ארכיון מסמכים ותעודות היסטוריים מהקמתה של המושבה בני ברק בתרפ"ד ועד ראשית שנות המדינה

ארכיון הכולל כ-35 מכתבים, מסמכים, תעודות והזמנות, מראשית שנותיה של המושבה החקלאית בני ברק, ועד לשנותיה הראשונות כעיר התורה והחסידות. הארכיון כולל גם אוטוגרפים חשובים ונדירים כשלעצמם של גדולי הרבנים בארץ, מנהיגים ציוניים, סופרים ועיתונאים ידועים.
במסמכים השונים באה לידי ביטוי הרוח המיוחדת שליוותה את הקמת בני ברק, וכן מתוארים ומפורטים הלבטים והאתגרים שבהם נתקלו המתיישבים הראשונים.
חומר היסטורי רב-ערך גנוז בארכיון זה, הכולל תגליות מרתקות על יוזמות ופעולות מראשיתה של בני ברק. המסמכים לא פורסמו ולא נדפסו עד היום.
להלן פירוט של חלק מהמסמכים, לפי נושאים:

רכישת האדמות והקמת המושבה
ביום ה' באייר תרפ"ב רכשו המייסדים את האדמות הראשונות של בני ברק מידי מספר משפחות ערביות מהכפר אבן איברק. המכירה נעשתה באמצעות תיווכה של חברת "גאולה" ובהשתדלותו הרבה של מנהלה, בצלאל יפה ז"ל.
שנים רבות קודם לייסודה, יזם ופעל יפה למען התיישבות יהודית באדמות בני ברק. בטקס הנחת אבן הפינה של בני ברק, בתמוז תרפ"ד, סיפר השומר ר' אברהם שפירא מפתח תקווה על כך שיפה היה "משדל אותנו הרבה לקניית אדמות אלו לטובת היישוב העברי כולו כדי להוציא גבעות אלו מידי זרים ולחזק בכך את הביטחון בדרך המובילה לפתח תקווה ולכל יתר היישובים העבריים בשרון". ואכן, בשנת תרפ"ב נרכשו אדמותיה של בני ברק בתיווכו של יפה, החתום על כמה מהמסמכים שלפנינו, אשר נכתבו בימיה הראשונים של המושבה.
שנתיים לאחר מכן, בחודש סיוון תרפ"ד, הגיעה מפולין קבוצת העולים הראשונה שהתיישבה בבני ברק ובנתה את בתיה הראשונים.
לפנינו מסמכים חשובים מהשנים הראשונות של בני ברק ומראשית בנייתה:

• מסמך רשמי מאת חברת גאולה, אל אגודת בית ונחלה בתל אביב וראשיה, י. ל. פנחס וישראל חבס. (בראש הדף כתוב: דף 2. הדף הראשון חסר). במסמך מפורטים סעיפים שונים בנוגע לרכישת קרקעות בני ברק ולתנאי המכירה. חותמת חברת גאולה, וחתימת בצלאל יפה, מנהל החברה. ללא תאריך. כנראה קיץ תרפ"ב 1922, אז נרכשו אדמות בני ברק. בגב הדף חותמת ובולי מס משפט.
מכתב זה הנו קדום ביותר, עוד לפני התיישבות המייסדים בקרקעות שנרכשו!

• מכתב רשמי מאת חברת גאולה אל ישראל חבס וי. ל. פנחס, מנהלי בית ונחלה בתל אביב, בעניין הצעתו של ד"ר משה וולך מירושלים. כ"ה בכסלו תרפ"ד (1923). חותמת חברת גאולה וחתימת בצלאל יפה.
גם המכתב הזה קדום ביותר כנ"ל.

• מכתב רשמי מאת חברת גאולה, מאת מנהלה בצלאל יפה ובחתימתו, אל ר' יצחק גרשטנקורן, מייסד המושבה בני ברק. י"ז באייר תרפ"ה (1925).
במכתב שלפנינו מתאר יפה את קושי הדרכים בין המושבה הצעירה (ומושבות אחרות באזור) לעיר הגדולה - תל אביב: "המכוניות הולכות ובלות, העגלות נשברות, ובהמות המשא מושכות בדוחק את חצי המטען הרגיל... ולמרות העזובה הרבה של הדרך, גדולה התנועה בין הנקודות הנ"ל ובין תל אביב, שהיא הצרכן העיקרי של תנובת הארץ, המחלבות וכו'". יפה מסביר כי "דרך מתונה היא תנאי מוקדם להתפתחות היישוב, להגדלת התוצרת ולהוזלת צרכי החיים". משום כך הוא מבקש מוועד "בית ונחלה" בבני ברק "לשלוח בא כוח להשתתף במשלחת שתבוא לפני אבי היישוב הברון רוטשילד, בתלונה על מצב הדרך ויחס הממשלה אליה, ולבקשו שיעזור לנו להשפיע על הממשלה בכיוון הרצוי לנקודות היישוב הנ"ל". כוונת הדברים היא שבני ברק כמושבה סיפקה, יחד עם המושבות האחרות, תצרוכת חקלאית וחלב לתל אביב. היוזמה לפנות לברון רוטשילד, שאיננו יודעים אם יצאה אל הפועל, לא הייתה ידועה עד כה ממקורות אחרים!

