ספר ציץ הקודש, מהגאון הקדוש רבי צבי מיכל שפירא זצ"ל - חלקים שלא נדפסו מעולם

רבי יהושע צבי מיכל שפירא היה מגאוני ירושלים המופלאים. למד אצל רבי משה ליב זילברברג מקוטנא בעל "זית רענן", וזכה אצלו לקרבה מיוחדת במינה. נודע בשקידתו הנדירה ובסיגופיו הרבים לטהר גופו ורוחו. השתדל ככל יכולתו להסתיר את ענקיותו בתורה ובמוסר. גם כשנדרש לפרסם תשובות הלכתיות, העדיף לעשות זאת בעילום שמו. תלמידו המובהק, רבי יעקב משה חרל"פ, כתב עליו: "תלמידיו לא דיברו מעולם בשבחו, לספר ולתאר את גדולת ערכו, וכן לא ביקשו מעולם לארוב, להתחקר ולהתבונן על מקומות מחבואיו, בנפול עליהם חתת אלוקים מפני קדושתו".
בספרו "צבי לצדיק" (שנערך לאחר פטירתו ע"י הרב חרל"פ) נדפסו כמה ממכתביו. בפתח הספר הובאו הסכמות חמות מרבני ארץ ישראל, בהם רבי שלמה זלמן לעווי בהר"ן, רבי יוסף חיים זוננפלד והראי"ה קוק, המפליגים בשבח צדקותו וגאונותו. בפתח הספר הנ"ל הוסיף הרב חרל"פ פרק ובו קווים לדמותו הנשגבת של רבו.

לפנינו חיבורים שטרם נדפסו! החיבורים הם בכתב יד תלמידו, רבי צבי הירש וייספיש זצ"ל.

את חשיבותם של כתבים אלו נוכל ללמוד מהמעשה הבא.
ביום שני, י' בחשוון תרע"ו, כשעמד הרי"מ חרל"פ בתפילה בכותל המערבי, זכה לחזיון קודש שבו נגלתה אליו בת קול מהשמים, והתגלו לו דברים עליונים ונשגבים על נשמתו ונשמת רבותיו.
הרב חרל"פ רשם ביומנו את תוכן החיזיון. חלקים ממנו נדפסו בכמה מקומות. חלק מאותו חיזיון, המתייחס לרבו רצ"מ שפירא, פורסם ב"צבי לצדיק" (מהדורה שנייה, תשי"ב):
"אומרים עליו בשמים כי עדיין לא סידר כתבי התורה של רבו שהניח אחריו, כי רבו היה אדם גדול בכל מאמריו, ותפילותיו פעלו תכף ומיד, ובעיקר למד תורה לשמה והניח אחריו חידושי תורה אמיתיים וכבר סידר מעט מהם, רבו מחכה לסדור יתרם ויש לו חלישות הדעת מזה, וצריך הוא לסדרם, כי אחרי שיסדר את כל כתבי רבו, שיוכל רבו ללמוד בהם בעולם האמת, יעמוד רבו לצדו ויגיע עד מדרגת רבו שנסתלק".

להלן פירוט המחברות והחיבורים שלפנינו:
א. אוסף דפי מחברת, העתקה כהכנה לדפוס של החיבור "ציץ הקודש" לרבי צבי מיכל שפירא, בכתב יד תלמידו, רצ"ה וייספיש. על רבים מחידושיו כותב הרצ"מ שפירא בענוותנותו: "כך נראה לפי דעתי השפלה".
הדפים שלפנינו עוסקים בעיקר בדיני פסח (נדפסו בספר "ציץ הקודש", חלק ב סימן י).
ההערות העיוניות שהוסיף המעתיק מעצמו, בכתב ידו, לא נדפסו בספר. כמו כן מספר קטעים הנמצאים בדפים שלפנינו - שככל הנראה אף הם שייכים לחיבור "ציץ הקודש" - לא נדפסו מעולם! בקטעים אלו מביא המחבר דברי תורה מידידיו גאוני ירושלים.
כ-40 עמ'.
מצב: בינוני-טוב. קרעים ובלאי.

ב. מחברת דומה - העתקת "ציץ הקודש". בדף הראשון הערה ארוכה בכתב ידו של המעתיק רצ"ה וייספיש. ככל הנראה, מחברת זו לא נדפסה מעולם!
בין היתר מביא המחבר מדברי "ידיד נפשי ר' יהושע מווילנא".
32 עמ'. חסר סוף המחברת.
מצב: טוב מאוד.

ג. מחברת דומה נוספת - העתקת "ציץ הקודש". לא נדפסה מעולם.
24 עמ'.
מצב: טוב מאוד.

ד. כרך בכתב יד, הכולל כמה מאמרים ארוכים בהלכות פסח - הלכות חמץ ומצה, הנאה מחמץ, בדיקת חמץ ועוד.
בכמה מקומות מזכיר המחבר את חידושיו במקום אחר: "והנה הובא בדברינו בעזה"י (בחידושים להלכות פסח) בד' דברי המ"ב...". הוא מביא חידושים רבים מרבו בעל ה"זית רענן", רבי משה יהודה ליב זילברבג זצ"ל. באחד המקומות הוא כותב: "כשדיברתי עם ידידי הר"ש מווילנא נ"י מחי' הג' רש"ק ז"ל המובא בשו"ת בניין ציון...".
החידושים כתובים בכתב ידו של רבי צבי הירש וייספיש. כפי הנראה לא נדפסו.
103 דף כתובים משני צדדיהם.

בסוף המחברת דפים עם חידושים בכתב יד רבי יהושע לוי זצ"ל (מנהל "המרכז הארצי לטהרת המשפחה") - חידושים על הש"ס ועניינים שונים.
28 דף.

בנוסף מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי צבי הירש וייספיש, אל "הגאון מוהרי"מ" (כנראה הוא הרב חרל"פ), במענה למכתב ששלח אליו. בתחילת המכתב הוא כותב: "אבקש ליקח לי מעט פנאי ולברר נידון שאלה זו שבא לידי לעיין בזה ויצאתי בזה מעט מה שמצאתי חובה בנפשי ללמד זכות על ישראל, כי כמדומני לא נהגו בכך לסיים מקום התרי"ג כמבואר בפנים, ובוודאי ימלא בקשתי לברר הלכה זו לאמתה, כי זהו שורש התורה, לדעת מעשה בכל דבר". בהמשך המכתב מבקש להזכיר בתפילה את בנו מנדל, שישלח לו ה' עזרתו "בזכות אבותינו הקדושים אשר מנשרים קלו ומאריות גברו, לעשות רצון וחפץ בוראנו ית"ש ובדברים שנצטערו בהם אותן צדיקים לא ייכשל בהם זרעם וזרע זרעם".

כרוך בכריכה פשוטה עם גב מעור. 21 ס"מ.
מצב: טוב-טוב מאוד.