קראתי ואין עונה זעקתו של רבי מיכאל בער ווייסמאנדל בתקופת השואה - תשמ"ג- אינו מצוי מחבר הספר "קראתי ואין עונה" ...

קראתי ואין עונה זעקתו של רבי מיכאל בער ווייסמאנדל בתקופת השואה - תשמ"ג- אינו מצוי מחבר הספר "קראתי ואין עונה", ד"ר אברהם פוקס, הוא היסטוריון מקצועי, וכתב את כל ספריו בצורה מדעית ענינית. כך עשה גם בספר זה "קראתי ואין עונה". המחבר מביא בספר בצורה מסודרת את הרקע ההיסטורי של המאורעות שמסביב לסיפורו של הרב חיים מכאל דב וויסמאנדל (רחמ"ד להלן). רקע זה הכרחי להבנה אמיתי של דברי רחמ"ד. כהיסטוריון, כל המקורות מתועדים בצורה מסודרת ומקצועית כמקובל.

קראתי ואין עונה זעקתו של רבי מיכאל בער ווייסמאנדל בתקופת השואה - תשמ"ג

מחבר הספר "קראתי ואין עונה", ד"ר אברהם פוקס, הוא היסטוריון מקצועי, וכתב את כל ספריו בצורה מדעית ענינית. כך עשה גם בספר זה "קראתי ואין עונה". המחבר מביא בספר בצורה מסודרת את הרקע ההיסטורי של המאורעות שמסביב לסיפורו של הרב חיים מכאל דב וויסמאנדל (רחמ"ד להלן). רקע זה הכרחי להבנה אמיתי של דברי רחמ"ד. כהיסטוריון, כל המקורות מתועדים בצורה מסודרת ומקצועית כמקובל.

לעומת זאת, הספר מן המצר הנו ספר עדותו העצמית של רחמ"ד. הספר זועק וקשה לקראו מבלי להתרגש ולחוש את כאבו של רחמ"ד. ללא ספק שאין תחליף לקריאת המקור בכתביו ומכתביו של רחמ"ד. עם זאת, בספר המקורי אין כלל רקע היסטורי. במהדורה הנוכחית נכדו של רחמ"ד תיקן זאת במקצת, אבל לא כל הדברים מדוייקים ואף התפלאתי כשראיתי שדברים מסויימים שהיו בספר המקורי, שונו במקצת במהדורה החדשה.

הספר "קראתי ואין עונה", כתוב בצורה קרה ומאופקת. המחבר נמנע מלהביע את דעתו ומסתפק בהבאת העובדות בדיוק כפי שהם. הוא נותן לקורא הנבון להסיק לבד את המסקנות שלו מתוך העובדות המוצגות בספר. אנשים רבים אמרו לי שדווקא האיפוק שבספר הוא החוזק הגדול שלו.

הספר "קראתי ואין עונה" כתוב בלשון קלילה ובהירה בעברית המקובלת היום בארץ ישראל. למעשה קל מאד לקרוא את הספר כולו תוך מספר שעות ולקבל הבנה טובה של "הסיפור". הספר "מן המצר" כתוב בלשון רבנית שלא כל אחד יודע לקרוא ולהבין.

מבחינה פדגוגית הייתי ממליץ לקורא לקרוא תחילה את הספר "קראתי ואין עונה". בקריאה זו הקורא יקבל במהירות הבנה מלאה של המאורעות ושל "הסיפור". אחר כך כדאי להעמיק ולקרוא את "מן המצר" עצמו, כי אין תחליף ללשונו המיוחדת והזועקת של רחמ"ד.

לסיום אעיר כי בספרי, "קינת מן המצר" כתבתי אני את הפירוש לפיוט הקינה של רחמ"ד. גם ספר זה משלים את השניים האחרים מזוית לגמרי אחרת.

מצד אחד כתבתי את הספר בסגנונו של א"מ ר' אברהם פוקס. כתבתי פירוש קצר, שורה מול שורה של הקינה בסגנון "שוטנשטיין" על מנת שיהיה אפשר לעבור מהר וברפרוף ולקבל מושג על דברי הקינה. בפירוש "נר לאברהם" שבתחתית העמוד, כתבתי פירוש נרחב עם ציטוטים מלאים מכתביו של רחמ"ד מתוך דברי חז"ל וכן רקע היסטורי לפי הצורך (שלושת דברים אלו נדרשים להבנת הפיוט).

מצד שני, השתדלתי בפירושי להכנס ל"נעליו הגדולות" של רחמ"ד ולהסביר את דבריו בדרך שהוא עצמו היה מסביר זאת לו היה בחיים. אתן לקורא הנבון לשפוט באם הצלחתי במשימתי.