המכירה הסתיימה
|
פריט 29:
יגאל תומרקין
|
|
|
נמכר ב: $2,200
הערכה:
$
2,000 - $3,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
נ. 1933
לוט 10 ציורים לספר ”אהבה דוחקת את הבשר” מאת שלמה שבא.
גואש, עיפרון וקולאז’ על נייר,
28X19 ס”מ (חמישה) 34X23 ס”מ (חמישה) , כולם חתומים.
מקור: אוסף זהרירה חריפאי ושלמה שבא.
ציורים נוספים מאוסף זהרירה חריפאי ושלמה שבא בחלק ב׳ של המכירה פריטים מס׳ 438-464.
הורי היו נשואים 56 שנה. הם היו שייכים לדור שהולך ונעלם. דור של אותם אנשים שהקימו את המדינה, הקימו קיבוצים, הקימו תיאטראות- דור של חלוצים. הם היו אנשי תרבות בכל נפשם. הכירו ב”כסית”, בית קפה בו ישבו כל אנשי התרבות של תל-אביב. אלתרמן ,שלונסקי, חלפי, מסקין, רובינא, נחום גוטמן, אורי ליפשיץ , דן בן אמוץ, חצקל איש כסית, תרצה אתר ועוד שחקנים, ציירים וסופרים רבים. ישבו ודיברו בענייני הארץ. כתבו על כך מחזות, שירים, פרסמו מאמרים ומאקמות.
אמא שלי שיחקה בתיאטרון ה”קאמרי” אבא שלי היה עורך לילה בעיתון ”דבר”. הם היו נפגשים בלילות, אחרי ההצגה ב”כסית”, אוכלים, שותים ומדברים. לכולם היה אכפת ממה שקורה, הם נשמו את התרבות ויחד יצרו תרבות ישראלית חדשה, בועטת, נועזת וחצופה. לא עניין אותםהכסף, גם לא הפרסום, עניינה אותם הישיבה בצוותא, החברות, האהבה העזה למה שעשו ולמה שהאמינו בו. ליצור, לכתוב, להופיע , לצייר, לשחק בשפה העברית, להשפיע.
אבי כתב ספרים, אמי שיחקה את המילים שכתבו לה. הייתה בניהם אהבה גדולה. אהבה וכבוד אחד לשני. אהבה למקצועות בהם עסקו, אהבה לתל-אביב ולארץ ישראל. על רוב חבריהם הסופרים והציירים-ניתן לומר כמעט אותם דברים. הם לא יחידים בדורם , דורם היה יחיד ומיוחד.הורי חיו כל חייהם בתל-אביב, אבי נולד בפולין . בגיל 5 עלה לארץ, גר בשכונת מחלול על שפת הים בתל-אביב ומאז לא עזב את העיר. אמי נולדה בתל-אביב, הם התחתנו בקולנוע מוגרבי בתל- אביב, אני-בתם היחידה נולדתי בתל-אביב ושלושת ילדי-נכדיהם; אריאל, יהלי ויותם גם כן נולדו בתל-אביב.
אמי קיבלה את פרס ישראל לתיאטרון ואבי את התואר יקיר העיר תל-אביב. זה הבית בו גדלתי. בית שהאהבה לשפה העברית ולאמנות היו במרכזו. קירות ביתם היו תמיד מלאים בספרים וציורים, ציורים שאני זוכרת עד היום ולוקחת איתי להמשך חיי . מציורים אחרים החלטתי להיפרד, בכאב ובעצב מצד אחד על תקופה שנגמרה אך עם תקווה שיהיו תלויים על קירות אחרים שאנשים נוספים יהנו מהם. אני זוכרת את עצמי הולכת לכל פתיחת תערוכה, נוסעת איתם ברחבי הארץ לחבריהם הציירים- לעין הוד-לאיצ’ה ובני לוי, לכברי- לאורי ריזמן ויחיאל שמי, לאורי ליפשיץ ליוסל ברגנר, להולצמן, לגוטמן, קדישמן, תומרקין, ג’ניה ברגר ורבים אחרים. כמעט מכל אחד מהם יש לי הקדשה אישית. אני מודה להם על האהבה לאמנות שעברה גם אלי, על הקירות מלאי הציורים והספרים שעטפו אותי ואני מקווה שאותה תרבות שהם ובני דורם יצרו תמשיך ותעבור גם אל הדורות הבאים.
