'קול קורא' מוקדם לישובה של ארץ ישראל - ד"ר חיים לוריא - פרנקפורט 1864

'קול קורא' מוקדם לישובה של ארץ ישראל - ד"ר חיים לוריא - פרנקפורט 1864

offener bericht uber den colonisations- verein  fur palastina - דו"ח פתוח של עמותת הקולוניזציה לפלסטין - 'קול קורא' מוקדם של 'חברת ישוב ארץ ישראל' בראשות ד"ר חיים לוריא - החוזה הציוני שהקדים את ד"ר תיאודור הרצל. פרנקפורט 1864. נדיר ביותר.

ד"ר חיים לוריא יליד פרנקפורט, מצאצאי האר"י הקדוש. בהשפעת כתבי הקודש רעיון חבת-ציון התחיל מפעם בו באופן מסטי. על-ידי צרופי אותיות שונות בדרך המקובלים חישב ומצא, כי מלך המשיח יבוא בסוף שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה, וכי עד שנת 1860 לכל המאוחר כבר יהיו כל היהודים בארץ-ישראל. בעקבות כך הקים את "חברת ישוב הארץ" בפרנקפורט. (בראשית תולדות הציונות היו שתי חברות שנשאו את השם "חברת ישוב הארץ", ללא קשר ביניהן. הראשונה הוקמה בשנת 1860 על ידי ד"ר חיים לוריא בפרנקפורט שעל נהר האודר וזאת מבלי שידע על רעיונותיו של מייסד הרעיון רבי הירש קלישר). אולם כשעברו שנות הששים עקבות משיח לא נודעו עדיין, אל לבו התגנב הספק כי טעה בחשבון. לוריא שב והתעמק בתורת-הקבלה של אביו-זקנו האר“י ומצא רמז כי מלך המשיח יבוא רק כאשר תקום ביהודים רוח אחד וחפץ אחד לשוב לארץ-ישראל למען החיות את אדמתה. כך בא ד”ר לוריא לרעיון חבת-ציון, שעסק בהשתדלות לגאולת אדמות ארץ ישראל, ולהחדרת הרעיון בקרב העם. ה"חברה" של ד"ר לוריא היתה הראשונה לישוב ארץ-ישראל, שנוסדה בין יהודי-הגולה.

הפרסום שלפנינו: ד"ר לוריא היה הראשון אשר פרסם 'קול-קורא' מוקדם זה בדבר גודל ערכו של רעיון ישוב ארץ-ישראל והנחיצות המרובה ליסד חברות לאותה מטרה בכל עיר ועיר, והקדים בכך את תיאודור הרצל ביותר מ 20 שנה. הוא הפיץ את אותו 'קול קורא' כחוברת בפני עצמה, והיא נכתבה בסגנון המליצי של הנביאים עם ציטוטים ורשימות-דברים בעברית על אודות הגאולה המקווה וביאת המשיח וארץ-ישראל, הלקוחים מכתבי-הקדש ומן התלמוד והמדרשים ומספרות-הגאונים ומן הזוהר וספרי-המקובלים ומן הספרות העברית של ימי-הבינים ועוד, וקורא לפעולה מיידית לגאולת אדמות הארץ.

בעקבות קריאתו והשתדלותו, כאשר התרחבה החברה שהקים, נכנס לוריא בחליפת-מכתבים עם אנשים חשובים בארץ-ישראל, שהיו מספקים לו ידיעות ע"ד שטחי-האדמה העומדים שם למכירה ומחירם. את הידיעות האלה היה לוריא מפרסם מזמן לזמן ברובריקה קבועה בעיתונות הפרנקפורטאית העברית. בהם היה מפרסם גם דין-וחשבון על-דבר מצב החברה, על העבודה בגלות ובארץ-ישראל, ולעתים אף פרסם את תוכן מכתבי-ההסכם לרעיון ישוב ארץ-ישראל, שהיה מקבל מאת אנשים מפורסמים שונים, וביחוד מגדולי-הרבנים. החברה הפראנקפורטית הלכה ונתרחבה יותר ויותר. במשך הזמן פתחה לה סניפים באחדות מערי-גרמניה הגדולות: בּברלין, בּברסלוי, בּליפסיאה, בּהמבּורג ובּפוזנא. לוריא הצליח לרכוש בתור חברים להחברה את סיר משה מונטיפיורי, את הרב הכולל של יהודי-אנגליה ר' נתן אדלר, את משה הס וכיוצא באנשי-שם כאלה בצרפת אמריקה, אפריקה ואוסטרליה. גם בטורקיה ובארץ-ישראל גופה עשה לוריא נפשות לרעיון. כאשר נכנסו לחברה גורמים שונים בעל השפעה, החלו מריבות פנימיות על הנהגת החברה, בעקבותם נטש לוריא את החיים הציבוריים, והפקיד את החברה בידי ממשיכיו.

[6] עמודים. גרמנית, ועברית. כתמים. קרעים קלים בשולים. מצב טוב.