קנקן ישן מלא חדש - הספר הראשון והאחרון שנדפס במפעל השאפתני להוצאת כתביו הציוניים של ר' יחיאל מיכל פינס "העומד בראש ...

קנקן ישן מלא חדש - הספר הראשון והאחרון שנדפס במפעל השאפתני להוצאת כתביו הציוניים של ר' יחיאל מיכל פינס "העומד בראש התחדשות היישוב" - ורשה, תרנ"א - עם הכריכה הנדירה והחשובה!
ספר נדיר וחשוב בנושא החקלאות בארץ ישראל לענפיה השונים, בעריכת ר' יחיאל מיכל פינס ז"ל, שעמד "בראש התפתחות היישוב" בארץ (כמתואר בהקדמת הספר).

הספר נדפס במסגרת המפעל להוצאת כתביו של פינס, שהחל בוורשה בשנת תרנ"א (בוורשה נהגו פינס וחבורתו להדפיס את כתביהם). בסופו של דבר נדפס רק ספר נוסף אחד בפרויקט שאפתני זה (ספר הכח, ורשה, תרנ"ז).
הפרויקט הנ"ל אינו נזכר בשער הספר, אולם הוא בא לידי ביטוי בהקדמה, וכן בכריכה הוורודה שבעותק המיוחד שלפנינו. ברוב מוחלט של העותקים כריכה קשה זו חסרה (אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה, ואינה קיימת בשום עותק שבספרייה הלאומית). הטקסט הנדפס בכריכה משמעותי בכך שהוא שופך אור חשוב על התכנית להוצאת הכתבים. הכותרת הראשית: "קנקן ישן מלא חדש" - זה שמה של סדרת הכתבים המתוכננת. תחת כותרת זו מפורטת התכנית: "קיבוץ ספרים שלמים, מאמרים ומכתבים, שנדפסו בכתבי העת העברים ושנכתבו לאנשים שונים על דבר ישוב ארץ ישראל להלכה ולמעשה, מן שנת תרל"ח עד היום, מאת יחיאל מיכל פינס בירושלם". לפנינו "חוברת ראשונה - עבודת האדמה".

עורך הסדרה משום מה בחר להציג עצמו בצורה זהירה ומעורפלת, וחתם את הקדמתו לספר תחת השם "ס'ל'ם". ככל הנראה תושב חו"ל. לא הצלחנו לעמוד על זהותו. אגב: גם במאמר שפרסם בשנת תרמ"ט (1889) בעיתון "המליץ", ובו הגן על שיטתו של פינס לאיסור העבודה החקלאית בארץ בשנת השמיטה, הסתיר את זהותו וחתם בשם זה. שם הוא גם כותב: "אדוני המו"ל יודע אותי ויוכל להעיד עלי לפני קהל הקוראים (אשר מהם אכסה את שמי), כי לא נופל אנכי חלילה באהבתי ובחיבתי לעמי ולארצי מכל חובבי ציון היקרים".
וכך כותב העורך בהקדמתו לספר:
"בהיותי בקיץ שנת תר"ן באה"ק, דיברתי על לב החכם ה' יחיאל מיכל פינס, כי יקבץ כל ספריו, מאמריו ומכתביו שהדפיס ושכתב על דבר יישוב ארץ ישראל משנת תרל"ח עד היום... ולהדפיסם בספר מיוחד, אבל הוא מרוב טרדותיו בעולם היישוב ופיזור הנפש לא יוכל למלאות את הצעתי, אבל נתן לי רישיון לקבצם ולהדפיסם, והנה ראשית מפעלי הוא להדפיס הספרים והמאמרים שכבר נדפסו פעם אחת, שאחד מהם הוא הספר הזה בשם 'עבודת האדמה' שנדפס ב"הצבי" שנת תרמ"ז, ואחרי כן יודפסו המכתבים שנכתבו לאנשים שונים על דבר יישוב ארץ ישראל, כי מלבד תועלתם הרבה יהיו לראי מוצק להתפתחות היישוב בתקופה האחרונה, שהחכם הנ"ל עומד בראשה מראשיתה עד היום".
העורך האלמוני מוסיף כי כבר התחיל בעבודה על הכרכים הבאים בסדרה, שבהם יודפסו מכתביו של פינס. ברם, בסופו של דבר נגנז הפרויקט, ולא יצאו כרכים נוספים!

הכרך שלפנינו, שנבחר לפתוח את סדרת הספרים, הוא תרגום חיבורו של החוקר השוודי לאו אנדרלינד, "עבודת האדמה בסוריה בכלל ובארץ ישראל בפרט". כאמור, תרגום זה מאת פינס נדפס בעבר בגיליונות עיתון "הצבי", ולאחר מכן כספר בפני עצמו בשנת תרמ"ז [1887]. וכאן נדפס שוב במהדורה יפה, עם הערותיו החשובות והמעניינות של פינס.
משמעות רבה יש לתרגומו של פינס לחיבור זה. במהלך עבודת התרגום נתקל פינס במילים בגרמנית שנדרש לתרגמן לראשונה לעברית. כך למשל לגבי הירק Tomato, החליט לבחור במה שהיה קרוב בעיניו לתרגום מילולי של המונח המקורי, וכך נולד השם "עגבנייה", המקובל עד היום.
גם מושגים אחרים הקשורים לאכילת תוצרת הארץ תורגמו כאן על ידי פינס. כך למשל הוא מעיר: "חִכּם של המפונקים יכול להבחין בכל דבר בין טעמו הראשון המורגש בבואו אל פיהם ובין טעמו השני המורגש אחרי כן, ואותו הטעם השני אנו קוראים 'בן טעם'".

בעמ' 71-63 נדפס שוב, כבמהדורה הראשונה, המאמר "גידול דבורים" מאת הביל"ויי הנודע מנשה מאירוביץ, ידידו של פינס.

ספר נדיר, למיטב ידיעתנו לא נראה במכירות פומביות!
71 עמ'. מעטפת ורודה (מלבד הכריכה הקשה).
מצב: טוב. כתמי זמן.