפנינו נשמט שמו הידוע של הפיוט "מי כמוך", והכותר הוא "אדון חסדך". יתכן כי הדבר משקף את סיפור העברת אמירת הפיוט ממקומו המקורי בתפילה. אמירת הפיוט בין קריאת שמע לתפילת הלחש עוררה את הבעיה ההלכתית של הֶפסק בתפילה, וברבות השנים הועבר הפיוט ממקומו למקומות שונים בתפילה. בשנת שמ"ו (1586) נדפס בוונציה בבית הדפוס של זואן די גארה הקונטרס "מי כמכה להחכם המשורר רבי יהודה הלוי ז"ל והוא פיוט אדון חסדך שנוהגים לאומרו בשבת שלפני פורים בין מי שברך לאשרי". כלומר, הפיוט כבר לא נאמר אחרי "מי כמוך", אך עדיין נותר עם השם "מי כמכה". מאוחר יותר, בהדפסה שלפנינו (שנעשתה על ידי אותו מדפיס), כבר נשמט השם "מי כמכה" מהשער ומגוף הפיוט, והפיוט נקרא על שם תחילתו "אדון חסדך". למרות זאת, הפיוט מוכר עד היום דווקא בשם "מי כמוך".
יו דף. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. רישומים. כריכת קלף חדשה, נתונה בקופסה תואמת.