• מכתב מאת רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, רבה של תל אביב, על נייר רשמי, מתאריך ו' בתשרי תרפ"ט, אל ועד המושבה בני ברק.
הרב עוזיאל מודה על ברכותיהם לרגל השנה החדשה, ומברכם: "חזקו ואמצו בעבודתכם היישובית שבה התמזגו בהרמוניא נעימה תורה ועבודה... נעזור בכל אשר יהיה לאל ידינו להתפתחות מושבכם ביסודותיה הבריאים של תורה ועבודה...". חתימתו עם הוספה של שורה בכתב ידו.

• מכתב נוסף מאת הרב עוזיאל, על נייר רשמי של רבנות ת"א, בחתימתו, לכבוד ועד המושבה, מתאריך י"ז באלול תר"ץ.
במכתב מתנצל הרב על שאינו יכולה להיענות להזמנתם להגיע למסיבה העתידה להתקיים במושבה, ולכן הוא מסתפק בברכה כתובה המפורטת במכתב: "ימין ושמאל תפרוצו לבנות שוממות ארצנו וליישבה באוכלוסי יהודים שיהיו ברוחם ונפשם תלמידיו הוותיקים של רבי עקיבא בתורתו ובלאומיותו!".

• מכתב ממשרד ראש הממשלה דוד בן גוריון אל ר' יצחק גרשטנקורן, בעניין שיכון תושבי מעברת בני ברק. 1951 תשי"ב.

אתגרי ביטחון
תחום נוסף שבו עוסקים המסמכים שבארכיון הוא הנושא הביטחוני בשנותיה הראשונות של המושבה.
בשנים אלו התרחשו מאורעות דמים ברחבי הארץ (בעיקר בשנים תרפ"ט ותרצ"ו) ומייסדי המושבה הפקידו שומרים, צעירים ומבוגרים, שעמדו הכן סביב המושבה. תפקידם היה לשמור על חייהם מפני הפורעים הערבים שהתגוררו בכפרים הסמוכים. גם ר' יצחק גרשטנקורן עצמו השתתף בשמירה, יחד עם השומרים חברי ה'הגנה'.
שאלת ההגנה בארץ כולה עלתה שוב עם תחילת מלחמת השחרור בחורף תש"ח.
לפנינו מספר מסמכים העוסקים בהיבט הביטחוני:

• מכתב מאת ההנהלה הציונית, בחתימת רבי מאיר ברלין, לוועד המושב, מתאריך י"ז באלול תרפ"ט (מיד לאחר פרעות תרפ"ט): "מתכבדים להודיעכם כי הוועד המרכזי החליט לאשר לכם את הסכום של 100 לא"י להוצאות הגנת נקודתכם".

• גלויה מודפסת - הזמנה מהנהלת הסוכנות היהודית לכבוד ר' יצחק גרשטנקורן, ל"מסיבה סגורה לבירור בעיות הביטחון וההתגוננות", שתתקיים ביום ג', ט"ז בשבט תש"ח (1948) בתל אביב. המרצה: יו"ר הנהלת הסוכנות, דוד בן גוריון. ההזמנה היא אישית ומשמשת כרטיס כניסה". עם מילוי פרטים בכתב יד.

• מכתב מאת "מגבית התגייסות והצלה", אדר תש"ח (1948), אל ר' יצחק גרשטנקורן, "בבקשה גדולה להיות חבר בוועדת ההערכה למגבית, כפי שעשה זאת במפעלינו הקודמים". חותמת וחתימות מנהלי המגבית, שנוסדה על ידי הסוכנות היהודית. מצורף מכתב נוסף מטעם נשיאות המגבית, המזמין את גרשטנקורן לפגישה ארצית של ראשי הציבור העברי, "המוקדשת ליום השנה למצור על היישוב".

