מהדורה ראשונה של שו"ת 'מראה יחזקאל' לרבי יחזקאל פאנט, אבי שושלת הצדיקים לבית 'דעש'. סיגעט, תרל"ה.

...

מהדורה ראשונה של שו"ת 'מראה יחזקאל' לרבי יחזקאל פאנט, אבי שושלת הצדיקים לבית 'דעש'. סיגעט, תרל"ה.

הסכמות הרה"ק רבי חיים מצאנז ה'דברי חיים' והרה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט.

*** 

חותמות: יצחק אייזיק ווייס, רבינר סוואליווע (עברית ולועזית). יוסף עפשטיין סוואליווע (עברית ולועזית). 

חתימה: מרדכי ליפשיטץ. 

רישום בעלות: "זה הספר ניתן לי למתנה מאת הרב הגאון הצדיק מו"ה מנחם מענדל פנעט שליט"א בן המחבר זלל"ה".  

מצב: טוב-בינוני. 

***

רבי יצחק אייזיק וייס (תקפ"ד - תרנ"ד) כיהן כרבה של סְבַליאַבָה (סוואליווע) ובהמשך כראב"ד מונקאטש. מחבר הספרים בית יצחק ודברי יצחק.

נולד במונקאטש לרבי אברהם וייס, בנו של רבי שמואל צבי, שו"ב בקאלוב. נקרא על שם רבי יצחק אייזיק מקאליב, שאביו גדל אצלו לאחר שהתייתם בילדותו. בילדותו נסע עם אביו לחצרו של רבי צבי אלימלך מדינוב. נישא לחיה בתו של ר' קלונימוס קלמן אייזדארפער, עשיר מהכפר פאסיקא הסמוך למונקאטש. במשך 17 שנה היה סמוך על שולחן חמיו.

לאחר נישואיו בשנת תר"א, עת נפטר רבי צבי אלימלך מדינוב, החל לנסוע יחד עם אחיו רבי שמואל צבי, לרבי יהודה צבי מראזלא, חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב. לאחר פטירתו בשנת תר"ח היה חסידו של רבי שלום רוקח מבעלז. בספריו הוא מביא מדברי תורתו של רבו זה. לאחר פטירתו של רבי שלום מבעלז החל לנסוע לחצרו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, ולאחריו החל לנסוע לרבי חיים מצאנז. רבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב מינהו להעתיק ולערוך את כתביו. בנוסף נסע לחצרותיהם של רבי צבי הירש מרימנוב, רבי ישראל מרוז'ין ורבי חיים מקוסוב.

בשנת תרי"ט (1859) התמנה לרבה של סוליבה (כיום סבליאבה, אוקראינה), בה כיהן כ-20 שנה. בקהילה זו היו לו מספר שונאים שמיררו את חייו. בהוראת רבו מזידיטשוב נאות לקבלת משרה חדשה, ובשנת תרל"ז בחר מתוך מספר הצעות רבנות, לכהן כראב"ד מונקאטש, לצד רב העיר רבי שלמה שפירא. בתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו. בנוסף לעיסוקו בהלכה ובתלמוד, עסק גם בקבלה. הוא נודע בהתמדתו המופלגת, ובשיעוריו הקבועים בספרים שונים כמו תלמוד בבלי, רי"ף, רמב"ם, רא"ש, ארבעת חלקי שולחן ערוך וספר הזוהר.

בין תלמידיו היה אחיינו רבי יוסף מאיר וייס, האדמו"ר הראשון מספינקא.

בנו ר' קלונימוס קלמן וייס היה שו"ב בווייאן ובקאפיש.

***

רבי יוסף אפשטיין זצ"ל בנו של רבי אפרים פישל אפשטיין זצ"ל וחתנו של רבי שלום גאלדענבערג זצ"ל - למד אצלו בבחרותו ארבע שנים רצופות, ואח"כ לקחו לחתן עבור בתו האשה מרת אסתר ע"ה, ואחרי חתונתו ישב על שלחנו שלש שנים, והרבה פעמים פלפל עם חותנו בדברי תורה, ואמר לפניו חידושים שהוטבו מאד בעיני חמיו, יש לציין לטוב, כי על ידי טרחתו ויגיעתו זכינו שנשאר מעט כי הוא הוציא את הספר "דברי שלום" על התורה חלק א'. גם היה מקורב לבעל "דרכי תשובה" ממונקאטש, שם למד מלאכת סת"ם ועסק במלאכה זו והיה סופר סת"ם ומומחה גדול. 

בשנת תרנ"ט התיישב בעיר סאטמאר וישב ברובע נעמעטי, היה מגיד שיעור ורב בית הכנסת של הרובע. נהרג על קידוש השם באוושויץ י' בסיון תש"ד לפ"ק ביחד עם בני משפחתו.

בנו הראשון העילוי המפורסם ר' יצחק אייזיק שהיה דומ"ץ בק"ק פעטרעווע, ראה בספר "תפארת אדם" (חלק א' סימן נ"ד) תשובה אליו והוא עוד בחור צעיר לימים.