פולמוס ההשכלה. שלושה 'מכתבים' נדירים והיסטוריים מאת נפתלי הירץ וויזל. ברלין, תקמ"ד-תקמ"ה [1784-5]. פורמט כיס!

פולמוס ההשכלה. שלושה 'מכתבים' נדירים והיסטוריים מאת נפתלי הירץ וויזל. ברלין, תקמ"ד-תקמ"ה [1784-5]. פורמט כיס!

כרך הכולל שלושה 'מכתבים' מאת נפתלי הירץ וויזל – מענה לטענות כנגד ה'מכתב' הראשון – דברי שלום ואמת. לפנינו מכתבים ב-ג-ד. פורמט כיס!

רקע לפולמוס: בראשית שנת תקמ"ב חתם קיסר גרמניה יוסף השני על 'אגרת הסובלנות', שמטרתה להביא לנורמליזציה של היהודים, ובמסגרתה בוטלו גזירות רבות שנחקקו בעבר כנגד היהודים. רבים מהיהודים (כולל ראש תנועת ההשכלה מנדלסון) קיבלו זאת בחשש, וחלקם אף ראו זאת בעין רעה, כמגמה לבולל את הציבור היהודי ואף לנצרו. אולם נפתלי הירץ וייזל ראה זאת בעין יפה, ופרסם 'מכתב' המכונה 'דברי שלום ואמת' ובו הוא קורא להחזיר את לימודי הנימוס וההשכלה ללימודים הרגילים. אמנם וויזל לא כתב במפורש כנגד הרבנים, אולם היוצא מדבריו הוא ש"תלמיד חכם שאין בו דעת – הרי הוא כנבלה". הפרסום עורר כצפוי פולמוס נרחב, שבמסגרתו הוחרם הכותב ונשרפו ספריו. בין ראשי המתנגדים היה ה'נודע ביהודה', רבי דוד טעביל מליסא, ועוד.

פולמוס זה נחשב לאחד מראשוני הפולמוסים בין הרבנים השמרנים לבין הרפורמים. יש שרואים בויכוח הזה כ'קו פרשת המים' בין השמרנות להשכלה.

בקהילות איטליה היו שקיבלו את דבריו, אולם גם קראו את דברי המתנגדים, ושלחו אל נפתלי הירץ שיענה על הטענות כנגד שיטתו.  לפנינו שלושת המכתבים שנכתבו כתשובה עבור טענות מתנגדיו.

המכתב השני: מכונה 'רב טוב לבית ישראל'. ברלין, תקמ"ה. מהדורה שניה שנדפסה שלוש שנים בלבד לאחר ההדפסה הראשונה. [1], מא דף.

המכתב השלישי: מכונה 'עין משפט'. ברלין, תקמ"ד. מח דף.

המכתב הרביעי: מכונה 'רחובות'. ברלין, תקמ"ה. עו דף.

שלושת המכתבים כרוכים יחדיו בכריכת עור נאה עם הטבעות מוזהבות. כולל 'סימניה' מקורית. 15 ס"מ.

מצב טוב מאוד. סימני עש קטנים בדפים האחרונים. קרע בדף האחרון, ללא חסרון טקסט. מעט סימני זמן. הכריכה בלויה מעט.