כלכלה ובניין
גם העניינים הכלכליים והיישובים של המושבה הצעירה נדונים בחומר שלפנינו:

• מכתב מאת משרד הדואר הכללי בירושלים, אל ועד המושבה בני ברק, בעניין הדואר במושבה. תרפ"ח 1928.

• מסמך בכתב יד - תיאור קצר של משפט שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביפו, בשנת 1927 (תרפ"ז), בין חברת חרושת הברזל ביפו לבין הנתבעים - ועד מושב בני ברק (מוזכרים שמות כמה מהמייסדים). פסק הדין מחייב את הנתבעים לשלם לחברת הברזל. מסמך נוסף, ככל הנראה נוגע לפרשיה זו, כתוב כולו בערבית, חתימות וחותמת (כנראה של בית המשפט).

• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי שלמה הכהן אהרנסון, רבה של תל אביב, אל ר' יצחק גרשטנקורן, מתאריך תמוז תרצ"א (1931), בעניין המלצה שיקבל "הנכבד האדון [ר' ישראל] נושא חן" בשביל יהודי שרוצה לעלות ממוסקבה ולעבוד בבית החרושת לאריגה "ברקאי" בבני ברק. באותם תקופה היה זה בית החרושת הגדול מסוגו בארץ. הרב אהרנסון מציין: "יש בזה מצווה רבה לעזור לאיש יהודי הגון בעל מקצוע וגם בעל הון לצאת מהגיהינום הסובייטי ולהתיישב בארצנו" (יש לציין כי מכתבים מהרב אהרנסון הם נדירים ביותר!).

מרן הרב קוק
לאורך שנותיה הראשונות של בני ברק, מעת היותה רעיון מופשט ועד להתבססותה כמושבה מפותחת, נעזרו חבריה, הן באמונה והן במעשה, במרן הגראי"ה קוק, אשר שמח לסייע ככל שהיה בידו. עזרתו הקיפה את כל צדדי החיים של המושבה, הגשמיים והרוחניים, כולל מעורבות והכרעה בסידורי הרבנות והשכנת השלום בין התושבים.

• מכתב נדיר מאת הראי"ה קוק זצ"ל, על נייר רשמי שלו, אל ועד המושב, מתאריך כ"ח בחשוון תרפ"ח. המכתב נכתב בשמו של הרב קוק על ידי מזכירו, ר' אברהם משה רבינוביץ-תאומים, בנוגע לרבה הראשון של בני ברק, רבי אריה מרדכי רבינוביץ זצ"ל, שהיה בעצמו ממייסדי המושבה. הוא כיהן במשרתו עד קיץ תרפ"ז.
בקופת בני ברק נותר חוב כספי כלפי הרב רבינוביץ. המכתב שלפנינו נוגע לחוב זה, וכך נכתב בו לוועד המושבה:
"אתכבד בזה להודיעם בשם מרן [הרב קוק] שליט"א שהטענות שהודיעו אינן מספיקות, מטובם להודיענו את יתר הטענות שיש להם נגד הרב רבינוביץ שליט"א". המזכיר חותם "בשם מרן אדמו"ר הגאון שליט"א הרב הראשי לאר"י". חותמת הראי"ה קוק בשולי המכתב.

• מכתב רשמי ששלח "ועד העדה של עדת האשכנזים בירושלים" אל ועד המושבה בני ברק, בשנת תרפ"ה:
"נתכבד להודיעכם שלפי הידיעות שקיבלנו, יגיע ראש הרבנים הגרא"י קוק לארצנו ביום הרביעי הבא, כ' כסלו תרפ"ה (1924), הננו מזמינים אתכם להשתתף בקבלת הפנים הראשונה, מארץ ישראל כולה, שתיערך בתחנת לוד...". כתוב במכונת כתיבה, וחתום על ידי המזכיר.
מכתבים מוועד העדה הנם נדירים ביותר!

שלום ואחדות
מטבע הדברים, לא חסרו בבני ברק גם ויכוחים ומחלוקות, בעיקר סביב עניינים אידיאולוגיים שטרם נקבעו במושבה. דעותיהם של התושבים היו חלוקות בנושאים שונים. כך למשל, מצד אחד רוב המייסדים השתייכו ל"מזרחי", ומאידך היו מהם שהיו קשורים ל"אגודת ישראל". לאחר פטירת הרב קוק, הובאו רבים מהדברים הללו לפני הרב הראשי הגריא"ה הרצוג זצ"ל.
לפנינו מספר מסמכים ומכתבים העוסקים בנושא הבאת השלום והאחדות במושבה:

• מכתב מאת הגריא"ה הרצוג, הרב הראשי לישראל, מה' באדר א' תשי"ד, אל ר' יצחק גרשטנקורן. הזמנה לביתו, "העניין: החזרת השלום והאחדות בעיר ואם בישראל, בני ברק". חתימת הרב הרצוג.

