מגילת סתרים - חיבור פולמוסי נגד משה מונטיפיורי, מאת אפרים דיינארד - נדפס ב-50 עותקים בלבד, במהדורה מפוארת על נייר ...

מגילת סתרים - חיבור פולמוסי נגד משה מונטיפיורי, מאת אפרים דיינארד - נדפס ב-50 עותקים בלבד, במהדורה מפוארת על נייר מוזהב - ניו יורק, 1928
ספר יקר המציאות. נראה רק פעם אחת במכירה פומבית ונמכר ב-21,000$!
מגילת סתרים. מאת אפרים דיינארד. ניו יורק, 1928. מהדורה יחידה. נדפס ב-50 עותקים בלבד, בפורמט גדול ומפואר, על נייר מוזהב.
המחבר מספר: "הכינותיו לדפוס רק חמישים אכסמפלרים בתור כתב יד, רק בעד אוצרות ספרים לזיכרון, לא בעד המון העם...". הספר נדיר ביותר. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.

בספר זה "יספר לדור פעולת האיש ר' משה מונטיפיורי, הטובות גם הרעות, ואת אשר עשו אותו לאליל הפתאים האומללים הרואים מרחוק אור עץ רקוב ויחשבוהו לאור שבעת הימים...". המחבר מביע ביקורת חריפה על "פולחן מונטיפיורי", כלומר ההערצה שרחש עם ישראל כולו לשר ר' משה מונטיפיורי.
בגלל סגנונו המשמיץ של דיינארד והמוניטין הירוד שלו בספריו האחרים, לא נכנסו אתו לדיון על ספר פולמוסי זה, ועל כן הוא נותר נטול השפעה, אף אם היה יסוד מציאותי כלשהו לטענותיו, שאותן גיבה במסמכים ובעדויות.
בשער הספר מובטח כי "בסופו מפות העתקה פוטוגרפית ממחאות בכתב יד החותמים בירושלים" (נגד מעשיו של מונטיפיורי בפרשת בתי טורא), אולם בעותק שלפנינו דפים אלו אינם קיימים. אף בעותק שבספרייה הלאומית הם הושלמו בצילום. כנראה שדיינארד לא הקפיד לכלול דפים אלו בכל 50 העותקים שהדפיס (ידוע כי נהג להדפיס את ספריו עם שינויים בין עותק אחד למשנהו).

בספר מספר מאמרים. המאמר הפותח נקרא "האלילות בישראל", והוא סוקר את התחדשות תופעת האלילות בדמותה של תורת הקבלה והחסידות (עפרא לפומיה). המחבר מגדף מספר אדמו"רים ורבנים חשובים ומכנם "אלילים", וכן מזלזל בגבירים שפעלו למען עם ישראל. "אך מונטיפיורי עלה על כולם, הוא היה ונשאר אבי כל האלילים...".
לבסוף הוא ממתן את הרושם הנורא שעושים דברי הנבלה שכתב, ומעיר: "אל יחשוב הקורא התמים כי כל חפצי בספרי זה הוא לנבל את שם מונטיפיורי. חלילה לי, אחרי אשר בתור איש פרטי אין לי ולא לאיש אחר כל סיבה לעשות זאת. מונטיפיורי בתור יהודי היה לא טוב ולא רע מאנשים פרטים אחרים מבני ארצו, ובמידה ידועה היה טוב מאחרים בני גילו, אשר מעולם לא עלה גורל בני עמם על לבם ולא חפצו לעשות דבר לטובתו. ומונטיפיורי, למצער, חשב לעשות טוב, אף כי לא הצליח...". אלא, הוא מבהיר, "כל חפצי הוא רק להסיר מעליו את מעיל האלילות, אשר הלבישוהו איזה סופרים חנפים, אשר קיבלו ממנו נדבה לירה סטרלינג אחת".
ושוב הוא מבהיר: "לא את מונטיפיורי הבאתי במשפט, רק את הכהנים המשתחווים לאלילים, אשר הביאו 'עבודה זרה' לכל בתי בני ישראל ברוסיה, גליציה ורומניה, ויאמרו להם אלה אלוהיך ישראל".

לאורך הדפים הבאים מתאר דיינארד מקרים מסוימים שכביכול מלמדים על גנותו או חוסר הצלחתו של מונטיפיורי. כמובן, בחלקם לא היו ולא נבראו, ובחלקם - הניתוח שמציג דיינארד אינו קשור כלל למציאות המקורית.
הוא מודע לכך שדבריו עלולים לעורר כנגדו את רבבות עמך ישראל, ולכן הוא מנסה לרככם ככל האפשר: "ידעתי אז, והנני יודע גם עתה, כי בדבריי אלה על אודות מונטיפיורי הנני נותן עוד הפעם חרב עץ ביד עם לא בינות לדקרני. אבל בי נשבעתי, כי כאז כן עתה לא הייתה מטרתי לנבל את האיש מונטפיורי".

עם הכאב והרחמים שמתעוררים בקריאת חיבור מופרך שכזה, ומתוך החושך שבו חי המחבר, מתברר האור הגדול. כמובן, טענות ההבל שהוא מציג - אין בהן ממש. אך ישנו חלק נכון ואמיתי בספר, והוא תיאורו המדויק של דיינארד את ההערצה הלאומית - מקיר לקיר - לאישיותו הדגולה של מונטיפיורי. אכן, עם ישראל ידע להוקיר את מעשיו הברוכים של "השר הצדיק", כפי שכינוהו רבני ירושלים, וכולם ידעו שהוא התומך הראשי ביישוב היהודי בארץ, ושמפעלים רבים נזקפים לזכותו.

12 דף. בכל עמוד שתי עמודות ממוספרות.
מצב טוב. מעט בלאי בשולי הדפים.