גביע מהאנייה "דרוטנינגהולם" – האנייה עמה נמלט הריי"ץ מאירופה הכבושה – עם אישור חתום בידי בתו הרבנית חנה גורארי' – ...

גביע מהאנייה "דרוטנינגהולם" – האנייה עמה נמלט הריי"ץ מאירופה הכבושה – עם אישור חתום בידי בתו הרבנית חנה גורארי' – "אבי היה אומר 'לחיים' כל שנה ביום ט' אדר כדי להנציח את נס הצלתו"

גביע מהאנייה "דרוטנינגהולם", האנייה עמה נמלט רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מאירופה הכבושה בידי הגרמנים באדר ת"ש.
מצופה כסף, בצדו האחד חרוט שם האנייה T/S Drottningholm (דרוטנינגהולם); בצדו השני חרוט שמו של קו הספנות הטרנס-אטלנטי בין שוודיה לארה"ב – Swedish American Line (הגביע שימש במקור לגלידה; ייתכן שהוענק כמזכרת לנוסעים).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש: "אני מעניקה בזאת במתנה... את הגביע עליו חרוטה המילה דרוטנינגהולם – שמה של האנייה עמה באנו ב-1940. אבי [הריי"ץ] היה אומר 'לחיים' כל שנה ביום ט' אדר כדי להנציח את נס הצלתו. היה זה במהלך ארוחת ערב משפחתית, ולא באירוע ציבורי, משום שהתערבבו במאורע שמחה ועצב – אבדנו את אחותי [הרבנית שיינא] ואת גיסי [הרב מנחם מענדל הורנשטיין] במלחמה". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.

נס הצלתו של האדמו"ר הריי"ץ מאירופה הכבושה בידי הגרמנים
לאחר הסתלקות האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, עלה האדמו"ר הריי"ץ על מקום אביו, והמשיך להנהיג בעוז ובמסירות נפש את תנועת חב"ד, בשעה שרדיפות הדת הלכו והתעצמו ברוסיה שלאחר המהפכה הקומוניסטית. בראשית תרפ"ח היגר מרוסיה לריגה בירת לטביה, ובשנת תרצ"ג העתיק את מגוריו לפולין, שם התגורר בוורשה ובאוטבוצק.
בראשית שנת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהו הריי"ץ, אמו הרבנית שטערנא שרה, רעייתו הרבנית נחמה דינה, בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי', בוורשה הכבושה בידי הגרמנים וסכנה גדולה נשקפה לחייהם. בתקופה קשה זו, נאלץ הריי"ץ להימלט מבית לבית מאימת ההפגזות וההפצצות, וידיעות ושמועות כוזבות אף טענו שהוא נתפס והוצא להורג בידי הגרמנים. לאחר התערבות הממשל בארה"ב, ובעזרתם של מספר קצינים גרמנים, הצליח הריי"ץ להימלט מוורשה, יחד עם כעשרים בני משפחה ומקורבים, ולאחר מספר חודשים של תלאות ונדודים, בשלהי חודש אדר א' ת"ש עזב את אדמת אירופה הכבושה והפליג באנייה "דרוטנינגהולם" מנמל גטבורג שבשוודיה לארה"ב.
ביום שני, ח' אדר שני ת"ש - לאחר הפלגה של שנים עשר יום - עגנה האנייה "דרוטנינגהולם" בנמל ניו-יורק. למחרת היום, ביום שלישי ט' אדר שני נערכה קבלת פנים קצרה באולם הנמל, ולאחריה יצא הריי"ץ אל משכנו הזמני במלון "גרייסטון" (Greystone) שבמנהטן.

בשיחת פורים תש"ג סיפר הריי"ץ על יום בואו לאדמת ארה"ב: "ביום שלישי ט' אדר שני מלאו שלש שנים מאז שההשגחה העליונה הביאה אותי לכאן לאמריקה... באתי לכאן בהשגחה עליונה. לספר על מה שעבר עלי בדרך בואי לכאן, וביחוד בשלשה עשר הימים שנסענו באניה – הרי 'תבנא דליבא לא כתבי אינשי' [= חדרי הלב אינם נכתבים בידי אדם]. בקשתי בעיקר היתה שיעזרני השי"ת בזכות הוד כ"ק אבותי רבותינו הקדושים שלא להיטבע בגלי הטוב הגשמי האמריקני, וכיום, אחרי שעברו שלש שנים מאז... יכולים לומר ב"ה ש'הנצנים נראים בארץ', שיכול אני לדבר אל תלמידי התמימים כפי שהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] דיבר לפני ארבעים שנה" (ספר השיחות בלשון הקודש, תש"ג, עמ' מו). ובמקום אחר מספר הריי"ץ: "כמעט עם האניה האחרונה החלטתי לנסוע לכאן... בבואי לכאן בט' אדר שני ת"ש, התחלתי מיד בהכנות להדליק את נר התמיד של מאורות הבעל שם טוב, לייסד ישיבת 'תומכי תמימים' במדינה זו ות"ל [תודה לאל]... נוסדה בשעה טובה ומוצלחת ישיבת 'תומכי תמימים' במדינה זו" (ספר השיחות בלשון הקודש, תש"ב, עמ' קלא).

על פי האישור המצורף, מדי שנה בשנה ביום ט' באדר, נהג האדמו"ר הריי"ץ לחגוג את יום בואו לאדמת ארה"ב באמירת "לחיים" במהלך ארוחת ערב צנועה בחיק המשפחה. החגיגה לא נערכה באירוע ציבורי עם כלל החסידים, משום שאל שמחת ההצלה התלוו רגשות צער ועצב על מותם בשואה של בתו השלישית והצעירה של הריי"ץ, הרבנית שיינא (סוניה), ושל בעלה הרב מנחם מענדל הורנשטיין, נכד המהר"ש (עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נותרו הרבנית שיינא ובעלה הרמ"מ הורנשטיין בפולין. למרות ההשתדלויות והמאמצים הרבים של הריי"ץ להצלת בתו וחתנו, לא עלה בידיהם להיחלץ מגיא ההריגה הנאצי, והשניים נרצחו בראשית תש"ג במחנה ההשמדה טרבלינקה. כדי שלא לצער את הריי"ץ, הוסתר דבר מותם מפניו עד להסתלקותו, בשנת תש"י).

גובה: 7.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. ציפוי הכסף שחוק.