|
פריט 13:
יגאל תומרקין - נ. 1933
|
|
|
הערכה:
$
3,000 - $4,000
עמלת בית המכירות:
20%
מע"מ: על העמלה בלבד
|
מחווה לדירר, 1970
פלדת אלחלד, גובה: 38 ס"מ, חתום ומתוארך בבסיס.
אודות האמן:
פסל וצייר, תיאורטיקן, ומעצב תפאורות. נולד בדרזדן, גרמניה, 1933. עלה לישראל 1935. יגאל תומרקין שהה בשנות החמישים בברלין המזרחית, באמסטרדם ופאריס. שם הושפעה מעבודת מתכת של חוליו גונסלס עם שובו ארצה בשנת 1961 היה למאיץ חשוב ביותר הליך ההינתקות מן המונופול הכריזמטי של המופשט הלירי באמנות הישראלית. השתתף וייצג את ישראל בביאנלה של ונציה, 1964, ושל סאו פאולו, 1967. תומרקין יצר אז אסמבלז'ים של עצמים מן המציאות, בדרך כלל בהקשרים אקספרסיוניסטיים אלימים למדי, ובתוספת הנחות צבע "לא ליריות". השפעת האפשרות הזאת "לעשות אחרת" הייתה גדולה על אמנים ישראליים צעירים ממנו. השערוריות שעוררו יצירותיו, כגון המכנסיים הישנים שהדביק באחד מציוריו, הגדילו את הכריזמה שלו כאמן. בפסליו החל מאמצע שנות השבעים (הוצג ב-1978 במוזיאון ישראל) הגדיר יגאל תומרקין תחום יצירה המשקף את הסתירה הפנימית של האדם הישראלי: שייכותו לתרבות המערבית מזה ושאיפת האינטגרציה למקום שבו הוא חי מזה. יצירתו הפיסולית מבקשת ליצור סביבה השואפת לסמליות והמבוססת על צירוף של "חומרים מן החיים" - אדמה, אבני לקט, נאדות מים בדווים, סרטי בד צבעוניים מן הסוג שיהודים ומוסלמים במזרח קושרים לעצים קדושים - עם צורות וחומרים הקשורים לתעשייה המודרנית, כגון מתכת, זכוכית, צורות הנדסיות. יצירה זו מקדמת בייחוד מסר אחד: חשיבות האינטגרציה למכלול פוליטי, תרבותי, אקולוגי, כתנאי להישרדות. לימודים 1954 לימודים עם רודי להמן, עין הוד 1955 לימודים עם ברטולט ברכט, ברלינר אנסמבל, ברלין 1955-57 היה עוזר של קרל וון אפן
