סידור האר"י סלאוויטא חלק שני - עותק של הרה"ק הצדיק מריבניץ! הסידור הקדוש והנורא שהתקבל אצל גדולי תלמידי הבעש"ט ...

סידור האר"י סלאוויטא חלק שני - עותק של הרה"ק הצדיק מריבניץ! הסידור הקדוש והנורא שהתקבל אצל גדולי תלמידי הבעש"ט בהערצה רבה

סידור האר"י 'קול יעקב'. סלאוויטא תקס"ד [1804]

סדור תפילה חלק שני לשבתות ומועדים, והגדה של פסח, עם כוונות והנהגות על פי כתבי האר"י ז"ל בעריכת המקובל הגדול הרה"ק רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממעזריטש.

בשער ספרו של המחבר "שערי גן עדן" נכתב על הסידור הזה "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל [מעזריטש] הובאו לפניו עלים לתרופה... מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...".

סידור קדוש ונורא זה התקבל אצל גדולי תלמידי הבעש"ט בהערצה רבה, ובו קבעו לשפוך שיח לפני קונם על פי כוונות האר"י, וביניהם המגיד מקוז'ניץ , הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל לבושי שרד וערבי נחל 

גדולי תלמידיו העידו בשם הבעש"ט שהסכים עליו בשתי ידיו, ובראותו כתבי המחבר חיבקם ונשקם

 והרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב העיד בהסכמתו לשערי גן עדן 'שהיה מקובל נאמן וכל דבריו נאמרו ברוח הקדש'.

האדמו"ר רבי חיים זנוויל אברהמוביץ – "הרבי מריבניץ" (תרנ"ח-תשנ"ו), נולד בבוטושאן שברומניה ונתייתם מאביו בגיל שנתיים וחצי. גאון עצום וצדיק בעל מופת, שכיהן במסירות נפש כאדמו"ר תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה. כיתום צעיר גדל בבית האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב פרנקל מבוטושאן ונסמך להוראה ע"י רבי יהודה לייב צירלסון, אך במיוחד הפך לבן-בית ותלמיד קרוב של האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. מספרים כי הרבי משטפנשט, שלא היו לו ילדים, כינה אותו "בני היקר" ואמר עליו: "אתה החידוש שלי", והוא מצדו היה אומר על הרבי משטפנשט: "אני בן יחיד שלו". בפטירתו של הרבי משטפנשט אמר לו: "אני משאיר לך שלושה דברים: את רוח הקודש שלי, את הצורה ואת החן שלי". היה גאון ובקי מופלג והעיד על עצמו שכבר בהיותו בגיל 18 ידע את כל הש"ס. כבר בצעירותו נודע בהנהגות החסידות והפרישות שלו: נהג לסגף את עצמו, היה טובל בקרח, צם ימים ארוכים כשהוא עטוף בטלית ותפילין עד הלילה, ועורך "תיקון חצות" בדמעות שליש במשך שעות ארוכות כשהוא לבוש שק.

לאחר מלחמת העולם השניה עזבו רבנים רבים את אזור הכיבוש הרוסי, בשל הקושי לקיים אורח חיים דתי תחת השלטון הקומוניסטי, אך הוא נשאר בעיר ריבניצה (Râbniţa, כיום במולדובה), שם החל לכהן כאדמו"ר במסירות נפש. למרות איסור השלטונות, המשיך לקיים מצוות בגלוי, היה שוחט ועורך בריתות ליהודי האזור, ומוסר שיעורי תורה. בזכותו השתמרו באורח פלא חיים חסידיים מלאים מאחורי מסך הברזל. הפקידים הקומוניסטים הכירו אותו וידעו על מעשיו, אך כיבדו אותו. מספרים כי פעם נעצר על פעילותו, אך שוחרר כשהבטיח לשופט כי אשתו תתרפא אם ישחררו.

לאחר נפילת מסך הברזל, עלה לירושלים ולאחר מכן היגר לארצות הברית, שם צבאו על דלתותיו המונים. היה ידוע כבעל רוח הקודש ואף הוא העיד על עצמו כי ביכולתו לראות "מקצה העולם ועד סופו". נתפרסם מאד כצדיק בעל מופת ופועל ישועות. רבבות באו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו, וראו ישועות ומופתים מופלאים. היה מבטל מחלות של האנשים בברכתו, ורבים מצאו את זיווגם ונפקדו בילדים בזכותו. היה אוהב ישראל מופלג והיה מסוגל לבכות בכי תמרורים לשמע צרותיו של אדם אחר. נהג לומר כי הישועות שהוא פועל הן בזכות שמרגיש את צערו של השני, בוכה ומתפלל עליו. נפטר בגיל מופלג קרוב למאה שנים. קברו שבעיר מונסי הוא מוקד עליה לרגל, ואלפים באים להשתטח על ציונו מדי שנה.