תגלית: פנקס הבנק הראשון ביישוב הירושלמי – בנק המבורגר. תרמ"ג-תרמ"ה 

רקע: ...

תגלית: פנקס הבנק הראשון ביישוב הירושלמי – בנק המבורגר. תרמ"ג-תרמ"ה 

רקע:

בשנת תרי"ז עלתה ארצה משפחת המבורגר מעירם פרשבורג, ובניה זכו להיות מחשובי העסקנים והבונים. אב המשפחה – רבי משה שהיה תלמיד מובהק לחת"ס וממייסדי כולל הונגריה ושלושת בניו פיארו את ה'מזרח' הן בירושלים והן ביפו.

כבר משנת תרל"ח היה בנו השלישי – ר' נטע הירש פעיל בצורכי הציבור, ומוכן לעזור בכל. במגיפת תרכ"ה היה בין המטפלים בחולים ושקד על הצלתם. היה בין הלוחמים נגד צידי הנפשות של המיסיון. לצורך פרנסתו החל עם עסק החלפנות, וברבות הימים הרחיב את העסק, שכר חנות ב'בטראק' ועסק בקנית שטרי-כסף בשותפות עם אחיו ר' פנחס. העסק גדל, וב-תרנ"ה היה ל'בנק נתן המבורגר', הלא הוא הבנק הפרטי הראשון של יהודי אשכנזי בירושלים (השני היה הבנק של חיים אהרן וולירו). הבנק התפרסם בארץ וגם בחו"ל, קיים קשרים עם חשובי הבנקים באירופה, ואף עם בית רוטשילד, והכספים וההמחאות של הכוללים נשלחו על-שמו. זמן מה היה גם סוכן הדואר הרוסי, ואז ארגן שרות משלוח דואר יהודי (לא רשמי) בין יפו לירושלים.

בספרות ההיסטורית מתואר כי "ירושלים ולה הייתה, מבחינה כספית, ביד האחים המבורגר. כל כסף שהיה מיועד עבור מוסדות העיר היה נכנס ע"י האחים, והם היו מוסרים אותם למוסדות קמעא קמעא". בזיכרונותיו מתאר יצחק שיריון: "משכנו של הבנק היה בחנות קטנה בעיר העתיקה, ורהיטיו: קופת רגזל מהטיפוס הישן, שולחן וספסלים אחדים פשוטים..".

כאמור, היה מחושבי העסקנים למען היישוב והרחבת השכונות שמחוץ לחומות. היה גבאי בח"ק, ועל שמו נרשמו שטחים שנקנו על הר הזיתים להרחבת בית-הקברות. השתתף בייסוד שכונות רבות. הקרקע לבניין השכונות: 'מזכרת משה', 'זכרון טוביה' ו'אהל משה' נרשמו על שמו. עם פרוץ מגיפות מדי כמה שנים, מסר את נפשו לרפואת היישוב. בהשפעתו על מכריו בעלי הון בחו"ל שביקרו בירושלים, הקימו בניינים למוסדות-חסד שונים. הודות לקשריו ההדוקים עם הקונסוליה האוסטרית, ובייחוד עם הרופא שלה, הצליח לסדר פטור לצבא עבור הצעירים היהודים.

תיאור הפנקס:

יותר ממאה עמודים, רשימות של אלפי אישים מהיישוב, אשכנזים ועדות המזרח, שלוו והחזירו את הלוואותיהם. כן רשם את סכום הפיקדונות שהפקידו אצלו. באמצע הוא פגום ואכול. למרות ששם-הבעלים אינו רשום על הפנקס, הצלחנו לזהות אותו דרך תיאורים שלו על אישים שהיו קרובים אליו ורמזים שונים נוספים. בין השנים תרמ"ג-תרמ"ה.

דוגמא לאישים מפורסמים הרשומים בפנקס: רבי יהושע ליב דיסקין אב"ד בריסק; ר' משה סעמניצר, מחוגו של הרב מבריסק; ר' יעקב ספיר; ר' בצלאל לאפין, מחשובי העסקנים; ר' בנימין בייניש ב"ר שמואל סלאנט, ובנו ר' צבי הירש; ר' שלמה זלמן פרוש, מגדולי העסקנים בעיר, מייסד גמ"ח 'שערי חסד'; ר' דוד יוליוס; ר' מנדל מונישטר, מחוגו של הרב מבריסק; ר' יעקב יצחק ילין, מעסקני היישוב; ר' אלעזר ראב, ממייסדי פ"ת; ר' משה שוחט – פרנקנטל, מחבורתו של הרב מבריסק; ר' רחמים יוסף פראג, ר"י 'דורש ציון'; ר' משה ויטנברג, מבוני השכונות; כל הכוללים. יוהאנס פרויטינגר, מנהל בנק שלו ונציגו של 'בנק עותומאן' בירושלים. היה מעורב רבות בבניית השכונות שמחוץ לחומה; ר' יואל משה סלומון, מגדולי בוני השכונות; ר' זלמן חיים ריבלין, מראשי ישיבת 'עץ חיים'; רבי ירוחם טייטלבוים מטורנא, נכד לבעל 'אריה דבי אילעא'; ר' יאשע ריבלין; ר' מנחם אוירבוך, מח"ס 'אורח נאמן'; 'מר ראובן ריבלין' [אבי פרו' יוסף יואל ריבלין]; ר' דוד ב"ר מרדכי אליעזר וועבר; ר' אברהם קורפו; רבי יהוד ליב לעווי [דיין]; רבי טוביה אריה גולדברגר, מראשי כולל הונגריה, ודיין בבית דינו של התו"ח; ר' יהושע שלאנק; ר' י"מ פינס; ר' דוד בהר"ן.

חשוב ביותר לכל חוקר ירושלים מאה ה-19.

מצב לא טוב.