מכתב מיוחד בשלושה חלקים: בכתב יד קודשו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה, בכתב יד קודשו של חתנו האדמו"ר מתולדות אהרן ...

מכתב מיוחד בשלושה חלקים: בכתב יד קודשו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה, בכתב יד קודשו של חתנו האדמו"ר מתולדות אהרן ובכתב יד המשב"ק - אל אחד מבני החבורה הקדושה - תוכן חשוב ונשגב
מכתב מיוחד בשלושה חלקים שנשלח אל אחד מהחסידים בחבורה הקדושה שהייתה סביב האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה: מכתב בכתב יד קודשו של האדמו"ר, מכתב ארוך בכתב יד קודשו של חתנו, האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, ומכתב מהמשמש בקודש של רבי אהרן.
תוכן חשוב ונשגב! נדיר ביותר!

החלק הראשון: מכתב בכתב יד קודשו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל
המכתב נשלח אל אחד החסידים החשובים, "ידידי אהובי הרב החסיד והנחמד וכו' מ"ה מרדכי דוד נ"י". ט"ז תמוז, ללא ציון שנה.
בתחילת המכתב משיב האדמו"ר תשובה לשאלת הנמען בעניין מעות קופת רבי מאיר בעל הנס ולשון נדר, בשם חותנו הגדול, רבי אהרן ראטה: "אמר לי כ"ק חותני שליט"א להשיב שאם בשעת הפרשת המעות אומר בפירוש שמפריש בעבור לשם רמבה"נ לשלחו לכ"ק חותני שליט"א אז מותר וחשיב יותר מהצד ב' שאינו יודע ליד מי מגיע המעות. אמנם אם מפריש סתם צריך ליתנו להכולל".
השאלה ההלכתית עוסקת בתרומה לכולל פולין על שם רבי מאיר בעל הנס. כולל זה נוסד בפולין לפני מלחמת העולם השנייה, על ידי גדולי האדמו"רים והרבנים. כנשיאי הכולל שימשו הגאון רבי שלמה זלמן ליפשיץ מוורשה, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, הגאון רבי דוב בער מייזלס מוורשה, הגאון רבי מאיר אויערבאך, הגאון רבי חיים אלעזר וואקס מקאליש ועוד גדולי ישראל. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקם הכולל מחדש בירושלים, בסמוך לכיכר השבת.

בהמשך המכתב דברי חסידות מעניינים בשם חותנו הגדול: "אבוא באיזה דיבורים אשר שמעתי מכ"ק מ"ר חותני שליט"א בשבוע העברה ביום ג' שהיינו אצל כותל המערבי (וגם את מע"כ הזכרתי לכ"ק חותני שליט"א שם) כשבאנו על הדרך מה שנפל בדעתו בעת אמירת תהילים קיטל פ"ה...".

לכל אורך המכתב דברי חיזוק בעניין הייסורים הבאים על עם ישראל, על פי פירוש הפסוק "אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך".
בסיום המכתב דברי חיזוק בעניין יגיעת האדם ויראתו על החומר: "והננו בידו כחומר ביד היוצר ולא יהיה לנו שום רצון רק לעשות רצון בוראנו ולא יהיה שום נפ"מ מה שהבורא ב"ה יעשה עמנו ובאמת הכל רק טובות...".
בסוף המכתב חתימת האדמו"ר: "ממני ידידו הק' אברהם יצחק קאהן בן שיינדל ברכה".
המכתב מתפרס על 2.5 עמ', שבסופם הוסיף האדמו"ר רבי אהרן ראטה דברים נדירים.

החלק השני: מכתב בכתב יד קודשו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה
"גם אני הקטן פורס שלומו הטוב יאמין לי אהובי כנפשי שאתם בקשרים בפנימיות לבבי, רק בעוונותיי זה... שנתחדש לי מיחוש חדש וייסורים רבים בה וגם הרופאים אינם יודעים סיבת... ישועתי ורפואתי תלוי רק ביד ה'... וקשה עליי הכתיבה... וזה המשל הוא מ'אוהל יעקב' והוא באריכות... ויש לי קונטרס גדול שלי כתבים ושיחות מה שרושמים התלמידים ועכשיו עוסקים בסידורו... מי יודע מה ילד יום אין לנו להישען רק על אבינו שבשמים. ידידו ואוהבו הנאמן הק' אהרן רוטה".
כתוב בעיפרון בכתב ידו של רבי אהרן ראטה.

החלק השלישי: מכתב מאת המשמש בקודש אצל האדמו"ר רבי אהרן ראטה
בעמוד הרביעי נוסף מכתב מאת המשמש בקודש של האדמו"ר רבי אהרן ראטה: "הנה כ"ק מרן שליט"א עכשיו בכפר הסמוך לירושלים עה"ק ואני משמש עכשיו בקודש ע"כ גם אני אכתוב לו איזה שורות. במכתב דברי ברכות ושלומים עם חידוש בעניין עניית אמן יהש"ר בכל כוחו בשם האדמו"ר".
חתימת ידו: "כ"ד חבירו ישראל בן זליטא".

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה (תרנ"ד-תש"ז) נולד בהונגריה, למד במונקאטש והקים בתרפ"א את חבורת "יראי ה'" (ששמה שונה מאוחר יותר לחבורת "שומרי אמונים") בסאטמר. בתרפ"ה עלה לארץ ישראל, לאחר שנים מספר חזר שוב לסאטמר, ובשנת ת"ש שב ארצה סופית. עובד ה' במסירות נפש. דרכו הייתה אמונה תמימה בה' וקבלת הייסורים כמבחן של אמונה. מורה דרך לחבורתו ולרבים בעבודת ה'.

האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן (תרע"ד-תשנ"ז) נולד בצפת. בילדותו היגר עם אביו לטרנסילבניה, שם דבק ברבי אהרן, והיה לתלמידו המובהק ולימים גם לחתנו. יחד עם חותנו עלה ארצה, ומשנת תש"ז היה ליורשו העיקרי. נודע בגאונותו בתורה ובקדושתו המופלאה.

דף מקופל, כתוב על 4 עמ'. גודל כל עמ' 20X12 ס"מ.
מצב: טוב. שיקום אמנותי לפגם שנוצר במרכז הדף מחמת הקיפול. כתמים.