סידור הרב מלאדי, "עם פירוש המלות" על פי קבלה וחסידות – ברדיטשוב, תקע"ח – מהדורה שניה של מאמרי הסידור (סידור עם ...

סידור הרב מלאדי, "עם פירוש המלות" על פי קבלה וחסידות – ברדיטשוב, תקע"ח – מהדורה שניה של מאמרי הסידור (סידור עם דא"ח), בתוספת מאמרים חדשים שנדפסו לראשונה במהדורה זו – שני חלקים בשני כרכים

"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האריז"ל", עם "פירוש המלות... עפ"י כוונת האריז"ל", שני חלקים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ברדיטשוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה שניה. בתוספת מאמרים חדשים שנדפסו לראשונה במהדורה זו.
שני חלקים בשני כרכים (בחלק השני חסרים 8 דפים).
על פי הנדפס בשער, מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי רבי מנחם נחום, בנו של האדמו"ר האמצעי, יחד עם גיסו רבי יקותיאל זלמן, חתנו של האדמו"ר האמצעי ונכדו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
במהדורה שלפנינו נוספו לראשונה כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן, שנדפסו על פני למעלה מ-50 עמודים (לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים). על הוספות אלו נכתב בשער: "ובתוספות מרובה עשרה בוגין [=קונטרסים] מדברי קודש... מעניני תפילה שלא נדפסו בסדורי הקודמין" [כלומר במהדורת קאפוסט תקע"ו].
שני כרכים. כרך ראשון: [3], ו-מו, [1], מט-צד, צג-ק, קה-קסט דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש רבים בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (עם השלמות בכתב-יד). קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה. כרך שני: ג-כ, כג-כח, לא-צב, צה-קסב דף (במקור: קסב דף). חסרים 8 דפים: שני הדפים הראשונים (כולל דף השער), ודפים כא-כב, כט-ל, צג-צד. דפים כא-כב הושלמו בצילום. דפים כט-ל הושלמו בכתב-יד נאה. 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים וקשים בחלק מהדפים. בלאי רב. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (עם השלמות בצילום במספר מקומות). רישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 410.

