פריטים נדירים ומיוחדים
יום רביעי, 5.4.17 (הזמן המקומי שלך)
ישראל

המכירה הסתיימה

פריט 129:

סוכת שלום - ספר קבלה ותיקונים מאת האדמו"ר רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ - ירושלים, תרמ"ג - הספר הראשון שנדפס בדפוס ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $300
מחיר פתיחה:
$ 300
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

סוכת שלום - ספר קבלה ותיקונים מאת האדמו"ר רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ - ירושלים, תרמ"ג - הספר הראשון שנדפס בדפוס הירשנזון - כולל "איגרת הקודש", על ארץ ישראל כמרכז תורני ליהודי העולם - כולל דף נדיר שאינו ידוע ביבליוגרפית
סוכת שלום - חיבור קבלי מאת הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבנו אליהו גוטמאכר זיע"א (תקנ"ו-תרל"ה), נשיא ארץ ישראל, ראש וראשון לחובבי ציון מעוררי שחר הגאולה הפועלים למען תחיית עם ישראל בארצו, ונשיא ישיבת "סוכת שלום-שנות אליהו", אשר נודע בכוח קדושתו ובגודל מופתיו.
הספר כולל תיקונים, תפילות וחידושים באופנים של פנימיות התורה.
בסוף הספר נדפסה "איגרת הקודש" מאת המחבר, ובה הוא מציע את תכניתו המופלאה בדבר יישוב ארץ ישראל והפיכתה למרכז רוחני לכל יהודי הגולה - יסוד שיטתו הרוחנית.
ספר מיוחד מאוד וחשוב ביותר. מהדורה ראשונה. ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 429.
שני שערים.
זהו הספר הראשון שנדפס בדפוסו המפורסם והחשוב של רבי יצחק הירשנזון זצ"ל. ספר ביכורים זה מגלה את דרכה הרוחנית והציבורית של משפחת הירשנזון כולה.
בעותק שלפנינו נדפס לאחר דף השער דף נוסף שאינו קיים ברוב ככל העותקים: דף הקדשה (מודפס) מאת רבי חיים הירשנזון. בראשו: "מנחת זיכרון". וכך נכתב: "לכבוד [מקום ריק להשלמה בכתב יד] אחי ורעי... אתכבד להגיש לפני הוד יקרת כ"ת מנחה חדשה ספר קדוש מכתבי יד הרב... אליהו גוטטמאכער... עם הערותיי אשר העיר והאיר לי ד' ית' על ידו חלקי בתורה"ק... חכו ממתקים וכולו מחמדים. אקווה אשר ישתוקק כל איש לשתות בצמא מימי התורה היוצאים מפי אדמו"ר הקדוש... ויגמלני כל נדיב לב כצדקו להחזיק ישיבתי בקודש על התורה ועבודה... חיים הירשענזאהן".

מכיוון שעד היום לא נכתב מאמר הערכה מקיף על הספר, ראינו לנכון להרחיב מעט על תוכנו ומשמעותו של החיבור הקדוש שלפנינו, שנולד מתוך הקשר הרוחני העמוק בין רבני משפחת הירשנזון למורם ורבם, הגאון הקדוש מגריידיץ.

