נדיר: המהדורה הראשונה של הסידור המקודש תיקוני שבת לרבי משה מזאלשין - ווארשא תקפ"ז | 1872 עותק חסר מעט

נדיר: המהדורה הראשונה של הסידור המקודש תיקוני שבת לרבי משה מזאלשין - ווארשא תקפ"ז | 1872 עותק חסר מעט
"סידור תיקון שבת... תפילות של כל השנה ויוה"כ קטן ותפילות נוראים ווידוי מיסודי קדמונינו... מס' שבת ע"פ ר"ע ברטנורא בשלימות, שיר השירים עם מצודות, דיני הלכות שבת... ליקוטים יקרים... אספם וקפצם הרב המופלג מהו' משה בהנגיד מהו' גרשון מזאלשין בדפוס של מהו' צבי הירש... מדפוס דפה ווארשא לפרט כ'י' קר'ן או'ר פנ'י מש'ה (תקפ"ו! - למעשה נדפס בתקפ"ז - 1827) לפ"ק, בקשתי מאת כל מעיין בסידור הזה שיעיין מקודם ההקדמה ומלבד זה מבואר בספרים החיוב לקרות הקדמת הספר..." - נוסח השער לחיבור חשוב זה אותו כתב רבי משה מזאלושין (תקמ"ט - תקצ"א) אשר התקבל בחרדת קודש אצל צדיקים ובמיוחד בקהל חסידים ואכן נדפס מאוחר יותר בדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר בנוסח ספרד, במהדורה זו שלפנינו שיצאה לאור ע"י המחבר הודפסו התפילות כמנהג פולין בנוסח אשכנז.

על הספר (אחרי ההקדמה) מופיעה הסכמתו של הגאון רבי עקיבא איגר אשר מפליא וכותב: "ותבט עיני בשורי אמרי יאי ושפירי יוצאים מלב צדיק צדקות אהב [!], לזכות את הרבים ה"ה ידידי ידיד ה' הרב המופלג בתורה ובחסידות ירא וחרד לדבר ה' מרבים... ואם כי ידי מסולקת מתת הסכמה להדפיס ספרים חדשים, אך אמנם החיבור הלז לא בכלל ספרים חדשים הוא...", המחבר מציין שיש תחת ידו עוד הסכמות של רבי אפרים זלמן מרגליות, ה'חמדת שלמה', מהרא"ל צינץ ובעל 'שמן רוקח' - "ומפני הה"נ" [ומפני הוצאות הדפוס נשמטו] ואכן נדפסו בספריו האחרים של המחבר.

כפי שמודגש בשער ע"י המחבר "בקשתי מאת כל מעיין בסידור הזה שיעיין מקודם ההקדמה", ראוי לשים אל לב אל דבריו בהקדמה המופלאה הן על החיבור "והנה אנכי מזהיר לכל מדפיס או מעתיק בעולם (והובא מזה בהסכמות) שחלילה וחלילה לגרוע ולחסר אפילו תיבה אחת מדברי שום ספר שהובא כאן...", בחיבור מזכיר מקורות חסידיים רבים ומציין בהקדמה: " כתבתי זאת כי להיות שיש כאן בהחיבור הזה איזהו עניינים ממחברים שהיו מכת חסידים וכן עניינים ממחברים מכת מתנגדים (כאשר בעו"ה [בעוונותינו הרבים] עכשיו נעשה פירוד בין הדבקים [הסוגריים במקור]), אמנם הס מלהזכיר כסילות ושטות כזה ולעשות לישראל עם קדוש י"ץ שתי אגודות... ע"כ כשעושה פירוד למטה בין אחדות ישראל עם קדושים עושה ח"ו פירוד למעלה וגדול עונו כו' באורך כמבואר בספרי המקובלים נ"ע, אוי כמה ראוי לצווח ככרוכיא ולשפוך כמים נפשינו לפני בוראנו ית"ש שיעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונו בלבב שלם. עד מתי נהיה שתי כיתות שתי אגודות, זה יישר וזה יעקם, זה יכשיר וזה יאסור... החסיד ילעוג על המתנגד ומתנגד על החסיד. ולפעמים ירום לבב של הפחות שבפחותים מן המתנגדים לדבר עתק על גדול תפארת ישראל מן החסידים, וכן פחות שבפחותים מן החסידים לדבר על גדול הדור שבמתנגדים..." וממשיך עוד באריכות על הפולמוסים המיותרים לדבריו "וביותר ישים לב מה יועיל בזה כי לא ישתנה החסיד מדרכו ומנהגו ע"י דבורו זה אף אם ידבר וילעג יומם ולילה וכן להיפוך...".

סטפנסקי חסידות 421. [8], כא-מח, [36], מט-קנב, [191] דף (במקור: [12], כא-מח, [36], מט-קנב, [196] דף), הדפים החסרים הם דף השער ו-3 הדפים שאחריו (אחד מהם נמצא רק בחציו העליון) + 5 דף של 'תקוני תשובה' שלאחר הוידוי הגדול. 18.5 ס"מ. נייר עבה. 2 גיליונות מנותקים. סימני שימוש, קרעים וכתמים, נזקי עש קלים, מעט פגיעות בטקסט במס' מקומות. מעבר לכך מצב טוב (נדיר לסידור נדיר וחשוב זה). כריכת עור תואמת לתקופת ההדפסה מנותקת ופגומה.