ש"ס וילנא, דפוס יוסף ראובן ראם - תרי"ט-תרכ"ו - מהדורה שחוללה פולמוס אדיר בעולם התורני - כולל מסכת בבא בתרא עם כתבי ...

ש"ס וילנא, דפוס יוסף ראובן ראם - תרי"ט-תרכ"ו - מהדורה שחוללה פולמוס אדיר בעולם התורני - כולל מסכת בבא בתרא עם כתבי הפולמוס
התלמוד הבבלי שלפנינו הודפס בידי ר' יוסף ראובן ראם מהעיר וילנא בין השנים תרי"ט-תרכ"ו (1866-1859).

הדפסת מהדורה זו של התלמוד נכרכה בפולמוס אדיר אשר זעזע את העולם התורני של אותם הימים. בשנת תרכ"ב 1862, בעיצומה של ההדפסה, החלו ר' נחמן אברהם גולדברג והמדפיס הברלינאי יוליוס זיטנפלד בהדפסת מהדורה חדשה של התלמוד. כפי הנראה, גולדברג אף פנה ישירות אל הנרשמים מראש (פרנומרנטן) שכבר התחייבו לדפוס וילנא (ראם), והציע להם את מהדורתו במחיר מוזל יותר!
גולדברג בחר להתחיל את הדפסת הש"ס דווקא בסדר נזיקין, שכן דפוס ראם טרם הדפיס מסכתות אלה. ואכן, רבים מהלקוחות שכבר החלו לקנות את ש"ס וילנא, החלו לבטל את התחייבויותיהם כלפי דפוס ראם ולהפקיד את כספם בידי המדפיס מברלין! יוזמה זו איימה למוטט כלכלית ולערער את מעמדם הבכיר של המדפיסים הידועים בערים זיטאמיר (משפחת שפירא מסלאוויטא), ורשה (שמואל אורגלבראנד) ווילנא (ראם).
בתגובה, פנו (בנפרד) בתי הדפוס של וילנא, ורשה וזיטאמיר לגדולי הפוסקים ברוסיה בדרישה שיגנו על זכויות היוצרים שלהם, ויחייבו את אלה שנרשמו מראש לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי המדפיסים (אשר הסתמכו על תשלומים אלה). ואכן, גאוני הדור נעתרו והביעו בהסכמתם את דעתם בעד דפוס וילנא. מעניין לציין שיש שהזכירו בהסכמתם את איסור הצנזור הרוסי לייבא ספרים מחוץ לאימפריה הרוסית. את ההסכמות הדפיס ר' יוסף ראובן ראם בחלק מועט מהעותקים של כרך בבא בתרא, אשר יצא לאור בעיצומה של הסערה. ההסכמות מכילות דיונים למדניים מעניינים בנוגע לאיסור הסגת הגבול.

בעותק שלפנינו של מסכת בבא בתרא ישנן ההסכמות הנדירות. ברוב ככל העותקים האחרים של המסכת, הסכמות אלו אינן מופיעות!

בין המסכימים: הגאון המקובל רבי אברהם שמחה מאמציסלוב (אחיינו של רבי חיים מוואלז'ין), הגאון רבי יצחק אייזיק בהר"ד מוויטעפסק (הוסמך לרבנות בידי אדמו"ר הזקן), הגאון רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה רבינוביץ' (רבה של קרלין), הגאון רבי אלעזר משה הורביץ (רבה של פינסק), הגאון רבי מאיר ברלין (אב"ד מוהילב, דודו של הנצי"ב מוואלז'ין), הגאון רבי משה נחמיה כהניו (לימים ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים), והגאון רבי יום טוב ליפמן בסליאנסקי (רבה של מיר).

כדי לחדד את חומרת איסור הסגת הגבול של המדפיס הברלינאי, הוסיפו מדפיסי ש"ס וילנא בכרך זה את הסכמותיהם של חשובי רבני פולין, שנתנו את הסכמותיהם להדפסת התלמוד הבבלי של דפוס ורשה (אורגלברנד), ובהם: הגאון רבי מרדכי (מלצר) קלצקי (ראש ישיבת רמיילס ורבה של קלבריה) והגאון רבי שלום צבי הכהן מזגיערש, אשר הסתמך על הסכמת הגאון רבי ישעיהו מושקאט מפראג.

בשתי מסכתות ישנם רישומים המעידים שהספר היה שייך לרבי יהודה ליב שחר (נפטר תשי"ג). נודע בעולם הישיבות בשם רבי ליב מאליריטער. נולד באליריטא הסמוכה לקוברין (פולין). למד בישיבת קוברין אצל רבי פסח פרוסקין זצ"ל. בשנת תרצ"ב הגיע לישיבת מיר, בה למד עד שנת ת"ש, ואחר כך גלה עמה לווילנא ולשנחאי. בשנת תש"ז הגיע לארה"ב. נשא לאישה את בתו של האדמו"ר רבי ירוחם ליינער מראדזין. ליקוטים מתורתו נדפסו בספרים שונים.

כל הכרכים עם כריכות העור המקוריות. הש"ס במצב מושלם.


לפנינו חמישה עשר כרכים (חסרים שישה כרכים מתוך הסט השלם): שבת. עירובין. סוכה ביצה מגילה. ראש השנה תענית מועד קטן. נדרים סוטה. פסחים חגיגה. גיטין נזיר. קידושין. בבא מציעא. בבא בתרא. סנהדרין עבודה זרה. שבועות מכות הוריות. זבחים מנחות. חולין. בכורות וסדר קדשים.

מצב: טוב מאוד. כריכות מקוריות עם פגמים קלים.
לעיון נוסף ראו: הכרמל, שנה שנייה, גיליון 28 (כ"ג בשבט תרכ"ב, 24 בינואר 1862), עמ' 11.