איה גרניט-שבא
$
הערכת מחיר: $3,000 - 2,000
$
הערכת מחיר: $3,000 - 2,000
| לוט 10 ציורים לספר ”אהבה דוחקת את הבשר” מאת שלמה שבא. גואש, עיפרון וקולאז’ על נייר, 28X19 ס”מ (חמישה) 34X23 ס”מ (חמישה) , כולם חתומים. מקור: אוסף זהרירה חריפאי ושלמה שבא. ציורים נוספים מאוסף זהרירה חריפאי ושלמה שבא בחלק ב׳ של המכירה פריטים מס׳ 438-464. הורי היו נשואים 56 שנה. הם היו שייכים לדור שהולך ונעלם. דור של אותם אנשים שהקימו את המדינה, הקימו קיבוצים, הקימו תיאטראות- דור של חלוצים. הם היו אנשי תרבות בכל נפשם. הכירו ב”כסית”, בית קפה בו ישבו כל אנשי התרבות של תל-אביב. אלתרמן ,שלונסקי, חלפי, מסקין, רובינא, נחום גוטמן, אורי ליפשיץ , דן בן אמוץ, חצקל איש כסית, תרצה אתר ועוד שחקנים, ציירים וסופרים רבים. ישבו ודיברו בענייני הארץ. כתבו על כך מחזות, שירים, פרסמו מאמרים ומאקמות. אמא שלי שיחקה בתיאטרון ה”קאמרי” אבא שלי היה עורך לילה בעיתון ”דבר”. הם היו נפגשים בלילות, אחרי ההצגה ב”כסית”, אוכלים, שותים ומדברים. לכולם היה אכפת ממה שקורה, הם נשמו את התרבות ויחד יצרו תרבות ישראלית חדשה, בועטת, נועזת וחצופה. לא עניין אותםהכסף, גם לא הפרסום, עניינה אותם הישיבה בצוותא, החברות, האהבה העזה למה שעשו ולמה שהאמינו בו. ליצור, לכתוב, להופיע , לצייר, לשחק בשפה העברית, להשפיע. אבי כתב ספרים, אמי שיחקה את המילים שכתבו לה. הייתה בניהם אהבה גדולה. אהבה וכבוד אחד לשני. אהבה למקצועות בהם עסקו, אהבה לתל-אביב ולארץ ישראל. על רוב חבריהם הסופרים והציירים-ניתן לומר כמעט אותם דברים. הם לא יחידים בדורם , דורם היה יחיד ומיוחד.הורי חיו כל חייהם בתל-אביב, אבי נולד בפולין . בגיל 5 עלה לארץ, גר בשכונת מחלול על שפת הים בתל-אביב ומאז לא עזב את העיר. אמי נולדה בתל-אביב, הם התחתנו בקולנוע מוגרבי בתל- אביב, אני-בתם היחידה נולדתי בתל-אביב ושלושת ילדי-נכדיהם; אריאל, יהלי ויותם גם כן נולדו בתל-אביב. אמי קיבלה את פרס ישראל לתיאטרון ואבי את התואר יקיר העיר תל-אביב. זה הבית בו גדלתי. בית שהאהבה לשפה העברית ולאמנות היו במרכזו. קירות ביתם היו תמיד מלאים בספרים וציורים, ציורים שאני זוכרת עד היום ולוקחת איתי להמשך חיי . מציורים אחרים החלטתי להיפרד, בכאב ובעצב מצד אחד על תקופה שנגמרה אך עם תקווה שיהיו תלויים על קירות אחרים שאנשים נוספים יהנו מהם. אני זוכרת את עצמי הולכת לכל פתיחת תערוכה, נוסעת איתם ברחבי הארץ לחבריהם הציירים- לעין הוד-לאיצ’ה ובני לוי, לכברי- לאורי ריזמן ויחיאל שמי, לאורי ליפשיץ ליוסל ברגנר, להולצמן, לגוטמן, קדישמן, תומרקין, ג’ניה ברגר ורבים אחרים. כמעט מכל אחד מהם יש לי הקדשה אישית. אני מודה להם על האהבה לאמנות שעברה גם אלי, על הקירות מלאי הציורים והספרים שעטפו אותי ואני מקווה שאותה תרבות שהם ובני דורם יצרו תמשיך ותעבור גם אל הדורות הבאים. איה גרניט-שבא |
|
$ | הערכת מחיר: $3,000 - 2,000 | ||||