• מכתב הגריא"ה הרצוג (בחתימתו) אל ר' יצחק גרשטנקורן: "מצאתי לי לחוב קדוש להגיד לידידי שאסור לו להתפטר ולהפקיד את פינת יקרתנו, עיר ואם בישראל, בני ברק". בהמשך המכתב מתייחס לסכסוכים שפרצו בהנהגת העיר. ו' באדר א' תשי"ד.

• מכתב מאת שר החוץ משה שרת (בחתימתו), אל ר' יצחק גרשטנקורן. אייר תשי"א (1951). "מורי ורבי... חתמתי על כתב שחרור למר שמעון סירוקה, על פי המלצת המשטרה". סירוקה היה עסקן אגודת ישראל בבני ברק, ולימים ראש העיר. כמו כן מבקש שרת מגרשטנקורן לעברת את שמו: "אם זכית לעמוד בראש עיר עברית, על שום מה לא תזכה בני ברק בשם עברי לראשה?".

• שני מכתבים מאת מרכז המפקד לשירות העם (מטעם הוועד הלאומי). 1948.

• העתקה בכתב יד של מכתב פולמוסי חריף, מאת כמה מתושבי בני ברק הראשונים, בעניין "מאורת דמים בבני ברק". העתקה זו נשלחה לעיתונות בארץ. תרפ"ט 1929. המכתב עוסק בוויכוח חריף שהתגלע בין ועד המושבה לכמה מהמתיישבים, אשר הגיע לידי כך שהמשטרה הבריטית אסרה כמה מהמתיישבים.

• מכתב ר' יצחק גרשטנקורן אל הגריא"ה הרצוג: "נדהמתי לשמוע מה שקרה אתמול בישיבת פוניבז' בעת הלוויית הגה"צ הרב דסלר זצ"ל... הנבלה הגדולה הזאת שנעשתה בגבולנו...". בשעת הספדו של הרב הרצוג בהיכל הישיבה, התפרצו נגדו בצעקות כמה קנאים. מכתב נרגש ביותר. מודפס במכונת כתיבה. טבת תשי"ד.

• מכתב מאת הגריא"ה הרצוג (בחתימתו) אל ר' יצחק גרשטנקורן, בעניין הקמת המועצה הדתית בבני ברק, שצריכה להיות בהסכמת הרב הגאב"ד, הרב לנדא, "ולא יעשה שום דבר וחצי דבר בלעדו בזה".

מכתבים נוספים מרבני ארץ ישראל
• מכתב הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, אל ר' יצחק גרשטנקורן. תשי"א. ברכות לרגל השנה החדשה. חתימתו.

• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הרב הראשי לתל אביב, הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, אל ר' יצחק גרשטנקורן. ברכות רבות ליובלו השישים. "יזכהו להמשיך בעבודה הקדושה כראש העיר... להרחיב גבולה ולשמור על צביונה... לעשותה מבצר עוז ליהדות הנאמנה". תשי"א.

• מכתב נוסף מהרב אונטרמן, בכתב ידו ובחתימתו, בעניין פיקוח הכשרות בבית החולים שבפרדס כץ, "שנכנסת כעת בתחום המועצה שלכם". תש"ט.

• מכתב הגרי"מ חרל"פ (נכתב בשמו על ידי עוזרו), כ"ח בתמוז תשי"א, בדברי תורה, אל ר' יצחק גרשטנקורן. נכתב בשעה שהרב חרל"פ חלה את חוליו האחרון.

• מכתב הגאון רבי כתריאל פישל טכורש, אל ר' יצחק גרשטנקורן - הזמנה למסיבת מלווה מלכה שבה ינכחו ראשי "הפועל המזרחי". ללא תאריך.

מכתבים נוספים ממנהיגים ציוניים
• מכתב מרגש בכתב ידו ובחתימתו של הסופר הנודע הרב ד"ר אהרן קמינקא, אל ר' יצחק גרשטנקורן. שבט תש"א 1941. "ברכות לראש תמים דרך... אשר זכה וזיכה את הרבים...". בין היתר כותב קמינקא: "נעים לי לזכור ימי ישיבתי בבני ברק לפני מספר שנים...".