רקע היסטורי - הגאון הקדוש רבי אליהו גוטמאכר ומשפחת הירשנזון
בסוף שנת תרט"ז יצא הגאון רבי יעקב מרדכי הירשנזון לגייס כספים בחו"ל בשביל הכולל שהקים בצפת.
תוך כדי מסעו הגיע אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר בגריידיץ שבגרמניה, שנודע כצדיק ואדמו"ר (תופעה יחידה מסוגה בגרמניה), ושהיה שותפו של הגאון רבי צבי הירש קלישר בפעילות למען יישוב ארץ ישראל. יחדיו הקימו את "חברת יישוב ארץ ישראל". רי"מ הירשנזון התרשם עמוקות מגדלותו וקדושתו של הצדיק מגריידיץ, "אשר שקולה נפשו נגד אלפי נפשות בני ישראל, הן בתורה, הן בחסידות, הן בחכמת הקבלה, ואיש מופת הוא", כלשונו של הרב קלישר. נפשו של הרב הירשנזון דבקה ברבי אליהו, ומעתה והלאה היה חסידו ותלמידו של הגאון הקדוש.
כעבור שלוש שנים (בשנת תרי"ט) השניים נפגשו שוב, על מנת לדון על דרך יישום הרעיונות שהעלו בפגישתם הראשונה בדבר שיפור מצב החינוך והתורה בארץ ישראל. המפגש ביניהם היה פורה מאוד, והתברר כי השקפותיהם דומות ביחס לבעיות החינוך בארץ ולהקמת מוסד תורני חדש מסוגו: רבי אליהו ביקש לעשות את ארץ ישראל "מקום ועד לחכמים גדולים וגאוני עולם שגם יתעלו מאוד בחכמות אנושיות בדרך הקודש כמו אבותינו קדושי עליון". רי"מ הסכים לתכנית זו. הוא עצמו הגה במשך שנים רעיון דומה: יסוד בית מדרש מרכזי לתורה בירושלים, שמורי הוראה ורבנים בכל תפוצות ישראל יצטרכו לקבל בו סמיכה.
לשם כך החליטו שני הגאונים להקים ישיבה חדשה בארץ ישראל. רבי יעקב מרדכי יצא למסע גיוס כספים בקרב קהילות גרמניה, כשהוא מצויד באיגרת הקודש שהעניק לו האדמו"ר על מנת לייעל את גיוס הכספים (להלן נתייחס בהרחבה לאיגרת זו, שנדפסה בספר שלפנינו).
הישיבה החדשה הוקמה בתחילה בצפת, והייתה מחולקת לשתי חברות, לכל פלג שם נפרד: "מאור יעקב" ו"סוכת שלום". בשנת תרכ"ה עברה הישיבה לירושלים, בהמלצת רבי אליהו. בשנת תר"ל הוסב שם הישיבה ל"שנות אליהו", על שמו של רבי אליהו. ראש הישיבה היה רבי יעקב מרדכי. אחרי פטירת רבי אליהו המשיך רבי יעקב מרדכי לשאת בעול הישיבה ולדאוג לאחזקתה יחד עם שני בניו, תוך שהוא חוזר ומדגיש את הקשר של רבי אליהו אל הישיבה.
משפחת הירשנזון שמרה אמונים לזכרו של רבי אליהו, ובבית הדפוס שהקימה בירושלים בשנת תרמ"ג הדפיסה כמה וכמה חיבורים מפרי עטו. הספר הראשון שהדפיסה המשפחה היה חיבורו של רבי אליהו בשם "סוכת שלום", שהיה עד אז בכתב יד, העוסק בענייני קבלה ותיקוני נשמות הנוגעים לבתי המדרש "סוכת שלום". בספר נדפסה לראשונה "איגרת הקודש" הנזכרת.

עטרת זקנים - חיבורו הראשון של רבי חיים הירשנזון
את חיבורו "סוכת שלום" חיבר רבי אליהו בשנת תרי"ד. לפי דברי המחבר בשער הספר, החיבור "מעורר... הלבבות ומודיע את אשר יעשה אדם וחי בהם אף לאחר מותו תיקונים לנשמה... ואת אשר יעשו הבנים לטובת נשמת אבותיהם...".
בהקדמתו לספר מבאר המחבר את הסיבות שעוררוהו לחברו, ואת גודל חשקו להדפיסו - יותר מאת שאר ספריו. בפרקי הספר מבאר רבי אליהו שהחי מזכה למת חלק במצווה שמקיים, כמו יששכר וזבולון, ולשם כך צריך לומר קודם הלימוד ולאחר הלימוד תפילה מיוחדת. רבי אליהו מביא את התפילה החדשה שתיקן, ומבארה בהרחבה. הספר מיוסד על דברי קבלה.
על חיבור זה נוספו פירוש והערות בשם "עטרת זקנים", מאת בנו של הרי"מ הירשנזון, רבי חיים הירשנזון. הוא נודע כאחד מבחירי הגאונים הצעירים בירושלים. לימים כיהן כרב בארה"ב (בעיר הובוקן שבניו ג'רזי).
מבחינה מסוימת, "עטרת זקנים" הוא חיבור חשוב כשלעצמו (וזהו החיבור הראשון שנדפס מתורתו של הרח"ה), וכפי שהוא עצמו כתב לימים בשו"ת "מלכי בקודש": "בשנת תרמ"ג הדפסתי ספרי 'עטרת זקנים' שהוא הערות וציונים לספר 'סוכת שלום' להגאון ר' אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצ"ל, ולבד הערות הדפסתי בו אחד ועשרים מאמרים מיוחדים על עניינים דרושים וקבלה".
גם הערותיו של רח"ה ב"עטרת זקנים" על דברי רבו האדמו"ר הן ארוכות וחשובות מאוד, וחלקן יכולות להיחשב כמאמרים מקוריים וחשובים בפני עצמם. הוא נותן טעם לאריכות שנקט: "צריכין להכיר טובה להמחבר שכל תורתו ממנו, כי הוא הגורם לו לעשות חיל בתורה, וחלקו בה ממנו נאצל מהרוח אשר עליו, ועל כן ראוי לכתוב בהערותיו כל אשר יחודש לו על ידו... ועל כן לא אמנע גם אנכי הדל מלכתוב את כל החידושים אשר זיכני ה' לחדש בתורתו על ידי ספרו של רבנו" (דף כא).
בהקדמה "מדבר קדמות" מתאר רח"ה את הרקע לעריכת החיבור ולהדפסתו. בין היתר מציין: "מסירת נפש כמעט הייתה לי על הבאת הדברים לבית הדפוס אשר עמלתי בו יותר מחצי שנה, ולא היה לי שום מבוא מאין יבוא עזרי על כל הוצאות הדפוס, רק שמתי בה' מבטחי...".
בעמודים האחרונים בספר הדפיס רח"ה שיר אהבה וגעגועים לקב"ה שחיבר. הכותרת: "מזמור לתודה על חידושי תורה ותעודה". סימנו של השיר: חיים בן א"א יעקב מרדכי חזק חזק.

