ספר לקוטי תורה – ארבעת החלקים בכרך אחד – ז'יטומיר, תר"ח – מהדורה ראשונה / קונטרס הוספות לספר לקוטי תורה – ז'יטומיר ...

ספר לקוטי תורה – ארבעת החלקים בכרך אחד – ז'יטומיר, תר"ח – מהדורה ראשונה / קונטרס הוספות לספר לקוטי תורה – ז'יטומיר, תרי"א – חותמות
ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, תר"ח 1848. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
ארבעת החלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לכל חלק.
בסוף הכרך כרוך קונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה", ובו הסכמות לספר לקוטי תורה, מאמר שנשמט, הוספות ולוח הטעות. ז'יטומיר, תרי"א 1851.
בספר "לקוטי תורה" נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר שלפנינו "דרושים" שאמר בעל התניא בפני הציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
לקוטי תורה הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד.
בספר "בית רבי" נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
בדף השער חותמות של האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ-צפת, ושל רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת: "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריד"; "משה האגיר מסעריטה"; "אברהם ליב זילברמן אב"ד ור"מ בעה"ק צפת"ו והמושבות".
האדמו"ר רבי משה האגר מרדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצ' לחסידות, ג', עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר האגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמו"רות לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת. בשנת תרנ"ז השתקע בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. (ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ – בני ברק, תש"ס).
[1], ח; נ; ח, [1], ט-צו; [1], ק; [1], ב-ג, ג-נא דף. דפים יג-כב מהספירה השניה נכרכו לאחר דף כו. דף השער של חלק במדבר נכרך לאחר דף ח של חלק במדבר. קונטרס "הוספות לספר לקוטי תורה": ז, [2] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות גדולים בדפים רבים, חלקם קשים. קרעים בשולי דף השער הראשון, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמות רבות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 297.