• שני מכתבים מאת חבר הכנסת הרב ד"ר מרדכי נורוק, אל ר' יצחק גרשטנקורן. בין היתר מברכו: "ימשיך בפעולתו ההיסטורית החשובה".

• שלושה מכתבים אל ועד המושבה ואל ר' יצחק גרשטנקורן, מאת רבי מאיר ברלין (בר אילן), כתובים על נייר רשמי של ההנהלה הציונית. הרב בר אילן היה מעורב מאוד בהקמה של בני ברק, ותמך בה בכל האמצעים שעמדו לרשותו. המכתב הראשון מתאריך כ"ה בתמוז תרפ"ז בעניין נאומו בטקס הנחת אבן הפינה לתלמוד התורה ובתי הספר במושבה. חתימתו. מכתב נוסף מאותו יום, בעניין "תזכיר להקונגרס מטעם מושבתכם", ובו הוא מציין: "אין כל ספק שכשאהיה בקונגרס אז אשתדל לסייע אתכם בדבר הזה". המכתב השלישי הנו מתאריך כ"ט בניסן תר"ץ.

• מכתב מאת משה יוסף גליקסון (עורך העיתון "הארץ" ומנהיג ציוני) בכתב ידו ובחתימתו, על נייר רשמי של העיתון, אל ועד מושבת בני ברק, בעניין פרשייה מסוימת שאירעה בבני ברק ושהדיה הגיעו לעיתונות. 1929 (תרפ"ט).

• מכתב מאת הוועד הלאומי אל ר' יצחק גרשטנקורן - הזמנה לישיבה של אסיפת הנבחרים בתל אביב בתשרי תש"ח (25.11.1948) "לצורכי השעה הגדולה".

• מכתב רשמי מאת המועצה הדתית בתל אביב, בחתימת דוד צבי פנקס, אל ועדת היובל ה-50 של גרשטנקורן - ברכות ושבחים לפעילותו הברוכה. "הייתה זו חלוציות מיוחדת במינה... התמזגו בה ערכיה היסודיים של היהדות, שלהגשמתם בחיים הייתה דרושה מידה גדושה של מסירות נפש, והרי לפנינו מושבה עברית בהוד תפארתה, תוצאה מחלוציות...".

• מכתב חתום מר' משה שפירא, שר הסעד, אל ר' יצחק גרשטנקורן. תשי"ז.


קבוצת "בית ונחלה" עסקה בקניית שטחים חקלאיים בארץ ישראל על מנת להקים מושבות עיר גנים ליהודים שומרי מצוות. הקבוצה נוסדה בתקופת העלייה הרביעית על ידי קבוצת חסידים בוורשה שבפולין בראשותו של ר' יצחק גרשטנקורן.
הקבוצה הקימה, בעידודם של הראי"ה קוק ושל האדמו"ר מגור, את המושבה החרדית בני ברק, שהפכה אחר כך לעיר, על אדמות שנקנו באמצעות חברת "גאולה" מערביי הכפר הערבי הסמוך, "אבן איברק".
לאחר חג פסח שנת 1924 יציאה המשלחת הראשונה של חברי "בית ונחלה", שמנתה עשרים וחמש משפחות, מפולין לארץ ישראל, בראשותו של המייסד ר' יצחק גרשטנקורן, והתיישבה בבני ברק.
בעיני מייסדיה הייתה בני ברק "מושבה חיה ורעננה של היהדות המקורית, שרוצה לחיות בארץ האבות על פי דרכי האבות, מבוססים על התורה והעבודה; מושבה לדוגמה ליהדות הדתית השואפת לגאולת הארץ ולגאולת כל הקניינים הרוחניים של עמנו", כפי שכתבו המייסדים באחד ממכתביהם.
בחוברת התקנות שהדפיסו בעת ייסוד המושבה, נכתב: "למושב הזה יש ערך רב בשביל היישוב העברי בארץ ישראל, ובייחוד יש לו חשיבות מיוחדת בשביל היהדות החרדית מבחינה היסטורית... בני ברק תשמש בתור מופת חותך, שהיהדות החרדית מעוניינת בתחיית הארץ הקדושה, בכל אופן לא פחות מהיהדות הלאומית".
מצורף הספר "חלוצים לציון" המספר על הקמת המושבה בני ברק.
מצב: רוב הפריטים במצב טוב-טוב מאוד.