ספר לכבוד חברת "סוכת שלום"
בחתימת החיבור (עמ' 594) כתב רבי אליהו: "וייקרא 'סוכת שלום', כשם החברה הקדושה, שהיא סוכת שלום בעוה"ז, וסוכה להולכים בשלום לעוה"ב...". ואכן כל החיבור עוסק בתיקונים הרוחניים שנעשו בחברה זו.
בחיבור שלפנינו מוזכרת בפירוש בכמה מקומות אותה חברת "סוכת שלום" שיסד רבי אליהו בעירו גריידיץ. למעשה חברה זו עומדת בבסיסו של החיבור. כך אנו מוצאים בפתיחה ל"מכתב ידידות" הארוך שכתב רבי מאיר שלום מבריינסק, ונדפס בפתח הספר: "הערכתי מכתבי זה לכבודו, ויהיה כמה הקדמה להמחברת, אשר נוסדה לכבוד החברה סוכת שלום, אשר יסודה בת"ת דרבים".
נספר אפוא בקצרה על חברת "סוכת שלום", אשר התחלתה בגריידיץ והמשכה בירושלים עיה"ק.
בגריידיץ עמד רבי אליהו בראש חברת משניות "סוכת שלום". בשנת תרכ"א הקים על שמה חברה דומה בארץ ישראל, בעזרתו של רי"מ הירשנזון. חברת "סוכת שלום" (ועמה חברת "מאור יעקב") נוסדו בתחילה בצפת בשנת תרכ"א, ובשנת תרכ"ה הועברו לירושלים. התקנות לחברות נכתבו ע"י רבי אליהו, ונדפסו בשנת תרל"ד.
לצד רצונו להפוך את ארץ ישראל למרכז תורני, היו לרבי אליהו גם שיקולים קבליים בהקימו את בית המדרש "סוכת שלום". בהקדמתו לחיבורו מספק רבי אליהו תיאור מרומם מלא ברמזים מסתוריים על המתרחש בעולם הנשמות, ובתוך כך מזכיר את "חברת סוכת שלום דקהילתנו", אשר כהמשך לה הוקמה החברה בירושלים.
המדפיס, רבי יצחק הירשנזון, העיר וכתב על כך: "אדוננו גאון עוזנו אדמו"ר צי"ע המחבר מהר"א גוטמאכער זצ"ל... ויטע... שתי חברות... סוכת שלום ומאור יעקב בישיבת שנות אליהו בעיה"ק ירושלים... אשרי מי שבא בסוד החברות הקדושות לתת לו מהלכים ואשרי העומד בסוד קדושים... ועתה יעלה נא ברכות מרבבות החיים והמתים אל נשמת האדמו"ר הגאון המחבר...". בדברים אלו הוא רומז לתיקוני הנשמות שבהם דן המחבר בספרו. כך למשל בדף קד, תחת הכותרת "פירוש התפילה", כתב רבי אליהו: "רואה אני ליושר באשר כפי ההקדמה באתי לבאר הנצרך לגמילת חסד שנעשה עם הנשמות הקדושות בחברה סוכת שלום יצ"ו, שיהיה גם בזה ידיעות לכמה עניינים הנצרכים להחיים...". תפילה מיוחדת זו מבוססת על דברי הזוהר הקדוש. רח"ה מציין: "רבנו זצ"ל בעודו בחיים שלח תפילה זו להגאון א"מ נ"י להדפיסה עבור ישיבת שנות אליהו מחה"ק סוכת שלום ומאור יעקב אשר יסוד פעה"ק ירושלים" (עמ' 260).
בהקשר לכך מביא רח"ה (בעמ' 119) תפילה נוספת. "הגאון אבי מורי נ"י חיבר תפילה מיוחדת להתפלל אדם קודם לימודו בעד מחזיקיו ותומכי ידיו בלימודו באה"ק תובב"א, ואומרים אותה לפרקים גם בישיבת סוכת שלום ומאור יעקב... כתבתיה בגוף הספר... ואכתוב פה קצת הערות עליה...".
בעמ' 10 נדפס איור מרשים המציג את "תבנית הבית שנות אליהו וביהמ"ד לחברת סוכת שלום ומאור יעקב".
הישיבה התקיימה במשך עשרות שנים (עד שנת תרמ"ט), והיו בה מספר חידושים, המתוארים ב"איגרת הקודש". בין היתר נקבע כי ביד ראש הישיבה "לקצוב פרס לכל אחד מהתלמידים כערכו". התלמידים יעסקו ב"חכמות אנושיות", כדרכם של גאוני התורה בגרמניה (ראו להלן בהרחבה), ונעשו אף חידושים בשיטת הלימוד. בישיבה זו הוקדשה תשומת לב מיוחדת ללימוד הקבלה.

