שני ספרים מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" – ספר דרך אמונה (ספר החקירה) – פולטובה, תרע"ב – מהדורה ראשונה / ספר דרך מצותיך ...

שני ספרים מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" – ספר דרך אמונה (ספר החקירה) – פולטובה, תרע"ב – מהדורה ראשונה / ספר דרך מצותיך, חלק שני (ספר פירוש המלות בתפלה) – פולטובה, תרע"ב – מהדורה יחידה – שני דפים לא ידועים ביבליוגרפית

שני ספרים מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – ה"צמח צדק" מליובאוויטש:
1. ספר "דרך אמונה, הנקרא ספר החקירה", "עשרה מופתים על חדוש העולם" – פילוסופיה, עם קבלה וחסידות. פולטובה, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה.
[1], ק דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש. פגם בהדפסה באחד מהדפים. שני דפים ראשונים מנותקים. כריכה ישנה ופגומה.
2. ספר "דרך מצותיך, ח"ב [חלק ב'], הוא ספר פירוש המלות בתפלה" על פי חסידות. פולטובה, [תרע"ב] 1912. מהדורה יחידה.
ספר זה נדפס כהמשך לספר "דרך מצותיך" על תרי"ג מצוות שנדפס שנה קודם לכן, וספירת הדפים שלו ממשיכה היכן שנפסקת הספירה ב"ספר מצותיך". עם זאת, הרבי מליובאוויטש (בהקדמתו למהדורת תש"ו של ספר "דרך מצותיך") מעיר כי למעשה לא מדובר בחלק שני של החיבור אלא בחיבור נפרד, שאינו עוסק בביאור התרי"ג מצוות אלא בביאור מלות התפלה על-פי החסידות. הרבי משער שהמו"ל בחר להציג את הספר שלפנינו כחלק ב' של ספר "דרך מצותיך" על מנת שלא יצטרך לקבל מהצנזורה רשיון חדש להדפסה.
[1], רא-שטז, [2] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. דף השער מנותק חלקית. קרע חסר קטן בשולי דף השער. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
שני הדפים האחרונים (בהם המשך "לוח המפתחות" ו"לוח התיקון") אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה, ולא מופיעים בקטלוג הספריה הלאומית.

רבי מנחם מנדל שניאורסון – ה"צמח צדק" מליובאוויטש (תקמ"ט-תרכ"ו), האדמו"ר השלישי לשושלת חב"ד. בן-בתו ותלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן מלאדי – האדמו"ר הזקן בעל התניא, וחתן דודו רבי דוב בער שניאורי – האדמו"ר האמצעי. התייתם בגיל שלוש מאמו, ומאז גדל והתחנך כבן-אהוב בבית זקנו בעל התניא, וידו לא משה מתוך ידו שנים רבות. לאחר פטירת חותנו האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח, עלה על כס הנשיאות, והנהיג את חסידות חב"ד במשך למעלה מ-36 שנים.
בתקופת ה"צמח צדק" גדלה חסידות חב"ד עד שנהפכה לעדה הגדולה ביותר בין יהודי רוסיה. מאות-אלפי יהודים ברחבי רוסיה הלבנה, ליטא ואוקראינה הלכו לאורו של ה"צמח צדק" ודבקו בו בלב ונפש. ה"צמח צדק" היה הדמות הסמכותית לכל ענייני הכלל והפרט של הציבור היהודי: "כל שדוך, כל גט, כל מסחר, אך על ידו נגמר. כל ריב עדיו הביאו למשפט. בלי הסכמתו לא לקחה כל עדה רב או שו"ב... כל צרכי בני ישראל היו גלוים וידועים לפניו, משאם ומתנם, חיי משפחתם וחיי חברתם, והוא היה כרוח החיה בכל אפני מעשיהם. הוא היה הקשר אשר על ידו נתקשרו לב רבבות הסרים למשמעתו, והוא נטע בקרבם אהבה אחוה ושלום" (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ – אז"ר, "תולדות משפחת שניאורזאהן", ספר האסיף, תרמ"ט, עמ' 166). בשנת תר"ג שהה חצי שנה בפטרבורג עיר הבירה, יחד עם הגאון רבי איצלה מוולוז'ין, לצורך אסיפות שנערכו מטעם הממשלה הצארית, בהן הוכרעו עניינים ציבוריים גורליים רבים שנגעו ליהודי רוסיה. במהלך האסיפות עמד בתוקף ובמסירות נפש נגד תכניות המשכילים שביקשו לשנות את סדרי הלימוד והחינוך היהודי.
ה"צמח צדק" היה מגדולי הפוסקים בדורו. השיב תשובות בהלכה לאלפים (רבות מהן אבדו בשריפה גדולה בשנת תרי"ט. התשובות שנותרו נדפסו בסדרת ספרי השו"ת "צמח צדק", הכוללת למעלה מאלף תשובות לרבנים ודיינים). ה"צמח צדק" פרסם גם את תורת זקנו הגדול בעל התניא, הן באלפי מאמריו שבעל-פה והן בכתיבתו הענפה – בהלכה, בחסידות ובקבלה.