"סידור הרב"
סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. אחיו של האדמו"ר הזקן, רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש בעל "שארית יהודה", כותב אודות עריכת הסידור: "כי מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כוונה הרצויה להאר"י ז"ל, עוד זאת דרש במשפט המלות להעמיד עפ"י דקדוק אמת". האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש כותב על כך: "כידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח, ובכל שנה היה מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה". האדמו"ר הזקן עצמו התבטא על סידורו: "הסידור הגהתי כסידור של אנשי כנסת הגדולה...". על פי מסורות שקבלו צאצאיו האדמו"רים, סידורו נערך ע"פ "ששים סדורים מנוסחאות שונות" (מסורת אחרת אומרת: "ל"ב נוסחאות"), שעמדו לנגד עיניו, מהן שמונה נוסחאות של סידורי האר"י. את נוסח סידורו ערך על בסיס "נוסח הספרדי פורטוגאזים", בשילוב רוב שינויי הנוסחאות מהאר"י, חוץ מאותם מקומות בהם חולק האר"י על "הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא". מסידורי האר"י שנדפסו בימיו העדיף את סידור רבי שבתי, תלמיד הבעש"ט (קוריץ, תקנ"ד). בענייני דקדוק סמך על סידור רבי שבתי סופר מפרעמסלא (לובלין, שפ"ח). בנוסף להשקעה בדקדוק ובניקוד, השקיע בפיסוק בין מילים ומשפטים, בנקודה או בנקודתיים (באחד ממאמריו משנת תקס"ו מבאר ע"פ הקבלה טעמו של פיסוק המופיע בסידורו, שלא כמקובל בשאר סידורים: "ולכך גם בסידור הנדפס הרי נקוד ב' נקודות להפסיק בין זה המאמר לנהללך...").
בנוסף לנוסח התפלה הכניס האדמו"ר הזקן אל סידורו פסקי הלכה רבים, בהם חטיבות ופרקים שלמים: הלכות ציצית ותפלין, "סדר הכנסת שבת", "הלכתא רבתא לשבתא", "סדר נטילת ידים לסעודה", "סדר ברכת הנהנין". בהלכות אלו פוסק פעמים רבות באופן שונה ממה שפסק בשלחן ערוך שלו. בסידורו נוטה להכריע ע"פ הראשונים או המקובלים, בעוד שבשלחן ערוך נוטה לפסוק כדעות האחרונים, ובראשם ה"מגן אברהם". אחד השינויים המפורסמים בסידורו, בו חזר ממה שפסק בשלחן ערוך שלו, נוגע לזמן השקיעה: בשלחן ערוך הכריע לאחר את זמנה כדעת רבינו תם, ואילו בסידורו (ב"סדר הכנסת שבת") הכריע להקדימה כדעת הגאונים. במקום שפסקי הסידור סותרים את פסקיו בשלחן ערוך, נהגו חסידי חב"ד לנהוג כפסקי הסידור, משום שאת "הסידור כתב זמן רב אחר השו"ע" (כעדות נכדו בעל ה"צמח צדק" בחידושיו על מסכת שבת, פרק ז, סוף ד"ה "תוספת", וכן ראה בשו"ת "דברי נחמיה", אורח חיים, סימן כא), וזוהי משנתו האחרונה.
נוסף על הנוסח וההלכות, הכניס המחבר לסידורו שני מאמרי חסידות שכתבם במיוחד לסידור. הראשון הוא מאמרו "הקול קול יעקב" (את מאמרו זה הדפיס שוב בתניא מהדורת שקלוב תקס"ו, בסוף הספר), והשני הוא "הערה לתיקון חצות".
כאמור, הדפיס האדמו"ר הזקן את סידורו בחייו במספר מהדורות, כשכל מהדורה יוצאת משוכללת מקודמתה בהוספות ותיקונים בנוסח ובהלכות. בכמה מקומות בחיבוריו ובכתביו הוא מפנה לסידורו. ואולם, המהדורות שנדפסו בחייו לא שרדו עד לימינו. הרב אברהם דוד לאוואוט מספר בהקדמתו לספרו "שער הכולל" (ווילנא, תרנ"ו), שהצליח להשיג את מהדורת שקלוב תקס"ג, ועוד שתי מהדורות נוספות שנדפסו אחריה בקאפוסט בחיי האדמו"ר הזקן (מהדורות שקלוב וקאפוסט שהיו למראה הרב לאוואוט, לא ידועות כיום, מלבד עותק אחד ללא שער שנתגלה בשנים האחרונות. ראה קובץ בית אהרן וישראל, גליון קפו, עמ' קלג-קמד; היכל הבעש"ט, גליון לז, עמ' עז-צב; גליון מ, עמ' קג-קיז).
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, נדפס סידורו בשני כרכים, בקאפוסט תקע"ו. נוסח התפילה שבמהדורת קאפוסט, ברובו הגדול הוא ע"פ המהדורה האחרונה שנדפסה בחיי האדמו"ר הזקן, למעט חלקים שנשארו ע"פ המהדורות הקודמות לה, בעיקר בענייני ניקוד.
במהדורת קאפוסט תקע"ו, לצד נוסח התפלה, נדפסו לראשונה מאמרי האדמו"ר הזקן שנאמרו בפירוש מילות התפלה ע"פ קבלה וחסידות. מאז ועד לימינו נדפס הסידור בלמעלה ממאתיים מהדורות (מיעוטן עם המאמרים על הסידור). מספר חבורים ומחקרים נכתבו על סידור זה, הראשונים שבהם הם: "שער הכולל" מאת רבי אברהם דוד לאוואוט אב"ד ניקולייב, ו"פסקי הסידור" מאת רבי חיים נאה.
(מקורות: קבצי "בית אהרן וישראל", גליון קפו, עמ' קלג-קמד; גליון קפח, עמ' קמז-קס; גליון קצב, עמ' קסב-קסד).