איגרת הקודש
בסוף הספר (דף קצח) נדפסה "איגרת הקודש" - איגרת מופלאה בתוכנה ובסגנונה מאת רבי אליהו, על המצב הרוחני של עם ישראל, אשר "אור התורה הולך וכבה יום יום", והדרכים לתיקונו. על האיגרת חתם גם רבי יעקב עטלינגר. תוכן האיגרת: ""לבקש עצות להרים קרן התורה וקרן ישראל וקרן ארצנו הקדושה".
איגרת זו כמעט שאינה ידועה כיום, למרות חשיבותה הרבה. רבי אליהו נתנה לרי"מ הירשנזון בעת מסעו בחו"ל. "בעת עברו בעיר אלטונא חתם עליו גם רבי יעקב עטלינגר". המחבר פונה אל רבני הדור, וכן אל השר משה מונטיפיורי והברונים לבית רוטשילד, ומציע את התיקון, שתלוי כולו בחיזוק התורה בארץ ישראל, שהיא מרכז חייו של העם: "...כל מי שיראת ה' נוגע בלבו, לעשות תכלית אמיתי לנשמתו שיהיה חייו גם שם במילואה, יעשה זאת בארץ ישראל בערי קדשנו... ולהקרא הבהמ"ד על שמו, ולהחזיק מברכתו אשר ברכו ה' מספר תלמידי חכמים... בשקידה נפלאה... או יעמיד מאשר חננהו ה' ב"ה סך קצוב להחזיק על שמו ת"ח אחד או יותר...". עד אשר "יהיה שם מקום ועד לחכמים גדולים וגאוני עולם, וגם יתעלו מאוד בחכמות אנושיות בדרך הקודש כמו אבותינו קדושי עליונין, אשר כל חכמת חכמינו בדור הזה אפילו החכמים הגדולים בידיעות אנושיות, המה כאין נגדם וכבלי מדע למולם... צאו וראו ברבנו סעדיה גאון והרמב"ם והרמב"ן והראב"ד ואלפים ורבבות... אשר ידעו כל חכמות האנושי וזכו לכל שלמות האפשרי מאור התורה אשר היה זרוח על ראשם להאיר להם...".
"וימים ידברו אשר בהמשך הזמן יוכל להיות אשר כל אב ואם אשר ירצו למלא ידי בניהם בתורה ויראת ה' טהורה וחכמות אנושיות... ישלחהו לארץ הקדושה, הלא כעת אין טרחא כ"כ, בשבוע אחת וחצי יכולים לבוא שמה ויהיה שם... סייעתא דשמיא ללימוד תורה...". ומסכם רבי אליהו: "אי אפשר כעת לבחור מקום אחר לתורה, רק במקום אשר בחר בו ה' ב"ה, שמה עיני כל ישראל נשואות... שמה נפשות כל ישראל שואף זורח להיות להם זכר עולם בארצות החיים... שם התורה מחזרת על אכסניה שלה...".
רבי אליהו יודע ש"יהיו מלעיגים עלינו ועל דברינו... וקרוב לוודאי אשר בכל העלים הנדפסים יפערו [פריצי הדור] פיהם לבלי חוק נגדנו", אולם הוא לא נרתע מכך ועומד בתוקף על כך שזהו התיקון הרוחני הנדרש כעת, בדור "אשר לא היה מבוא כזה עוד - לתכלית האמיתי - כל ימי הגלות, ובא עת לחננה כי רצו עבדיך את אבניה...". לאחר האיגרת מכתב חשוב מאת רי"מ הירשנזון, המוסיף ומבאר את דברי שני הגאונים.

ההסכמות לספר
רבי חיים הירשנזון מספר בהערה בפתח הספר שיש בידו הסכמות מגאוני הדור, ובהם רבי אברהם פלאג'י, רבי ראובן הלוי מדינאבורג, רבי יצחק יעקב ריינס ועוד. "ורק המכתב מגיסי הגאון מוהר"ר מאיר שלום הכהן הגאב"ד דק"ק בריינסק, מיוחד בשבח ספר סוכת שלום, ומפני שהוא בדברי תורה ובתואר הקדמה, על כן הנני מדפיסה פה".
דוד מנחם דיינארד, מוכר ספרים ירושלמי, פרסם בשנת תרמ"ו בעיתונות שני מכתבי הסכמה על הספר ועל עורכו רח"ה. המכתבים, אשר גדושים בדברי הערכה ושבח, נכתבו על ידי שניים מרבני הונגריה בקיץ תרמ"ד, "ונתאחרו לבוא עד כלות ההדפסה". ההסכמה הראשונה היא מרבי בנימין זלמן סג"ל שפיצר (חתנו של ה"חת"ם סופר"), הכותב: "ראיתי כן תמהתי על בקיאות הרב מו"ה חיים הירשענזאהן הנפלא ועל דרכו ישרה בקודש, ואמרתי ברוך שככה לנו בעיר קדשנו...". ומסיים דיינארד: "הספר הזה כבר סמכוהו רבנן כל גדולי רוסיא ואונגרן וחכמי הספרדים ונתקבל בכל תפוצות ישראל".

הספר הראשון בדפוס הירשנזון
בשער הספר נכתב כי הוא נדפס "בדפוס המשובח של הר"י [=רבי יצחק] הירשענזאהן". את מכונת הדפוס קנו בני משפחת הירשנזון מאת המדפיס ר' ניסן ב"ק.
ר' ניסן מכר את הדפוס לרי"מ הירשנזון ובנו רבי יצחק (שטר המכר מובא אצל גרייבסקי, בשעריך ירושלים. בין היתר נכתב בו: "מכרתי להרב ר' יעקב מרדכי ובנו הר"ר יצחק את מכבש הדפוס החדש שהגיע אלי בירושה מאת מר אביו הרב מוה"ר ישראל ב"ק ז"ל, עם הכלים הדרושים לעבודתה". כך שלמעשה, דפוס זה הוא המשך דפוסו של ישראל ב"ק.
מנהל הדפוס היה רבי יצחק הירשנזון. הוא נולד בשנת תר"ט (1849). בילדותו למד בחדרים ובישיבה לקטנים בצפת, ואחר כך יצא ללמוד בישיבות הגדולות בחו"ל. הוסמך לרבנות והגיע לידיעה רבה אף בחכמת הקבלה. התיישב ליד אביו בירושלים ועזר בניהול ישיבת "סוכת שלום".
בני משפחת הירשנזון היו נתינים גרמניים, ועובדה זו אפשרה להם לקבל מן הקונסוליה הגרמנית סיוע להשגת רישיון להקים בית דפוס בירושלים. מנהל הדפוס היה רבי יצחק, שלמד בברלין את מלאכת החריטה ויציקת הדפוס. בדפוס זה נדפס גם העיתון "הצבי", העיתון היומי הראשון (!) בארץ ישראל. שמו של העיתון נלקח משמו של בעל הרישיון להוצאת העיתון - הירשנזון (הירש=צבי).
הספר הראשון שנדפס בדפוס הירשנזון הוא הספר שלפנינו, "סוכת שלום". בית הדפוס פעל בחצר המשפחה, ברחוב חברון בעיר העתיקה. בית הדפוס פעל עד שנת תרנ"ו, ונדפסו בו בעיקר ספרים שחיברו בני המשפחה, וכן הקובץ התורני "המסדרונה", ועשרות ספרים חשובים נוספים.
ראו עוד: אריה מורגשנטרן: משפחת הירשנזון ובשורת ההשכלה והמודרנה בירושלים, קתדרה 108, תמוז תשס"ג, עמ' 105-130. י"א וייס, בשעריך ירושלם - זיכרונות ורשומות, ירושלים תש"ט, עמ' 123-122.

[57]; 408 עמ'. 22 ס"מ (גודל שונה מרוב העותקים הידועים).
מצב: טוב מאוד. כריכה חדשה.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא